״אפקט הגל״: יצירה קטנה, סערה גדולה

בפנתיאון גלובלי של יצירות אמנות שנצרבו כאייקונים חוצי גבולות זמן, גיאוגרפיה ותרבות, שמור מקום של כבוד להדפס עץ שיצר האמן היפני קאצושיקה הוקוסאי בתקופת אדו, בשנים 1831-1833. ההדפס, שבו נראה גל ענק, שוצף וקוצף, מתרומם מתוך ים סוער שבו מיטלטלות שלוש סירות כשברקע פסגתו המושלגת של הר פוג׳י, לקוח מתוך סדרת הדפסים בשם ״36 מראות הר פוג׳י״.

מידותיו צנועות – 38.7×26.2 ס״מ, והשם שהעניק לו הוקוסאי הוא ״מתחת לגל, סמוך לקאנאגאווה״; אבל הוא נודע בקרב הציבור בשם ״הגל הגדול״, בשל ממדיו הגדולים של הגל התופסים את מרבית שטחה של היצירה.

ההדפס האיקוני עומד במוקד התערוכה ״אפקט הגל – מאייקון יפני לגלובלי״, שמוצגת במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית. ״עבור היפנים ישנם הדפסי חיתוך עץ מוכרים ונודעים יותר, אבל הבאזז הגדול סביב היצירה הזאת הגיע במידה רבה מהמערב. הוא הודפס בכמות עצומה שלפי הערכה נאמדת באלפים״, אומרת אתי גלס גיסיס, אוצרת המוזיאון, שהאוסף שלו כולל את אחד מ־100 ההדפסים הראשונים שהודפסו מהלוחות המקוריים, שלא שרדו.

הוקוסאי היה הראשון שהתמקד בסדרה באלמנט טבע אחד – הר פוג׳י – ולא באזור או בתבנית נוף, והציג אותו מנקודות מבט שונות. העניין שעורר בזמנו ההדפס במערב היווה השראה לציירים כמו מונה, דגה ונוספים, כמו גם את ראשיתו של הג׳פוניזם – זרם אמנותי ששאב השראה מתרבות אסיה ככלל ובעיקר מיפן.

גם היום ממשיך ההדפס לאתגר היסטוריונים של אמנות ביפן ומחוצה לה, שחוקרים אותו ומקדישים לו ספרים, דוגמת ״הגל הגדול״ של טימותי קלארק שראה אור ב־2011 בהוצאת המוזיאון הבריטי, או ״הגל הגדול של הוקוסאי – ביוגרפיה של אייקון גלובלי״, שנכתב על ידי קריסטין גות׳ וראה אור ב־2015, בהוצאת אוניברסיטת הוואי.

אתי גלס גיסיס: ״הגל הוא גדול מאוד בעוד ההר הוא קטן, ושיבוש הפרופורציות מסמל את האימה. בנוסף, כיוון הגל מנוגד לכיוון ׳קריאת׳ אמנות שהוא מימין לשמאל, בדומה לכיוון קריאת השפה היפנית, אך בעבודה הוא מופיע משמאל לימין, וככזה הוא נראה תוקףֻ״

היצירה זכתה לפרשנויות שונות, שהמובילות שבהן מדברות על היותה ביטוי הערצה להר פוג׳י הקדוש, על כך שקריאת האימה העולה ממנה היא מטפורה לקשיים שחווה אז הוקוסאי בחייו האישיים; או על קריאתה כחוסר ודאות ופחד שטלטלו את יפן במישור הכלכלי והלאומי בשנות ה־30 של המאה ה־19. אמנם במדינה למודת אסונות טבע כיפן, יותר הגיוני היה לייחס את ההשראה לעבודה לאימה שמטילים גלי ענק הרסניים כצונאמי שפוקדים אותה, אך לדברי גלס גיסיס – זוהי פרשנות אמנותית מאוחרת.

