באק טו בלאק: עיצוב דירה בצפון תל אביב

הדירה המרווחת בצפון תל אביב הייתה דירת קבלן שנרכשה ״על הנייר״. שטחה, המשתרע על פני 220 מ״ר, כלל חמישה חדרים. ״שניים מהחדרים היו מתוכננים כסוויטות״, מספרת מעצבת הפנים ליאת פוסט, שהייתה אמונה על פרויקט עיצוב הדירה, ״אבל מכיוון שמדובר במשפחה עם שלושה ילדים קטנים, זה פחות התאים.

״על מנת לדייק את הצרכים הבנו שנצטרך לבצע כמה שינויים בתכנית. ההחלטה שהתקבלה הייתה לוותר על חדר הרחצה של אחת הסוויטות ועל חשבון הביטול להגדיל את שטחי החדרים. שינוי נוסף מהתכנון המקורי היה העתקת מיקומם של שירותי האורחים שבמקור היו ממוקמים במבואה, לכיוון פנים החלל״.

שפת העיצוב בדירה נקייה ומודרנית, ונשלטת על ידי פלטת צבע שחורה, הצבע האהוב על בעלת הבית. ״מבחינתי זה היה אתגר״, אומרת פוסט. ״כדי להימנע מתחושה שחורה מדי, היה צריך לשמור על איזון בשימוש בצבע״. תוך כדי התהליך היא דייקה את מופעיו של השחור כששילבה אותו עם קירות לבנים, טפטים, גווני אפור, שיבוצים מדודים של גווני חום־קאמל ושימוש בעץ אגוז לצד שימוש מרובה בברזל.

התאורה שנבחרה מבוססת על צילינדרים וצמודי תקרה, עם שילוב מובחן של גופים דקורטיביים מעל שולחן האוכל ומעל יחידת האי שבמטבח, וגוף מעודן שמשתלשל לצד יחידת קיר בסלון.

ביטול שירותי האורחים בכניסה לדירה יצר מבואה מזמינה ומרווחת, שמיקומה מסמן את חלוקת האזורים בדירה: עברה האחד חובר לחלל הציבורי, והשני מוליך לאזור החדרים. הקיר שלצד דלת הכניסה חופה בטפט גיאומטרי, המהווה רקע לספסל שחור נמוך ששעון עליו; וכמוהו חופתה גם גומחה שנותרה לאחר ביטול שירותי האורחים ונוצלה להצבת מקרר יינות ויחידת ברזל נמוכה. משטחה משופע בצמחים, ואת צינור התשתית שעובר מעליה ונצבע בשחור הותירה פוסט חשוף כהדהוד כלשהו למראה תעשייתי.

ליאת פוסט: ״ויתרנו על וילונות כדי לייצר רצף בין הפנים והחוץ ולא לחסום את קו הנוף שנגלה מהקומה הגבוהה. כך גם אפשר ליהנות ממראה הצמחייה בתוך חלל הפנים, והתחושה היא שהחלל ׳ממשיך׳״

אלמנט מעניין בחלל זה הוא פתרון שיצרה פוסט להצנעת ארון החשמל: יחידה מבוססת ברזל שהותקנה בחזיתו ונחלקת למראה ולרשת ברזל, שכל אחד מהם נפתח בנפרד לגישה נוחה. על הרשת משובצים ווי תלייה לאביזרים שונים כמו מפתחות, וכן מגנטים לתליית ציורי הילדים או כל דבר אחר.

החלל הציבורי שנפתח מהמבואה נפרש כמרחב פתוח המכיל הסלון, מטבח ופינת אוכל. שטחו רוצף באריחי גרניט פורצלן גדולים בגודל 120X120 באפור בהיר, והאלומיניום שבפתחי הוויטרינות הגדולות, כמו גם בכל פתחי הדירה – נצבע בשחור.

באזור הסלון בולט בנוכחותו כמוקד כוח קיר שעיצובו משלב שתי יחידות, שהתקנתן נעשתה בהזחה קלה זו כלפי זו. העליונה בוצעה בעבודת נגרות מעץ אגוז מחורץ, והיא מכילה בתוכה מערכות מיזוג ומדיה, בר יינות וטלוויזיה. היחידה התחתונה עוצבה מברזל, וגם היא מכילה מערכות מדיה, לצד חללי אחסון לצרכים מגוונים.

אזור הישיבה כולל ספת עור פינתית בתצורת ר׳ בגון חום־קאמל שנדדה עם הדיירים מביתם הקודם, וכך גם שולחן הקפה שעיצובו קורץ לרוח רטרו. ״את הספה היה צריך לקשר לשפת הבית״, אומרת פוסט על צבעה, שאומץ על ידה להוות צבע נוסף בתוך הפלטה השחורה בעיקרה, וככזה משובץ בנגיעות גם במטבח שממוקם כמו מאחורי פינת הישיבה.

