דרך אגב // הפרויקט הבא של סם אלטמן ובעלו: יצירת תתי־אדם

לפני שבועיים הושקה בעמק הסיליקון חברה חדשה בשם Preventive. לוקאס הרינגטון, המנכ״ל הג׳ינג׳י שלה ואחד מהחוקרים המובילים של הנדסה גנטית בעולם, הודיע שהחברה החדשה מחויבת לפעול ״לתועלת הכלל״. המוצר שלהם: תינוקות מהונדסים גנטית.

בפוסט ההשקה הרינגטון כתב שמטרת החברה היא ״למנוע מחלות עוד לפני הלידה״ על ידי עריכת הגנום של עוברים ו״מחיקת״ מחלות גנטיות ממנו. הרציונל די פשוט: יותר קל למנוע מחלות גנטיות מראש מאשר להילחם בסימפטומים שלהן לאורך כל החיים. 

הבעיה היחידה שעומדת בפני פריבנטיב היא שכמעט בכל העולם החוקים אוסרים על יצירת תינוקות מהונדסים גנטית. ההשלכות של ניסוי כזה יכולות להיות אסוניות – האנשים שיוולדו עשויים לסבול ממחלות וליקויים שהאנושות מעולם לא ראתה כמותם, ולהכניס לתוך מאגר הגנים האנושי דפקטים שיסכנו את החברה כולה. 

זאת הסיבה שמאז 2012, כשזוכת פרס הנובל ג׳ניפר דאודנה השתמשה בפעם הראשונה ב־CRISPR כדי לערוך די.אן.איי, ראינו התקדמות מרוסנת למדי בתחום. בניגוד לפרץ ההשקעות המטורף בבינה מלאכותית אחרי ההשקה של צ׳אט ג׳י.פי.טי – אחרי פריצת הדרך של דאודנה, קודמו בתחום ההנדסה הגנטית אך ורק טיפולים שנועדו להתמודד עם מחלות קיימות אצל חולים חיים: מהשקת תרופות מותאמות אישית, ועד עריכה מחדש של התאים בכבד של תינוק שעמד למות מהפרעה מטבולית נדירה. 

מי שחרג מהקו הזה נענש חמורות: ב־2018, כשפרופסור סיני הודיע שערך את הגנים של שלושה תינוקות כדי לחסן אותם נגד איידס – הוא נכלא לשלוש שנים (ועד היום לא פורסם מה בדיוק עלה בגורלם של ״תינוקות הקריספר״ שיצר). 

ילד מהונדס מאיחוד האמירויות 

במובן זה, ההשקה של פריבנטיב מסמנת לא רק את הרגע שבו עוד קו מוסרי נחצה – אלא גם את הרגע שבו לאנשים הכי חזקים ועשירים בעולם יש אינטרס לחצות אותו. מאחורי החברה, שגייסה 30 מיליון דולר, עומדים כמה משקיעים כבדים: סם אלטמן, המנכ״ל של OpenAI, ובעלו המתכנת (שלדבריו דחף להשקעה כדי ״לרפא את העולם״), לצד המיליארדר בריאן ארמסטרונג, מייסד בורסת מטבעות הקריפטו COINBASE. 

שלושת האנשים חסרי המעצורים האלה מביאים איתם את הרוח של עמק הסיליקון למיזם: זלזול מוחלט בכל מוסכמה וחוק שעומדים בדרכם. אלטמן, אם צריך להזכיר, הפך את OpenAI מחברה ללא כוונות רווח למפלצת פיננסית שלא בוחלת בהשקת כלי פורנו חדשים וניסויים מסוכנים תחת כסות של ״פיתוח אינטליגנציית־על בטוחה״.

בשנה שעברה חוקרים חיברו תאי מוח אנושיים לרובוט. התוצאה היתה מופלאה: תאי המוח האנושיים למדו באופן טבעי לשלוט ברובוט – הרבה יותר טוב מכל AI

לא צריך לחפור הרבה בפרטים על פריבנטיב כדי להבין את כוונת המייסדים: בכתבה בוול סטריט ג׳ורנל, מצוטט המנכ״ל של החברה אומר שמכיון שהחוק בארצות הברית אינו מתיר ניסויים בעוברים אנושיים – הם יבצעו אותם במדינות עם רגולציה פחות מחמירה כמו איחוד האמירויות. 