״ככלל בתחום הדפסי העץ היפניים (אוקיו־אה), מוטיב של אימה לא הופיע, ובוודאי שלא באמצעות טבע שהוצג תמיד באור רך ויפה. כאן הגל הוא גדול מאוד בעוד ההר הוא קטן, ושיבוש הפרופורציות מסמל את האימה. בנוסף, כיוון הגל מנוגד לכיוון ׳קריאת׳ אמנות שהוא מימין לשמאל, בדומה לכיוון קריאת השפה היפנית, אך בעבודה הוא מופיע משמאל לימין, וככזה הוא נראה תוקףֻ״.

בהודעה שקדמה להופעת הסדרה נאמר שהיא תודפס בצבעי כחול בלבד, אך בפועל רק חמשת ההדפסים הראשונים שמרו על נאמנות לצבע, כששילבו בהם כחול אינדיגו וכחול פרוסי. בקו החיצוני עשה הוקוסאי שימוש בכחול אינדיגו, שהפקתו מורכבת ויקרה, ובחלקי הפנים של היצירה בשלושה גוונים של כחול פרוסי, המוכר גם כ״כחול ברלין״ – צבען לא מסיס במים שהגיע ליפן מגרמניה, שהוקוסאי היה מהראשונים שעשו בו שימוש.

בהדפסים הבאים שולב לצד גווני הכחול צבע נוסף, ובעשרת האחרונים שולבו בה גם אפור בשמיים, צהוב בסירות, ורדרד בעננים שמעל, והלבן של הנייר. ההודעה אף דיברה על סדרה שתכלול 100 מראות, אך היא נעצרה אחרי 46. רק מספר שנים לאחר מכן מימש הוקוסאי את דברי ההודעה כשהציג אלבום בן שלושה כרכים שהכילו כ־100 מראות נוספים של הר פוג׳י.

להמתין לגל הבא

דימוי גלים רווח באמנות היפנית עוד לפני זמנו של הוקוסאי, והגיע אליה מסין. הדימוי עבר עידון, שצמצם וזיקק אותו לכדי מוטיב גרפי־עיצובי שעיטר פריטי טקסטיל וחפצים כמו פרגודים, קופסאות לכה או חפצים אישיים כמסרקים. דימוי הגל הופיע גם בשילוב עם דרקונים, הנחשבים בתרבות היפנית כמחוללי גלים גדולים וסופות, וכן בשילוב דגים ובעלי חיים כארנבים, קרפיונים, עגורים או צבים.

משמעותו של הדימוי דואלית: כמדינת אי הגלים שמקיפים את יפן נתפסים כמגנים עליה, אך בה בעת הם מפרידים אותה מרצף יבשתי, ובתוך כך נושאים עמם סכנות מסע. בגל הגדול נראה שהוקוסאי, שלדברי גלס גיסיס נחשף לציורי סערה הולנדים שהגיעו ליפן במאה ה־16 והושפע מהם, אימץ את צידו המסוכן של משמעות הדימוי, כשיצר אותו כגל שוצף שקצותיו הנדמים כאצבעות מאיימות.

קונספט התערוכה מפגיש את המבקרים עם שלושת האלמנטים המופיעים ביצירה – הגל, סירות והר פוג׳י, ומציג אותם בכ־80 עבודות של אמנים יפנים וישראלים – עכשוויות לצד כאלה שנוצרו לאורך תקופות היסטוריות. ההקשרים שייחסו האמנים לאלמנטים שביצירה מגוונים – אישיים ורעיוניים, ובאים לידי ביטוי במנעד מדיומים שבאוצרות יצירתית במיוחד כונסו לכדי תצוגה מרשימה.

מסלול התערוכה מתחיל בהצגת הדפס הגל גדול מאוסף המוזיאון, וממשיך עם עבודות שמתכתבות איתו. כך לדוגמה, ״תגובה טבעית״, עבודתו של דור חזות: שלוש קופסאות שימורים המכילות לוויתן בשמן, צב בשמן ואת הגל הגדול בקופסה הקטנה מבין השלוש. אופן פתיחת המכסה מייצר אפקט של גל מתפרץ, ובתוך כך, ובדומה להוקוסאי, חזות מקפיא / משמר אותו.

