רקמה אורגנית: תערוכת יחידה שמתפתחת לקבוצתית בבית האמנים תל אביב

הזמן עצמו לא מהווה סיפור של התחלה וסיום, אלא תהליך שנע בין חפיפה, התפרקות והתהוות. ״רקמה אורגנית״ היא לא תערוכה במובן הרגיל של המילה. זוהי יצירה פתוחה, תהליך חי המשתנה כל הזמן, שנבנה מתוך התפרקות ומתחבר מחדש, מבוסס על עקרונות של שיתוף פעולה, מחקר אנושי־חברתי ומגע רגשי, המתחיל עם מחקרה של דניאל מנו־בלה וחובר לאמנים נוספים.

בהתאם למונחים אלו, התערוכה מציעה דיון רציני בנוגע למבנה האנושי – כיחידה אורגנית הפועלת מתוך קשרים הדדיים ושיתופי פעולה. כל עבודה בה מהווה חלק מצירוף שולי של תהליכים המהווים את המהות העמוקה של האמנות והקיום האנושי, זה שמטרתו התפצלות ולמידה מחודשת של המציאות.

הרקמה האורגנית שבנינו יחד כרעיון ונממש אותה כמהלך, היא לא רק חיבור של חוטים, חומרים, או רעיונות; היא מהות שמופיעה ומתחלפת כל הזמן, מדהימה ומגלה פן חדש על כל חלק וחלק שצמוד אליו, רתומה לעשייה יצירתית, גופנית ורגשית. כל יצירה שמוצגת היא לא שלב סופי, אלא רגע בתהליך.

היא נשקפת דרך עבודותיהם של אמנים שהיו חלק מהתהליך או חיו אותו – חלקם יתחילו מההתחלה, חלקם יוסיפו וימשיכו לשלב היצירה במהלך התערוכה, כל אחד מכם הופך לפסיפס שמרכיב את הציור הגדול. שיתוף פעולה, הפתעה ותשוקה נוזלים מכולן.

העבודות בתערוכה נובעות ממחקר נרחב ומעבודה עם חומרים חדשים וקדומים, טבעיים ומעובדים, כל אחד מהם מגיב לאחר. כאן נפגש גוף עם מחשבה, רעיונות עם יצירה, חיבור תרבויות, חוויות חיים, חיפושי זהות, וחיפושי חופש פנימי. כל היבט של המחקר המשפיע על יוצרי התערוכה מהדהד ברגע בו האמן בוחן את דמותו בתוך המהות הכללית, יחד עם אחרים, מבעד לשרשרת המחקרים, ויוצרים יחד את מהות האדם.

הקהל לא רק נמצא בתערוכה – הוא חלק מהתהליך. דימויים נוצרו לא מתוך חפצים, אלא מתוך קיום רוחני־רגשי. כל יצירה קיבלה את עיצובה מחדש, כיוון שכולנו חלק משלם של התהוות של זיכרונות אנושיים, חוויות של תרבויות שונות והיחסים האנושיים העומדים בלב כל אחד מאיתנו.

דניאל מנו־בלה היא אמנית־חוקרת העוסקת באמצעות האמנות ודרך שילוב של תוצרים מבוססי מחקר ביצירת דימויים ואינסטליישן. מתוך עולם הצילום ובטכניקה של פירוק והרכבה מחדש, היא חוקרת את מערכות היחסים האנושיות וההקשרים התרבותיים, במטרה להפיק חיבורים ולייצר שיתופי פעולה והבנה.

בעקבות תערוכת היחידה ״האלכימאית״ שהוצגה בשנת 2024 בגלריה ק׳ (אוצר: אילן מויאל), התפתחה תערוכה קבוצתית זו, שמייצרת קונספט חדש: קבוצת אמנים חוקרים שחוברים יחדיו תחת מטריית האיום בצל המלחמה, במטרה לחזק ולהעמיק את הרעיון שבו ״רקמה אורגנית״ היא יחידה אנושית אחת, המורכבת באמצעות מרקמים – תודעתיים, עדינים ורגשיים עד כדי שקיפות. מהותן עשויה רקמות רקמות בעלות חזון, רצונות, אמונות, צרכים, יצרים ורגשות.

התערוכה מעמידה את האפשרות של בניית מציאות המושתתת על אנושיות, הבנה, ויצירת מקום משותף לכל. תהליך זה, המוגדר כ״רקמה אורגנית״, לא ממצב את עצמו כתוצר סופי, אלא כחיבור תמידי שנע בין החומר, הרגש והמחשבה, בין גוף לנפש, בין נושאים לכיווני חיפוש יצירתיים. והרי זוהי מהות היצירה – להיבנות, להתפשט, ולהישאר כל הזמן באי סדר, פתוחה למשמעות חדשה, משתנה, נזילה.

במהלך ולאחר הפתיחה הרשמית , האמנים יוסיפו ליצור והרקמה תוסיף להתפתח לכדי פתיחה נוספת ומפתיעה שתתקיים במועד שיתהווה. אירוע המשך יופק באמצעות גלריה ק׳.

---

רקמה אורגנית
בית האמנים, אלחריזי 9 תל אביב
פתיחה: 8.5; פתיחה שנייה: 30.5; נעילה: 8.6
משתתפים.ות: דניאל מנו־בלה, קרן שחר, רונית קרת, ירח שדי, ארי (אל) דרור, הדר מקדסי, אסיה וייסברג, יונה מוסט, אופירה שפיץ, פולינה ליאחוביצקי