המשקיע ארמסטרונג, מצדו, אמר לחבריו שאחת התוכניות שלהם היא לנהל את כל המבצע בסוד – ולהפתיע את העולם עם תינוקות מהונדסים רק לאחר שיוולדו. לדבריו, הטקטיקות האלה מוצדקות – כדי שאפשר יהיה ״לייצר״ ילדים שיש להם סיכויים יותר נמוכים לפתח מחלות לב, כולסטרול גבוה או אוסטיאופורוזיס. ״אנחנו עומדים להאיץ את האבולוציה!״ הכריז.

 יצירתו של תת־אדם

ההנחה המקובלת בשוק היא שבניגוד לפרסומים שלה, המטרה האמיתית של פריבנטיב היא לא להדביר מחלות. ״או שהם משקרים, או שהם הוזים, או שניהם״, אמר לוול סטריט ג׳ורנל פיודור אורנוב, מנהל המכון לגנטיקה חדשנית של אוניברסיטת ברקלי. ״האנשים האלה לא עובדים על פתרונות למחלות גנטיות. יש להם שקים של כסף והם עובדים על ׳שיפור תינוקות׳״.

ייתכן שפריבנטיב מנסה לייצר על־אדם, אבל בעיני פרשנות יותר הגיונית היא דווקא הפוכה לחלוטין: המטרה שלהם היא ליצור תתי־אדם. בני אדם משופרים – גם אם הם יהיו הילדים שלהם – עשויים לסכן את שליטתם של המיליארדרים בחיינו. תתי־אדם, לעומת זאת, יכולים להיות הרבה יותר שימושיים. 

רק בשנה שעברה, למשל, חוקרים גידלו תאי מוח אנושיים במעבדה – וחיברו אותם לרובוט. התוצאות היו מופלאות: תאי המוח האנושיים למדו באופן טבעי לשלוט ברובוט, להתחמק ממכשולים ושיפרו את האחיזה שלו – הרבה יותר טוב מכל מערכת בינה מלאכותית שחוברה אליו. 

מוח של יתוש

מתברר שלמרות ההתקדמות הטכנולוגית הניכרת ב־100 השנים האחרונות, הביולוגיה עדיין שולטת: מוח של יתוש הוא עדיין יעיל, אפקטיבי ומתוחכם יותר מכל מערכת מלאכותית, וגם הגוף שלנו הוא מכונה הרבה יותר מופלאה מכל רובוט שנבנה אי־פעם. לכן, כאשר מסירים את כל המגבלות האתיות ממחקר גנטי, מתבהר לפתע שהעתיד הוא לא ״שיפור״ של בני אדם, אלא ביצירת סוג חדש של יצורים. 

אלה יהיו בני־כלאיים שכמו הגיחו מהסיוטים שלנו – חצי יצורים חיים־חצי מכונה, שמנצלים את היתרונות של הביולוגיה והטכנולוגיה. דמיינו, לדוגמה, מכונית שה״מוח״ שלה גודל מדי.אן.איי אנושי. היא תנווט אותנו בהצלחה, ממש כאילו סבא שלנו מאחורי ההגה. 

ויכול להיות שזה יהיה דווקא הפוך – מערכת ביולוגית שנשלטת על ידי מחשב: לדוגמה, רובוט־משרת ביתי שהגוף שלו עשוי בשר ודם ומנוהל על ידי בינה מלאכותית – כך שנוכל לומר לעצמנו שאין לו ״רצונות״ משלו. בדיוק כמו שהתרגלנו לזוועות תעשיית הבשר, ייתכן שנוכל להתרגל גם לזה. 

אז האם העתיד שייך לבני תערובת כאלה? אם להאמין למייסדים של פריבנטיב, יכול להיות שכבר יש כמה בתהליך ייצור. צריך רק לחפש היטב במדבריות של איחוד האמירויות.