אביב שרגא מייצרת בעבודתה ״גל עדשה״ משחק עם פרספקטיבות ומבטים שונים. שרגאי שכפלה את ההדפס תוך שיבוש גדלים באופן המייצר אפקט עדשושי (לנטיקולרי) ומשווה לו תלת־ממדיות. צדו האחד נאמן לפרופורציות של הטבע – הר גדול וגל קטן; וצידו השני הופך את היוצרות – ההר קטן והגל גדול, נאמן לפרופורציות של הוקוסאי.

עבודת וידאו של האמן היפני האן אישו ״חלום לעצור את הגלים״ היא ביטוי לסתירה בין פגיעות הגוף לבין הצורך להגן עליו מפני כוחות פוגעניים. האן נראה בה לבוש כאיש ביטחון ומצויד במשרוקית, כשהוא מנסה לעצור את הגלים בגופו. הגלים שמגיעים שוטפים אותו, אך הוא ממשיך בניסיונותיו, מסדר את מדיו וכובעו וממתין לגל הבא.

בסמיכות לה מוקרנת עבודת הוידאו של מורג׳אן אבו דיבה, המציגה אישה בלבוש מסורתי ניצבת על החוף עם מגב בידה, כשהיא מטאטאה וגורפת את הגלים כדי להחזירם לים. למרות הריחוק התרבותי הגדול, החיבור בין שתי העבודות מרתק באופן שבו הן משלימות זו את זו בנראות הימית ובתחושת הסיזיפיות שעולה מהן.

קונספט התערוכה מפגיש את המבקרים עם שלושת האלמנטים המופיעים ביצירה – הגל, סירות והר פוג׳י, ומציג אותם בכ־80 עבודות של אמנים יפנים וישראלים – עכשוויות לצד כאלה שנוצרו לאורך תקופות היסטוריות

״גלים קפילריים״ של דנה הראל, היא בריכה משרף אקרילי שקוף שטפטופי דיו מהול במים מעליה מייצרים בה אדוות (גלים קפילריים) מעודנות. ״אם הגל הגדול של הוקוסאי הוא היאנג (הזכרי העוצמתי), מופע יצירתה הוא היין (הנקבי העדין)״, נכתב על העבודה בטקסט של גלס גיסיס בקטלוג התערוכה.

קרן בנבנישתי בונה את דימוי הגל של הוקוסאי באמצעות טביעות אצבעותיה על MDF צבוע. בכך היא ממירה את טכניקת ההדפס ההמונית בפעולה של זהות אישית שאינה ניתנת להעתקה, כשממדיה הגדולים של העבודה – ארבעה מטרים – מעצימים את ממד האימה וגם מהדהדים פרגודים יפניים. ״גל 28״ של האמן היפני טקאסאדה מאצוטאני היא יצירה קטנה שבה באמצעות דבק ויניל ועיפרון גרפיט שחור הוא מזקק נוכחות של גל תוך התכתבות עם אמנות הקליגרפיה ופילוסופיית זן בודהיזם.

בעבודת צילום של גסטון צבי איצקוביץ ״ללא כותרת (גל)״, נראה גל דינמי המייצר קצף בהיר מתנפץ על חומת בטון כהה כביטוי לעיסוקו בגבולות – גיאוגרפיים, פוליטיים וחברתיים. החומה כמו מייצרת גבול בין תל אביב ליפו, שלמרות היותן מאוחדות מוניציפלית, המרחק התרבותי־חברתי ביניהן הופך אותן לשתי הוויות נפרדות.

בתרבות היפנית דימוי של סירות מקושר למלחמות, והן מופיעות ביצירות מפורסמות שמתעדות קרבות היסטוריים. בעבודות מהעבר הן אכן מייצגות הקשרים מסוג זה, ובעבודות עכשוויות הן מקבלות פרשנויות מגוונות. ב״אני סירה״, עבודת וידאו של חיה רוקין ברמן, היא עצמה הופכת לסירה וללוחם כאחד במאבק בין גופה המבקש לשקוע לבין המפרש השואף לעוף עם הרוח. לעומת זאת, הציירת והמאיירת רויטל לסיק נוקטת בקו הומוריסטי בעבודת אנימציה ״הגלגול״, שמציגה שחיין ההופך לדג.

