״ח.פ.ץ״ ולנה גוברמן בבית בנימיני

ח.פ.ץ // תערוכה קבוצתית

אוצרת: גלינה ארבלי

אספנות היא תחביב שבו אדם מתמקד בצבירת חפצים, לרוב בתחום ספציפי. התערוכה ח.פ.ץ עוסקת בחפצים הנחפצים על ידי מעצבים או אמנים. מטרות האיסוף של החפצים מגוונות: מחקר, רווח כספי או פשוט הנאה. התהליך כולל מספר שלבים: חיפוש, זיהוי, קנייה, סידור, מיון, תצוגה, שמירה וטיפול בפריטים שמעניינים את המעצב.ת או האמן.ית.

אוספים שונים מתאפיינים במגוון היבטים כמו סוג החפצים, מטרת האיסוף ואופן הצגתם. כמעט כל נושא יכול להפוך למושא לאיסוף, מה שהופך את תחום האספנות למגוון ביותר. התערוכה בוחנת מה אוספים מעצבים ואמנים, ושואלת – האם יש לאוספים אלו מאפיינים ייחודיים?

בהשתתפות: לוקה אור, יוסי אביליה וולף, הדס אפרתי בן גל, ענת בראל, עידו ברונו, בן ברוידא, אירה גימפלביץ׳, עומר הופמן, ענת ורשבסקי, יואב זיו, רונה זינגר, יהודה חופשי, גיא כהן, רביב ליפשיץ, אילון ערמון, איתי פוטש, גד צ׳רני, לירון צנחני, ישראל רבינוביץ׳, מיכל ונורית רינות, גלית שבו, רועי שכנאי, יהודית שרייבר, סטודיו Reddish – נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן.

---

שֵׁדוֹת // לנה גוברמן

אוצרות: רעות רבוח ושלי שביט

בתערוכה שֵׁדוֹת (Guardian Demons) מציגה לנה גוברמן את השדות שלה. למרות שהן לרוב מקור לסבל ולפגיעה עצמית, היא רואה בהן גם מקור לכוח והגנה. הדמויות הנשיות שגוברמן מפסלת משקפות מיתולוגיה פנימית כאמנית המתחקה אחר מושא השראתה.

העיסוק של גוברמן התחיל בעולמות מיתיים עתיקים ואמונות והמשיך אל סיפורי שדים וחטאים בנצרות. בדומה לסיפורה של המדוזה מהמיתולוגיה היוונית, שעברה טראומה ובעקבותיה נענשה במטרמפוזה לבעלת כוחות דמוניים הרסניים, כוחן הדמוני של השדות המוצגות הוא תוצר של חותם נפשי בעקבות טראומה.

גוברמן מנגידה שבע שדות לשבעת השדים המייצגים את שבעת החטאים על פי הנצרות. לעומת חטאי הנצרות שעוסקים בחטאי האדם כלפי החברה או האל, השינוי המגדרי בפרשנותה ואפיון שדותיה מצביע על חטא הנשים כלפיי עצמן והמחיר שהן משלמות, מתבוננות מתוך המטמורפוזה.

הדמויות בעלות נוכחות תלת־ממדית ודו־ממדית בו זמנית. חלק מהפרטים מאוירים על גבי הדמויות, מה שמחזק את מעמדן המיתי ומתכתב עם פסלים וצלמיות ארכאיים מאמנות יוון ורומא העתיקה שבמקור היו צבועים ומאוירים. דמויותיה של גוברמן לרוב סטטיות, מיוסרות, דוממות, מתבוננות מתוך קליפת גופן, תוצר גורלן. דרך עבודתה מסתכלת גוברמן במבט חדש וחומל בשדותיה. היא מאדירה את האור והחושך לגוף אחד ובכך מאנישה את השדות ורואה גם בסבלן כוח מניע.

לנה גוברמן היא פסלת, מאיירת וארט דירקטור. היא נולדה בשנת 1978 בעיר ברסט שעל גבול בלארוס ופולין, והחלה ללמוד אמנות בגיל חמש. לאחר סיום לימודיה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, עסקה בעיקר באיור. גוברמן זוכת פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן־יצחק. כמו כן, גוברמן היא ארט דירקטורית בפרויקטים עצמאיים כמו בסרט האנימציה ״איפה אנה פרנק״ של ארי פולמן (2021) שבו עיצבה את הדמויות הראשיות ואת השפה הוויזואלית בסרט.

---

בית בנימיני, העמל 17, תל אביב
פתיחה: 21.11; נעילה: 28.12