היחידות בחללו עוצבו בשחור מט והעמדתן נעשתה בתצורת ר׳: צלע אחת היא של יחידות נמוכות והשנייה של יחידות גבוהות, ושתיהן מכילות שפע של חללי אחסון ומצניעות בתוכן מכשירי חשמל. במרכז המטבח ניצבת יחידת אי גדולה ומרשימה, מחופה במשטחי אבן קיסר בגווני בזלת עם ניואנסים חומים, כתשובה וחיבור מקשר לספה שבסלון. שיבוץ נוסף של הצבע מופיע גם בריפוד העור של כיסאות הבר העשויים ברזל שצוותו ליחידת האי.

מתח של ניגודים

פינת האוכל ממוקמת מעברו השני של הסלון, ולצד שולחן שחור בעיצוב מינימליסטי צמודה לקיר ספריית ויטרינה, שכמו הספה ושולחן הקפה הייתה ברשותם של בעלי הבית. ״שילובם של פריטים אלה לא מפר את קוהרנטיות השפה המודרנית ולא פוגם במארג ההרמוני. דווקא בשפתם השונה, הם מייצרים מתח של ניגודים שמוסיף לחלל עוד ממד של עניין ותוכן אישי״.

פינת האוכל נושקת לוויטרינה גדולה, דרכה נגלית מרפסת נעימה משופעת צמחייה ירוקה, שמעוצבת כמרחב מזמין הכולל מערכת ישיבה מסוגננת ומטבח חוץ מאובזר המאפשר לארח בה בנוחות. ״ויתרנו על וילונות כדי לייצר רצף בין הפנים והחוץ ולא לחסום את קו הנוף שנגלה מהקומה הגבוהה. כך גם אפשר ליהנות ממראה הצמחייה בתוך חלל הפנים, והתחושה היא שהחלל ׳ממשיך׳״.

במעבר לאזור החדרים מוקמו שירותי האורחים, שהועברו מהמבואה ונחשפים כחלל דרמטי על טהרת השחור: בריצוף, בתקרה שנצבעה בשחור, באריחי החיפוי השחורים עם טקסטורה המשווה להם מראה ארוג, בכיור ובאסלה. את הפלטה השחורה ממשיכה יחידת ההורים, שכל פריטי הריהוט והנגרות שבה עוצבו ייעודית: מיטה מסוגננת מברזל שעל גבה מתנוסס עיטור זהוב, ושתי שידות צד שחורות – האחת מעוצבת מגוש עץ מגולף והשנייה מברזל, כשמעליהן משתלשלים מהתקרה גופי תאורה בגווני בטון.

דלת הזזה המשלבת ברזל שחור וזיגוג לא שקוף בטקסטורת משבצות חוצצת בין חלל החדר וחדר רחצה גדול, שהמופע הכהה מככב בו. לריצופו ולחיפוי קירותיו משמשים אריחים אפורים, יחידת הכיור הגדולה ונקיית הקווים עוצבה בגון גרפיט עם כיור שחור בהנחה עליונה, ואזור המקלחון הכפול, שבו שולט השחור בריצוף ובתקרה, מתקבל כמעין קובייה שחורה בתוך חלל הרחצה.

חדרי הילדים מרווחים, ומגלמים את אותה קפידה שננקטה בכל אזורי הבית. קירותיהם חופו בטפטים בדיגום טרצו, והריהוט הזהה שעוצב עבורם עשוי מעץ אלון עם נגיעות שחורות: מיטה עם מיטת חבר, שולחן כתיבה וארון שתוכנן להכלת בגדים וצעצועים. ״מטבע הדברים העיצוב שלהם אינו מבוסס על שחור, אבל הוא גם לא ילדותי, וגובש עם מחשבה קדימה כדי שיוכל להתאים לאורך זמן ולשמש אותם גם בגיל ההתבגרות״.

לריצוף חדר הרחצה שלהם נבחרו אריחי טרצו קטנים, חיפוי הקיר בוצע בטיח מינרלי אפור במראה גס, ובדומה לעיצוב גומחה שבמבואת הכניסה, גם בחלל זה מתנשא מעל יחידת הכיור צינור תשתית חשוף צבוע שחור.

תהליך העיצוב התנהל לדברי פוסט, ״בלוח זמנים לחוץ, שפגש בדרך את תקופת הקורונה וזימן לא מעט אילוצים ומהמורות״. אך אלה צלחו את הקשיים, והודות לדיאלוג ראוי עם הדיירים, הניבו חוויית מגורים מהודקת, שהיטיבה לספק מענה מדויק לצרכי המשפחה ולהעדפותיה האסתטיות.