גבולות גזרה // בין לבין

מי

נדב דרור – יוצר חזותי, מעצב גרפי ודפס רשת. הקמתי את ״בין לבין״ מתוך אהבה לסיפורים ויזואליים ורצון לגעת בתרבות הישראלית דרך אופנה. בעיניי, אופנה מתרחשת בכל מקום: ברחוב, במשרד או ברכבת. היא מאפשרת לי לשלב בין עולמות של קולנוע, עיצוב ואמנות, לחקור את כל מה שמסקרן אותי ולהגשים חלומות דרך פרויקטים ומדיומים מתחלפים כמו סרטים, קולקציות וצילומים.

בחרתי בלמידה דרך עשייה ומחקר. בתחילת הדרך התמזל מזלי להתמחות אצל יפעת פינקלשטיין, שנתנה לי הזדמנות אמיתית ולימדה אותי המון. תוך כדי למדתי תפירה בבית הבד ובקורס תדמיתנות בשנקר, ובשנת 2022 הצטרפתי לסטודיו בעלי המלאכה, שבו אני לומד ומלמד עד היום.

 המותג

בין לבין הוא מותג אופנת רחוב ישראלי שנולד מתוך הרצון לדבר בשפה שלנו – עברית – על התרבות שלנו. המותג שואב השראה מדימויים, סיפורים, זיכרונות, וגם מעולמות אלטרנטיביים שקיימים רק בעולם של בין לבין.

את השם בחרתי כשניסיתי להבין מה אני באמת רוצה לעצב. חשבתי על בגדים אירופאים קלאסיים, בגדי אצולה, בסגנון טום בראון, הסדרה ״הכתר״, ואז שאלתי את עצמי: ״אבל אתה חי במדבר, נכון? אז מה תהיה המשמעות של זה פה?״. אז נולדה ההבנה שלי שאני לא רוצה לחקות את מילאנו או ניו יורק – הן כבר קיימות שם. רציתי ליצור מותג ישראלי שמחפש את הקול העיצובי המקומי שלנו, שמדבר על הסיפור שלנו, בשפה שלנו.

״בין לבין״ הוא מותג לאנשים שחשוב להם לחפש את הייחוד שלהם בתוך העדר. הוא נע בין שונה ומיוחד לבין נגיש ובגובה העיניים. עם הזמן, השם קיבל גם משמעות רחבה יותר – לקחת משהו מעולם אחד ומשהו מעולם אחר, ולחפש איפה ה״בין לבין״ שלהם. איפה הם נפגשים.

בעומק שלו, ״בין לבין״ מוקדש לכל החולמים. הוא נולד מתוך החלום הפרטי שלי ליצור ולעורר השראה. כשראיתי כמה זה עושה לי טוב, הבנתי שאני רוצה לעודד אחרים לרדוף אחרי החלום שלהם, גם אם הוא נראה לאחרים מוזר או מפחיד.

קולקציה אחרונה

הפרויקט האחרון שלי נקרא ״אסלים קלאסים״. בחרתי להסתכל על הלבוש הישראלי הכי יומיומי כמו חליפות טרנינג, גופיות סבא, סווטשירטים של אדידס – ולתת לו פרשנות חדשה. רציתי לקחת את מה שנחשב עממי ולהרים אותו, לערבב בין רחוב לאצולה. לקחתי לדוגמה גופיית סבא – פריט שהוא סמל לגבריות ישראלית – ושילבתי בה אלמנטים נשיים כמו מחשוף גב עם קשירה.

בקולקציה הזו ביקשתי להתבונן על חלק מסוים בתרבות שלנו. עשיתי את זה באמצעות אלמנטים שונים של גבריות ישראלית, של עדינות וחספוס, ושל מעמד, ראוותנות ויוקרה שקטה. ביקשתי לבדוק מה קורה כשמאחדים ביניהם, כשנותנים להם להיפגש באותו עולם. התוצאה היא תערובת של בין לבין.