ציור השמן ״סירת הצלה״ של אוסקר אויווה, יליד ברזיל בן להורים יפניים, נוצר בעקבות רעידת האדמה והצונאמי שפקדו את צפון יפן ב־2011. בציור, הבנוי מחמישה מקטעים בפורמט המאזכר פרגוד יפני, נראות שתי סירות הצלה העושות את דרכן בים סוער וגועש לעבר אנייה שתרניה שבורים. אך גם מצבן של הסירות הוא בכי רע, כך שלאימת הסיטואציה המאיימת אין אופק מבטיח של הצלה.

את הר פוג׳י, שלו הוקדשה הסדרה של הוקוסאי, מנציחות עבודות שדרכן אפשר לעמוד על האהבה העצומה שרוחשת תרבות יפן להר ועל הקדושה המיוחסת לו. בימים של ציפייה ללכוד בעדשת מצלמתו את מופע הזריחה המיוחד מעל הר פוג׳י (דיימונד פוג׳י), סרטו של סשה טמרין ״בלתי ניתן לריפוי״, מתעד אנשים שנאספים סביב ההר הנערץ ומצלמים אותו, כאקט שמדגים את עוצמת הכמיהה אל ההר והיותה סוג של פולחן אהבה.

נועם ליאון מציגה סוג של טייק אוף על סדרת ההדפסים של הוקוסאי באמצעות ״36 מבטים על הר חרמון״ -רישומי רפידוגרף המבוססים על צילומיו מזוויות שונות שנאספו מהרשת. בעבודה של המאייר והקריקטוריסט מישל קישקה, שנוצרה בהשראת השיר ״טביעה״ של טל ניצן, נראה הוקוסאי בסירה כשמאחוריו קישקה עצמו. בסירה השנייה ישובים ברויגל, ואן גוך, דומייה וטומי אונגרר, המהווים עבורו מורים רוחניים. מתוך ההר מתפרץ עשן בדמות איש זקן שיצר הוקוסאי, ודמותו בסירה מבוססת על דיוקן עצמי שיצר.

״האקאנאי סונזאי 4״, יצירתו של הצלם הצרפתי פייר־אלי דה פיבראק, לקוחה מתוך סדרה של כ־60 צילומים. לאחר שאישה יפנית שיתפה אותו ברצונה למות מול הר פוג׳י, ביים דה פיבראק את הסיטואציה שצולמה דרך חלון הצופה אל ההר, כשעל מיטה סמוכה בחדר שכובה האישה שעיניה עצומות.

בפטיו מגיבים להדפס האיקוני שני ציורי גרפיטי צבעוניים – ״מעגל שלם״ של EREZOO (ארז שמח) וטבע האדם של ERCK (ארז כספין), ובקומה השנייה מוקרנת אנימציה מקורית של שני מדעני מוח, כתוצר של חקר הקשר שבין גלי המוח ליצירות אמנות.

עמדת פעילות לכל המשפחה מציעה למבקרים ליצור ספרון אנימציה ״גלגולו של גל״, ובהשראת יצירתה של קרן בנבנישתי מזמינה אותם ליצור את דימוי הגל הגדול באמצעות החתמת טביעות האגודל שלהם על קיר שמוקדש לכך.

״אפקט הגל – מאייקון יפני לגלובלי״ היא תערוכה מרתקת. מעבר להבט האמנותי שחושף מנעד עשיר ומגוון של יוצרים ושפות יצירה, וההזדמנות שהיא מזמנת להעמיק את ההיכרות עם רבדים מעניינים בתרבות יפן, סוד קסמה הוא סוד קסמו של הגל הגדול. מפליא לראות בעיניים, פשוטו כמשמעו, עד כמה יצירה אחת קטנת ממדים ניחנה בכוח כה גדול, ביכולת לעורר יצירתיות והשראה חובקת עולם, ולחבר בין זמנים ותרבויות.

---

אפקט הגל – מאייקון יפני לגלובלי
אוצרת: אתי גלס גיסיס
מוזיאון טיקוטין, שדרות הנשיא 89, חיפה
נעילה: 31.5