דרך אגב // באינסטגרם הודיעו שהפיד ״מת מזמן״, והתחילו לחגוג

בחנו את עצמכם: מה המילה ״אינסטגרם״ אומרת לכם? אם אתם מדמיינים גריד של תמונות מרובעות, יפות ומלוטשות שמתארות את חייהם המושלמים של המכרים שלכם, כנראה שאתם ממש זקנים. אדם מוסרי, המנהל של אינסטגרם, פרסם לפני שבועיים פוסט מהדהד, שבו הכריז ש״הפיד של אינסטגרם מת״. בכנות מרשימה, מוסרי כתב ש״כבר כמה שנים שאנשים לא משתפים בפיד תמונות מרגעים אישיים״, ושצעירים מתחת לגיל 25 כנראה מעולם לא עשו זאת. 

לפי מוסרי, המשתמשים כיום מעדיפים שלא לחלוק תכנים מחייהם באופן פומבי (הם עושים זאת בעיקר במסרים אישיים ובקבוצות סגורות), ולכן השימוש באינסטגרם השתנה: במקום לעדכן אותנו בחייהם של האנשים שאנחנו מכירים – הרשת החברתית הפכה לספק של ״בידור״ שמיוצר על ידי זרים. במילים אחרות, אינסטגרם תופסת את עצמה כיורשת של הטלוויזיה.

הרקע לאמירה הזאת הוא נתון כלכלי מדהים: חמש שנים לאחר שאינסטגרם REELS הוקמה כחיקוי חיוור לטיקטוק והתבססה על תכנים שנגנבו מהרשת החברתית הסינית, כיום הרילס מכניסים לכיסו של מארק צוקרברג כ־50 מיליארד דולר בשנה. לפי הדיווח בוול סטריט ג׳ורנל, זה קצת יותר מההכנסות של יוטיוב, ויותר מפי שניים מההכנסות של טיקטוק. כמו תמיד, צוקרברג גנב את הקונספט של טיקטוק בלי בושה – ואז ניצל את הכוח העצום שלו כדי להפוך את עצמו לגורם הכי חזק בשוק. 

אינסטגרם – הראשון בבידור

כשמוסרי מספיד את הפיד של אינסטגרם, הוא שוכח לציין שהוא עשה מאמצים כבירים כדי לחסל אותו ולהעביר ממנו את המשתמשים אל הרילס הרווחיים הרבה יותר. בשנים האחרונות אינסטגרם הטביעה את הפיד שלה בפרסומות ובתכנים שלא קשורים לרשת החברים שלנו, וזה יצר מעגל קסמים שלילי: כשמשתמשים כבר פירסמו משהו, הם קיבלו הרבה פחות חשיפה ולייקים מבעבר – מה שגרם לרבים לחוות ״צניחה״ במעמדם החברתי, ולהימנע מלפרסם עוד כדי לא לחוות התכווצויות נוסח ״הקיץ של אביה״. 

כשמוסרי מספיד את הפיד של אינסטגרם, הוא שוכח לציין שהוא עשה מאמצים כבירים כדי לחסל אותו ולהעביר ממנו את המשתמשים אל הרילס הרווחיים הרבה יותר. בשנים האחרונות אינסטגרם הטביעה את הפיד שלה בפרסומות ובתכנים שלא קשורים לרשת החברים שלנו

אחרי שנטשה את האפיק החברתי, הצעד הבא של אינסטגרם הוא לנסות ולהשתלט על מקור כוח חדש: החברה התחילה בפיילוט עם אמזון, שבו אפשר יהיה לצפות ברילס דרך הטלוויזיה. המטרה היא להתחרות ביוטיוב, שהיא כיום ספקית הסטרימינג הכי פופולרית בארצות הברית ואחראית ל־13% מהתוכן שאנשים צופים בו בטלוויזיה (לעומת 8% בלבד לנטפליקס).

הבוטים אשמים?

בפוסט שלו, מוסרי טוען שאחת האשמות במותו של הפיד היא הבינה המלאכותית, ש״מייצרת בזול דימויים מושלמים ומשעממים״. אבל באותה נשימה הוא כותב ש״אנחנו אוהבים להתלונן על AI Slop (תוכן רפש), אבל יש המון תוכן מדהים שנוצר על ידי בינה מלאכותית״. 

