הזוכים בפרס דורי לאדריכלות: דניאל שטרסבורגר וחגי בן נעים

״החברה האזרחית והלוחמת בישראל – מרחבים חדשים״ – כותרת זו נבחרה להוביל את פרס דורי לאדריכלות בשנה הראשונה להשקתו. מדובר בתחרות שנתית חדשה, שתכליתה לפתח ולקדם שיח אדריכלי־חברתי מקומי, ולהוות מסגרת לדיון באתגרים ובסוגיות יסוד הנובעים מהמציאות בארץ באמצעים אדריכליים.

הפרס מנציח את זכרו של אורי דורי ז״ל – יזם, מהנדס וקבלן, שהיה מהדמויות המשמעותיות בתחום הבנייה בישראל. כאיש עסקים דורי נודע בזכות פעילותו הרבה לקידום הבנייה ובניין הארץ, וכאיש חזון וערכים תרם רבות לקידום הממד החברתי כששימש בתפקידים ציבוריים, ובכלל זה כיו״ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, יו״ר מכון התקנים הישראלי ונשיא המרכז הישראלי להעצמת האזרח. בין היתר היה שותף להקדמת חברת INNOVATE, שיחד עם יוזמי רעיון התחרות האדריכלים מרום קליימן ואהד שורק – הפועלים רבות לכינון תרבות אדריכלית מקומית – לקחה חלק במימושו.

התחרות השנתית פתוחה לאדריכלים ולסטודנטים לאדריכלות, שהוזמנו להגיש הצעות תכנון לתמה נבחרת שתישאב מהמרחב המקומי ומהזמן העכשווי. כך, במציאות הכה מורכבת שישראל חווה כבר למעלה משנה, אך טבעי ומתבקש היה שהנושא שנבחר השנה יתייחס אליה, על כלל ההקשרים העולים ממנה.

אחת התופעות שנחווית כתוצר ועל רקע מורכבות זו היא שגרת זליגה בין האזרחי והצבאי, ובתוך כך נוסחה תמת התחרות כמרחבים חדשים שנועדו לספק מענה לחברה שהפכה אזרחית ולוחמת בעת ובעונה אחת. העבודות שהוגשו נדרשו להציע התערבויות רלוונטיות באתר שנבחר מראש – צומת גילת שבין באר שבע, נתיבות, רהט ואופקים.

האם יש בכוחה של אדריכלות לייצר מענה כאופק חדש למארג החיים המורכב? האם יש בכוחה לתרום לשיקום ולבניית חוסן? וכיצד יש ביכולתו של מרחב כזה להביא למהלך חיובי של השתנות לטובה עבור כל הקהלים?

האתר נבחר בשל היותו מקום שבו התרחשו מפגשים רבים מסוגים שונים ומגוונים בין חיילים ואזרחים (חיילי סדיר ומילואים, כיתות כוננות, משפחות המגויסים, מתנדבים, מערך רפואי, אוכלוסיות מפונים ועוד) כמו גם כמקום להשלמת ציוד טקטי.

ככזה, צומת גילת הוא מרחב מרובה פרוגרמות, שהצעות התכנון התייחסו אליהן תוך בחינת שאלות והבטים העולים מהן: האם יש בכוחה של אדריכלות לייצר מענה כאופק חדש למארג החיים המורכב? האם יש בכוחה לתרום לשיקום ולבניית חוסן? וכיצד יש ביכולתו של מרחב כזה להביא למהלך חיובי של השתנות לטובה עבור כל הקהלים?

מעל 100 הצעות תכנון הוגשו כמענה לקול קורא, ונבחנו על ידי חבר שופטים שעליו נמנו האדריכלים פיצו קדם, אסף לרמן, דניאל מינץ והאדריכלית ורד סלומון ממן. לאחר בחינתן נותרו בקו הגמר עשר, ששלוש מהן זכו בפרסים ושבע בציונים לשבח. ההצעה שקטפה את הפרס הראשון היא ״מחנה ישראל | בין מאהל לעיר״, שהגישו האדריכלים דניאל שטרסבורגר וחגי בן נעים.

