כל מה שחשוב ויפה
נדב לווריד. עיצוב: גיא מזרחי
נדב לווריד. עיצוב: גיא מזרחי

מה נקרא // נדב לווריד

אחרי 10 שנים בניהול גלגלצ, נדב רביד פתח ניוזלטר שמהווה ממשק בין מוזיקה, טכנולוגיה ותרבות – עם המלצות וכתיבה מעוררת מחשבה על סטרימינג, בינה מלאכותית ״ועוד נושאים בוערים בתקופה חסרת הוודאות הזו״. מה נקרא: מדור חדש עם המלצות על הניוזלטרים הכי שווים בסביבה

מי אני

אני נדב רביד. את הניוזלטר ״נדב לווריד״ פתחתי במרץ 2025, קצת אחרי שסיימתי עשר שנות ניהול של תחנת הרדיו גלגלצ.

חוץ מהניוזלטר אני מתחיל מפגשי האזנה שנקראים ״מועדון קשב״ עבור יוצרים שמחפשים סביבה אינטימית לבחון חומרים חדשים; פותח קורס חדש בשיתוף בית ספר בי.פי.אם; מלווה ומייעץ לאמנים; מלווה ומייעץ לסטארט־אפים שקשורים למוזיקה; מרצה על מוזיקה; מתקלט ומעורב בלייבל של מוזיקה אלקטרונית שנקרא Witness Protection Program. ואולי שכחתי משהו.

השם של הניוזלטר הגיע ממישהי שפנתה אלי פעם בזמן דיג׳יי סט שלי, ואמרה שיש לה שם מעולה בשבילי אם אי פעם תהיה לי שוב תכנית רדיו יומית. אני משתדל להוציא את הניוזלטר פעם בשבוע, והתפרסמו בו כבר כ־30 פוסטים מאז ההשקה. הנה ארכיון הפוסטים עם לינק הרשמה.

תוכן עניינים

הניוזלטר הוא על הממשק שלי בין מוזיקה, טכנולוגיה ותרבות. יש בו המלצות על מוזיקה שאני אוהב, סרטים דוקומנטריים או ספרים על מוזיקה, שנראים לי רלוונטיים ומעניינים, דיג׳יי סטים ועוד. אני משתדל שבכל ניוזלטר יהיה אייטם מרכזי אחד מעורר מחשבה, בעיקר סביב נושאים כמו סטרימינג, בינה מלאכותית ועוד נושאים בוערים המעצבים את פני התחום בתקופה חסרת הוודאות הזו.

משום שזה הניוזלטר *שלי*, אני משתמש בו גם כדי לספר על דברים שאני מעורב בהם – כמו ההכרזה הראשונה על ״מועדון קשב״, על אירועים מוזיקליים שאני מארגן ועוד.

נדב רביד. צילום: מ״ל

נדב רביד. צילום: מ״ל

למה ניוזלטר

אחרי עשר שנים בניהול גלגלצ, רציתי להסיר מעצמי קצת את הממלכתיות ולייצר פלטפורמה שתהיה מגרש המשחקים שלי, ולבדוק אם יש קונים וקונות לסחורה שאני אציע שם. ניוזלטר נראה לי כמו בחירה טבעית מכמה סיבות – Substack הולכת וצוברת מומנטום כפלטפורמה איכותית שגם יודעת לענות על הצרכים של יוצרי התוכן, גם להציף לך תכנים רלוונטיים ומעניינים, גם מאפשרת לך כיוצר לבדוק מוניטיזציה של התוכן וגם לתת לך אפשרות לשמור על כל הדאטה הרלוונטי של מי שרשום אליך.

מעבר לכך, אני מרגיש שמי שנרשם לניוזלטר הוא כבר מישהו שמביע עניין קצת יותר משמעותי במה שיש לי להציע מעוקבים מזדמנים בסושיאל מדיה והאינטראקציה שלו עם התוכן שלי היא יותר משמעותית ועמוקה. בכל מקרה, היה לי חשוב גם האימפקט הוויזואלי של הניוזלטר – עבדתי עם מעצב בשם גיא מזרחי על השפה הגרפית והעיצוב, בתוך המגבלות הקיימים בסאבסטק, ונדמה לי שהצלחנו להביא משהו שנראה קצת אחרת.

אחרי עשר שנים בניהול גלגלצ, רציתי להסיר מעצמי קצת את הממלכתיות ולייצר פלטפורמה שתהיה מגרש המשחקים שלי. מי שנרשם לניוזלטר הוא כבר מישהו שמביע עניין קצת יותר משמעותי במה שיש לי להציע מעוקבים מזדמנים בסושיאל מדיה והאינטראקציה שלו עם התוכן שלי היא יותר משמעותית ועמוקה

מאחורי הקלעים

אני עדיין מגבש תוך כדי תנועה ומנסה להבין מה הניוזלטר הזה רוצה להיות כשיהיה גדול. זה מתבסס במידה רבה על הדברים שראיתי, שמעתי וקראתי, ולכן זה גם דוחף אותי לנסות ולהיות קשוב ופתוח ככל שהחיים מאפשרים.

כשהתחלתי את הניוזלטר חשבתי לשלוח יותר פוסטים קצרים, אבל הבנתי שאנשים נרתעים מכמות גדולה של מיילים, אז אני נוטה היום לרכז כמה אייטמים בכל פעם, וגם משתדל לא להעמיס יותר מדי גם לטובת הקוראים והקוראות העמוסים וגם לטובת בריאות הנפש שלי.

birds

החדשות בהרחבה

האייטם האחרון שעורר דיונים מעניינים הוא על התזוזה שמתרחשת בשני העשורים האחרונים בתרבות – מכזו שמתבססת על צלילים וסיפורים חדשים, לכזו שנשענת על סיפורים ישנים וחומרי קטלוג. יש פוסט נוסף שזכה להרבה הדים על טכנולוגיה עבור יוצרי מוזיקה שפיתח בן ג׳ורדן, שנועדה להרעיל מנועי בינה מלאכותית, כדי שלא יעכלו את המוזיקה שיצרת ללא הסכמתך; או פוסט על הספר שכתבה ליז פלי שעוסק בספוטיפיי ובאופן שבו היא הפכה למפלצת סטרימינג שלא תמיד שמה את טובת הלקוח, או האמן, בראש סדר העדיפויות שלה.

אולי יעניין אותנו גם

אני מאוד אוהב את הניוזלטר של מתי מריאנסקי, עליית המכונות, לצערי קצב הפוסטים קצת ירד בזמן האחרון, אבל מדובר תמיד בתוכן מעולה. דרור עמיר כותב ניוזלטר נהדר על עיתונאות בעידן הדאטה. טד ג׳ויה הוא כרגע הניוזלטר המועדף עלי בסאבסטק, תמיד מלא בתובנות מעניינות ובהרבה תקווה גם ברגע האפל הזה בהיסטוריה.

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden