איריס גיטיק // המדריך להדיוט האמנותי

הדיוט* – אדם פשוט שאינו בקיא בנבכי נושא מסוים (להבדיל מאידיוט).

מי מאיתנו לא נתקל בשאלות המוכרות: ״למה זו אמנות?״ או ״גם הבן שלי יודע לצייר ככה! למה זה לא נמכר במיליונים?״. כאמנית וכאשת חינוך, בין אם בעת הדרכה במוזיאון ובין אם בעת ויכוח שגרתי על אמנות עם בני משפחתי ובראשם אחי (ההדיוט) – אני מוצאת עצמי בתפקיד נציגת עולם האמנות ונאלצת להסביר כל פעם מחדש מהי אמנות, או למה היצירה כזו או אחרת ראויה להיות מוצגת בתערוכה (גם אם לפעמים קשה מאוד להסביר למה).

ניתוח יצירה

הצעקה

שומרת במוזיאון

אי אז ב־2022, במקביל להיותי סטודנטית בשנה ד׳ במדרשה לאמנות, התחלתי את מסעי כמורה לאמנות במערכת החינוך. כמורה מתחילה בשנת סטאז׳ בחטיבת ביניים, חוויית ההוראה הראשונית הייתה עבורי שוק גדול. לצד אתגרים כמו להכריח תלמידים בשם הידוע לשמצה נהוראי לעשות אמנות בזמן שכל מה שעניין אותם היה לשחק בכדורגל, נתקלתי שוב ושוב בצורך להנגיש את שפת האמנות לילדים שנרתעים מאמנות ולא מבינים את חשיבותה.

במהלך לימודי החינוך במדרשה, התגלה דיסוננס בין החזון האמנותי פדגוגי שהונחל לנו הסטודנטים, אל מול המציאות בפועל – הוראת אמנות בחברה שיחסה לאמנות ולתרבות טעון שיפור (בלשון המעטה). כך, מתוך תסכול חברתי וחינוכי הולך וגובר, לצד צורך אקדמי בכתיבת סמינריון בחינוך – התקבלה החלטה.

מתוך תסכול חברתי וחינוכי הולך וגובר, לצד צורך אקדמי בכתיבת סמינריון בחינוך – התקבלה החלטה. החלטתי שהגיעה העת להנגיש את הבלתי מונגש, להסביר את הבלתי מוסבר, ולהמציא קלף מנצח לכל ויכוח אמנותי

החלטתי שהגיעה העת להנגיש את הבלתי מונגש, להסביר את הבלתי מוסבר, ולהמציא קלף מנצח לכל ויכוח אמנותי עם אחי ההדיוט: כתיבת מדריך אמנותי שיענה אחת ולתמיד על שאלות אמנותיות שנויות במחלוקת בשפה ברורה להדיוטים (הידועים כהדיוטות בעברית תקינה). כך החלה כתיבתו של ״המדריך להדיוט האמנותי״.

המדריך עוסק בשאלות מהותיות כמו ״מה היא אמנות?״ או ״איך להתבונן ביצירה ולהבין משהו?״, לצד מתן כלים שימושיים להתבוננות, דרכים לשרוד ביקור במוזיאון והשלמת פערים אמנותיים. הוא בא להסביר אמנות בצורה משעשעת ונגישה, ומיועד לכל אותם אנשים שלא מבינים אמנות ולא מבינים למה צריך אותה, לצד אותם חובבי אמנות (שלא מוכנים להזדהות כהדיוטים בפומבי) שהיו שמחים לצחוק לא מעט בעודם מאששים את ידיעותיהם.

הדיוט אוכל גלידה על פסל

תור לקופה

המדריך להדיוט האמנותי

המדריך מלווה באיורים דיגיטליים בדמותו של ההדיוט הראשי (אחי כמובן) בסיטואציות אמנותיות שונות, לצד אדפטציות של יצירות מופת חשובות. הכרחתי את אחי למדל ולהצטלם בפוזות שונות, כך שחלק מהאיורים נשענים על צילומים אלו, בעוד שהחלק האחר מומצא. בהתאמה, דמותו של ההדיוט הראשי משתנה מאיור לאיור: לעתים הוא מתואר בסגנון כמעט ריאליסטי, ולעתים דמותו עוברת הפשטה והופכת לדמות קריקטוריסטית מוגחכת ומוקצנת.

בפרקטיקה האמנותית שלי אני מרבה לרשום בדיו. המעבר למדיום הרישום הדיגיטלי דרש ויתור על המגע הישיר עם החומר, והתמסרות לפרקטיקה חדשה. ניסיתי לדמות באמצעים דיגיטליים קו וכתם חומריים, במטרה לנסות לשבור (ולו במעט) את השטיחות הטבעית שבציור הדיגיטלי.

הצבע המוביל שמופיע לאורך המדריך הוא סגול, עם נגיעות משלימות של צהוב. זאת לאחר התפשרות וההבנה שהבחירה בנטייה הטבעית – ורוד – אולי תגרום לחלק מההדיוטים המקובעים בדעתם להירתע. מה גם שגיליתי שסגול הוא צבע אהוד על הדיוטים.

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

מאז כתיבתו של המדריך לפני שלוש שנים, הוא נח לו כקובץ על המחשב, ממתין לרגע שאאזור אומץ לעשות איתו משהו. בשנים שחלפו נכנסה לחיינו הבינה המלאכותית, שהביאה מורכבויות משלה לתחום האמנות בפרט ולחברה ככלל, לצד נושאי ויכוח חדשים ביני לבין אחי ההדיוט. לאור זאת, המדריך עבר עדכון ועיבוד מחודש.

רגע לפני מעבר ללימודי תואר שני באמנות ב־Central Saint Martins בלונדון, בצל מציאות כואבת ומלחמה מתמשכת – החלטתי שמן הראוי לייצר מתנת פרידה מהארץ ולהוציא את המדריך לאור, ובימים אלה רץ קמפיין הדסטארט במטרה לתמוך בהוצאתו.

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו