נעמה רוט // Wishing Well

הפרטים הטכניים

נעמה רוט, Wishing Well בסדנאות האמנים, תל אביב, עד 20.6

מי אני

נעמה רוט, אמנית רב־תחומית. סיימתי את התואר הראשון באמנות בשנקר ב־2015, ואת התואר שני מ־LUCA, אקדמיה לאמנות בבריסל ב־2019. עושה בעיקר מייצבים בטכניקות שונות וכל פעם מבטיחה לעצמי שהפעם זו הפעם האחרונה שאני עובדת כל כך קשה על משהו.

העבודה

לפני כשנתיים פנתה אלי האוצרת רוית הררי בהצעה לעשות תערוכת יחיד בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי. המחשבה היתה שהתערוכה תתכתב עם האנדרטה האיקונית שמנציחה את מרדכי אנילביץ׳ בקיבוץ ובסקיצות שקדמו לה שעשה הפסל נתן רפפורט.

לאחר ה־7 באוקטובר היה לי ברור שיש לחשוב מחדש על הכל ובטח על תערוכה שעוסקת בהנצחה – מה גם שקיבוץ יד מרדכי שנמצא בעוטף התפנה והיינו צריכות למצוא מקום אחר. כך נולדה מחדש התערוכה בסדנאות האמנים.

כמו הרבה אמנים, הרגשתי שזה לא זמן לאמנות או לתערוכות או למעשה לכלום. התחושה הזו של המציאות המתפרקת והמתעתעת היא חלק מרכזי בתערוכה

כאמנית שעובדת עם החלל, הייתי צריכה הרבה זמן לחשוב מההתחלה על התערוכה בתוך החלל החדש והרחק מהקיבוץ. ההתנעה מחדש של העבודה על התערוכה במקום חדש ובמציאות חדשה לא הייתה פשוטה: כמו הרבה אמנים, הרגשתי שזה לא זמן לאמנות או לתערוכות או למעשה לכלום. התחושה הזו של המציאות המתפרקת והמתעתעת היא חלק מרכזי בתערוכה.

בסוף התערוכה צומצמה לשלוש עבודות המרכיבות מיצב אחד: עבודת רצפה, המורכבת ממרצפות טרצו שקורסות תוך כדי הליכת המבקר; ״בריכת המשאלות״ שנפערת בתוך הרצפה, וריאציה לעבודה מתערוכת יחיד שהצגתי ב־Etablissement d’en Face בבריסל בשנה שעברה ושמתפקדת באופן אחר בהקשר של התערוכה הנוכחית; והעבודה השלישית, המסך המטופל שבו מופיעה אחת מההצעות של רפפורט לאנדרטה ביד מרדכי, כשהדימוי נעלם ומופיע מחדש בהתאם לנקודת המבט של הצופה. 

תעבירו את זה הלאה

הייתי רוצה שהתערוכה תהיה מוצגת בגלריה דנה. מעבר לעובדה שיש לי חולשה לגלריות בקיבוצים, קיבוץ יד מרדכי הוא הבסיס של כל התערוכה מבחינתי, הגרעין ההתחלתי – וכל השעות שביליתי בארכיון של הקיבוץ תרמו לגיבוש של התוצר הסופי. עבודה מרכזית בתערוכה מציגה את הסקיצה של האנדרטה שבסוף לא מומשה, ושמתארת דמות אחרת לגמרי מהפסל הסופי של רפפורט. מבחינתי להציג אותה בגלריה ביד מרדכי יהיה סוג של סגירת מעגל.

פלוס אחד

העבודה ״מאנה להנחם (בעקבות אהרון פריבר)״ מוצגת כרגע בגלריה דביר, עד 29.6. זו עבודה חדשה שיצרתי בעקבות התבליט של אהרון פריבר שמוצג קבע בבית יד לבנים בפתח תקוה. בדומה לתערוכה בסדנאות, גם העבודה הזו מזגזגת בתווך בין הנצחה והתפוררות.