הפרויקט שהציעו שאב השראה מהמקורות, מרעיון המחנה, שמתייחס לאופן התנהלותו של עם ישראל בשנות נדודיו במדבר סיני. ״המחנה הוא מבנה מרחבי בקנה מידה טריטוריאלי, המייצר לוגיקה ומערכת יחסי גומלין בין השבטים השונים השוכנים בו באופן שלם וסימביוטי״, נכתב בטקסט ההסבר של הפרויקט.

באופן דומה הוא חותר להכיל במרחב פרוגרמות רבות ושונות של התקהלות, ובכללן נתינה והתנדבות, מפגש חברתי, עשייה, חקלאות ספורט ופנאי; ולאפשר להן לפעול בסמיכות ובהפריה הדדית. תרגום הרעיון בוסס על חופות טקסטיל בהירות וגדולות ממדים המייצרות מאהל נרחב, פתוח ומוצלל, כתשתית מרחבית להכלת הפרוגרמות השונות בתפר החוויה שבין פנים וחוץ.

המרחב החדש שנוצר כך מאפשר לאתר להמשיך לתפקד כמוקד התקהלויות לגווניהן השונים, כמו גם כבסיס להרחבת פעילויותיהן בשגרה עתידית. ״הצעתם של דניאל וחגי סוגרת מעגל עם התופעה הספונטנית שהתפתחה בצומת גילת, מעין חאן אהלים זמני רב־תכליתי שמאכלס פסיפס של פרוגרמות וקהילות״, ציינו השופטים בנימוקי בחירתם בה. ״דניאל וחגי מזכירים את מחנה ישראל ההולך במדבר ומכיל בעצמו את הזהות הכפולה של מחנה קרב ומחנה לשבטים, ומציעים לשוב ולעיין בטיפולוגית האוהל המזרח תיכוני בעיניים חדשות״.

שיח מחבר ותהליכי החלמה

״שביל מפגש | בין מפגש לשיח״ – מרחב תשתית ריפוי לגוף ולנפש – הצעתה של האדריכלית יובל ידלין, זיכתה אותה בפרס השני. ״ברגישות רבה יובל יוצרת אוסף של מרחבי ריפוי לחיילים ולאזרחי העוטף שנובעים כולם מהגוף. בבחירת החומרים והעיצוב הצנוע של יובל אפשר להרגיש את רוחם של אדריכלי קיבוצים דוגמת שמואל מסטצ׳קין, שבהקשרה הנוכחי מקבלת פנים חדשות״, צוין בנימוקי הבחירה של השופטים בפרויקט המבקש להתמודד עם אתגרי המצב, ולחקור ״כיצד התערבויות מבניות ופרוגרמטיות, בנקודת המפגש בין החברה האזרחית והצבאית, יכולות ליצור שיח מחבר ולתרום לתהליכי החלמה״.

ידלין מציעה ארבע התערבויות, שכל אחת מהן נועדה לשמש ככלי לחיבור, ריפוי ויצירת מפגש תוך התייחסות לגוף כאלמנט מרכזי בתהליך החלמה: מרחב ספורט ותנועה, מרחב טיפול במים, שוק איכרים עם רחבה לוגיסטית, ומרחב שהייה בטבע. ההתערבויות המוצעות מגיבות לתופעות ולהתרחשויות המתחוללות בחברה על רקע המציאות העכשווית שחווה ישראל. לאירוע המלחמה וההתגייסות האזרחית בצומת גילת מוצעות פרוגרמות של טיפול במים, ובכלל זה נגישות לנחל שמריה כמוקד למפגש בטבע.