עבורי זו הרגישה כמו יריית הפתיחה האמיתית של המותג. עד אז עבדתי על חולצות עם הדפס משי וצילומים והתמקדתי בדברים נגישים שאפשר למכור. אבל הפעם הרשיתי לעצמי לחלום באמת, בלי גבולות. זה התחיל מטקסט, הפך לרישומים ולרפרנסים, עבר לתלת־מימד ולתפירה – תהליך שנמשך כשנה עם התופר אדם יודקביץ׳.

מקורות השראה

ההשראות שלי מגיעות בעיקר מהעולם הפנימי שלי, מהילדות, מלהסתובב ולהסתכל מהצד. אני אוהב קולנוע ומוזיקה, ודברים שגורמים לי לחשוב ולחלום בהקיץ. כשאני מתחיל קולקציה אני לרוב חושב על קונספט, על מה אני רוצה להגיד, ועל איזו תנועה או פילוסופיה מדברת את זה.

יצרתי, לדוגמה, סוויטשירט עם כיתוב ״עוניברסיטה״. ההשראה הראשונית היתה בגדי קולג׳ ותמונה של הנסיכה דיאנה, והתגלגל למשחק עם השפה העברית והחלפת האות, ואז הפך להיות גם משהו שהוא ממקום של תנועת נגד – מה שמדבר אליי. גם דיאנה היא דוגמה לתנועת נגד, וכשדברים מתחברים וסוגרים לי מעגל – אני מפסיק לחפש ועושה את זה.

החלום הגדול

החלום שלי הוא להיות יוצר משמעותי בתרבות הישראלית. בשיר של שלומי שבן יש שורה שבה מישהי אומרת לו ״אז זה מה שאתה רוצה להיות בעצם… דג מאוד גדול בבריכה קטנה?״. אחרי שנתיים בגלות גם אני חזרתי עם ההבנה הזאת.

אני חולם ש״בין לבין״ יצמח ויהפוך לפלטפורמה רחבה לשיתופי פעולה – מקום שמחבר יוצרים ממדיומים שונים ויוצר דיאלוג בין עולמות. אני רוצה לעשות את זה בצורה הכי מעניינת, אסתטית ומדויקת שאפשר. אם אני מרשה לעצמי לחלום עוד יותר רחוק – אני חולם ליצור כאן סצנה תרבותית ישראלית שמפסיקה להסתכל כל הזמן החוצה, כזו שתגרום לעולם להתחיל להסתכל עלינו.

ארון פרטי

רוב הזמן אני לובש בגדי עבודה, כאלה שאפשר ללכלך בסטודיו, או מדים של מאבטח. אני עובד כמעט מסביב לשעון, שבעה ימים בשבוע – או על המותג, או כדי לממן אותו. שמתי לב שדווקא מאז שהקמתי את המותג, הסגנון שלי נהיה מאופק. אני אוהב לחפש פריטים עם אופי בחנויות וינטג׳ כמו Flat 9. אני מסתכל יותר על גזרות ומעדיף ארון מצומצם, עם מעט בגדים שאני באמת אוהב.

אני כמעט לא לובש את ״בין לבין״ בעצמי. אני מנסה לפעמים, אבל זה מרגיש קצת כמו לשמוע שיר של עצמך, או לצעוק באמצע בר: ״תראו! זה אני עשיתי את זה!!!״. אז אני משאיר את זה לאחרים.

עתידות

בעוד חמש שנים אני רואה את עצמי ממשיך לפתח את הסיפורים והעולמות של ״בין לבין״. אני רוצה לראות את המותג גדל והופך למותג לייף־סטייל שכולל בגדים, חפצים ותוצרים, שכל מי שמתחבר לעשייה ולרעיונות שמאחוריה – יוכל לקחת מהם חלק אל חייו.

עם הזמן, ובתקווה גם עם יותר תקציב, אני רוצה ליצור פרויקטים גדולים יותר, להגיע לקהל רחב יותר, אבל בלי לוותר על החופש והעצמאות שהובילו אותי עד כאן. אם הצלחתי להגיע עד לכאן עם תקציב אישי, תוך כדי עבודה והתמחות, אני רק סקרן לגלות מה עוד אפשר לעשות כשיש יותר זמן, יותר כלים, ואותה תשוקה בדיוק.