למחאות חקלאי הדרום מציע הפרויקט חיזוק כלכלי באמצעות שוק איכרים המפגיש את הציבור עם תוצרתו האיכותית, כשבנוסף לו הוא כולל מרחבי אחסון ורחבה לוגיסטית לשינוע המזון שיכולה לשמש גם לקיום אירועים גדולים. ליכולתו המוכחת של ספורט כחלק מתהליך שיקומי מוצע מגרש רב תחומי לפעילויות ספורט לסוגיהן, לצד אזורי ישיבה, התארגנות ובית קפה.

״גילת – עיר מקלט״, הצעתו של האדריכל דניאל גינס, שזכתה בפרס השלישי, מציעה פרשנות עכשווית לרעיון עיר מקלט, שבמהלך שנות ההיסטוריה קיבל ביטויים מגוונים. זו של גינס תופסת את הרעיון כהזדמנות לבנייה חדשה – של המדינה ושל העם. בצומת גילת עיר המקלט המוצעת על ידו היא, כדברי טקסט ההסבר ״מרחב של ביטחון, הפוגה, שלווה, שקט, נוף, חומר ורוח, אדם וארצו״.

מבנה העיר נרקם כשכבות רדיאליות, כשהחיצונית שבהן היא תוספת לתוואי נחל שמריה שעוטף את המרחב שלה בטבע ומים. השכבה השנייה היא חומת אדמה שמעניקה ביטחון, הגנה, ומאפשרת שימושים מגוונים נוספים. השכבה השלישית היא מקום מושבה של הקהילה האזרחית־לוחמת בעת שהייתה בעיר. השכבה הרביעית, הפנימית ביותר, היא חלל התאספות קולקטיבי לכל באי העיר.

שלושה רבעים משטח העיר הוא מרחב פתוח – תרתי משמע – גם במובן היותו מאפשר פרשנויות שימוש שונות. באופן זה, הפרויקט מסתכל קדימה, לעתיד, כהזדמנות לאתחול מחדש, לעבר זמנים טובים מאלה העכשוויים.

״הרעיון נשען על מסורת אדריכלית של ערים מדומיינות – מערי הלויים המקראיות, ערי המבצר האידאליות של הרנסנס, וגלגולים שונים של אוטופיות ודיסטופיות שממשיכות עד ימינו. ״גינס פונה אל האוכלוסייה הלוחמת ומקווה שמתוך הרוח שלה תצמח על גבי השלד העירוני צורת התיישבות חדשה״, נימקו השופטים את בחירתם בהצעה.

ההצעות שזכו בציונים לשבח הן תבנית נוף של האדריכל עידו זיגלבוים; הפסיפס החקלאי של נוי שאער, דפנה גלעין ושרון שחר; מודול 23 של אלון ניסן ויואב דיבס; אדמה טיפולית של שירן מרדכי, דין לוי ויונתן חי ערד; כפר איזון של האדריכלית ליבת עדן ואדריכל ניר פפרברג, ממ״פ של האדריכל דקל גודוביץ; ו־OneNation שהגיש אדריכל דביר מור.

כל אחד מהפרויקטים שנבחרו מציעים מרחבי התארגנות, מפגש ופעילות על קו תפר שבין שגרה לחירום ומספקים מענים מעניינים ויצירתיים לתמה. אך דומה שיותר מכל הם אכן עונים על שאלות כוחה של האדריכלות לייצר אופק חדש, חיובי ומשקם לסביבה ולחברה שכה זקוקות לו.

כל העבודות מוצגות בתערוכה בקומה הראשונה בבית אינובייט, בחלל סמוך ליציאה מהאודיטוריום שבמקום, שבו הוקצה קיר ייעודי להצגת תערוכות מתחלפות. התערוכה, שתינעל בסוף דצמבר, מלווה בקטלוג שהופק עבורה כספתח מבורך ליוזמת פיתוח וקידום שיח אדריכלי־מקומי שעמדה בבסיס רעיון קיום התחרות.

---

תערוכת הזוכים בפרס דורי לאדריכלות
אוצרות: הילה נבו, טל דותן
בית אינובייט, התמר 3, אבן יהודה
נעילה: 31.12
לתאום סיורים: [email protected]