והוא צודק: הבינה המלאכותית הולכת ומתבססת כיוצרת התוכן הגדולה של זמננו. לפי הערכות, כבר כיום כ־50% מהתוכן ברשתות החברתיות מיוצר בעזרת AI. ובאופן מוזר, הרבה אנשים אוהבים את זה: מארנבים שקופצים על טרמפולינה ועד אסתטיקת AI נוזלית ומרתיעה. כרגע הטכנולוגיה עוד ראשונית, אבל בעתיד הקרוב המערכות כבר ייצרו לנו סרטונים בהתאמה אישית בזמן אמת, ויקבלו פידבק מהמדדים הגופניים שלנו כדי לוודא שהתוכן שהן מייצרות באמת מרתק ומרגש אותנו. 

הבוט שהטריד אותי מינית

אז אינסטגרם כבר הזיזה את הספינה – היא רואה בעצמה יותר חברת בידור מאשר רשת חברתית. אבל הבינה המלאכותית חודרת עמוק גם לרשתות חברתיות מסורתיות יותר. המשתמש הכי פופולרי כיום בטוויטר (X), למשל, הוא Grok – בוט הבינה המלאכותית של אילון מאסק, שהגיע לכותרות בשבועות האחרונים כשהוא מואשם בייצור של תכנים פדופיליים ובהטרדה מינית. 

הסערה נולדה מפיצ׳ר פשוט שמאפשר לכל משתמש לתייג את @grok בתגובות ולבקש ממנו ליצור תמונה. השירות הזה אומץ במהירות על ידי הטרולים של הרשת: מתחת לכמעט כל תמונה שמתפרסמת שם כיום, תמיד יצוץ בתגובות משתמש שיבקש מגרוק ליצור תמונה זהה, שבה המצולם לובש ״ביקיני שקוף״, ועל פניו ״שפריצים של גלייז לבן של דונאט״. 

גרוק, שלא סובל מעכבות מיוחדות, מצרף את התמונה הטרייה כתגובה לתוכן של הקורבן – בלי שתהיה אפשרות למחוק אותה. מי שסובלות מהטרנד הן כמובן נשות ציבור כמו אלכסנדרה אוקסיו קורטז, נערות ואפילו אמו של אחד מצאצאיו של מאסק, שהתראיינה על כך לגרדיאן.

אבל מעבר לתפקיד שלו בנירמול והפצה של אלימות מינית, מעניין לבחון את התפקיד שהגולשים נותנים לגרוק בשיחות שמתנהלות בפלטפורמה. בינתיים, כך נראה, הוא משמש כמעין אח גדול או שופט שיכול ליישב סכסוכים בין משתמשים. ברוב המקרים, מישהו יתייג את גרוק במהלך ויכוח ארכני, ויבקש ממנו להכריע מי צודק – כאילו הבוט הוא ״גורם אובייקטיבי״ שיודע הכל. 

בשבועות האחרונים זה תפס כיוון פארודי, כשרבים החלו להשתמש ביכולת של גרוק לייצר תמונות כדי לנסות להבין מה הוא חושב באמת. מישהו, לדוגמה, פירסם השבוע תמונה של ביל והילארי קלינטון עם דונלד ומלאניה טרמפ וכתב ״היי @grok תסיר מהתמונה את הרוצח של ג׳פרי אפשטיין״. תוך שניות, גרוק החזיר תמונה זהה לחלוטין, אבל בלי הילארי קלינטון. בגרסה ישראלית, גרוק התבקש להסיר את תומך הטרור מתמונה של בן גביר ואחמד טיבי. התשובה שלו? אחמד טיבי לבדו.

חייבים להודות, זה די מבדר.

יוצרי התוכן בסכנה

ככל שהתוכן של הבינה המלאכותית משתפר, כך יוצרי התוכן האנושיים מרגישים את הסכנה מתקרבת. בדיוק כפי שמארק צוקרברג העיף את התוכן של החברים שלנו מהפיד, מה יפריע לטיקטוק ואינסטגרם לשנות את האלגוריתם כך שיעדיף תוכן AI שמיוצר כמעט בחינם ויכול לקדם כל אינטרס (מסחרי או פוליטי) בקלות? 

מי שכבר כיום מרגישים את האפקט של ה־AI הם היוצרים שמתפרנסים בעמל מסרטוני המלצות ״אותנטיים״. הם לא משפיענים בפני עצמם ואין להם קהל נאמן, אבל יש להם יכולת לייצר תוכן אפקטיבי שחברות רוכשות מהם ומשווקות בעצמן. 

הסופרת זיידי סמית מדברת על התנועה האוטומטית של רבים לשלוח את היד לטלפון מיד כשהתעוררו, ומציינת בעצב שבמקום לחשוב על מה שחלמנו בלילה, או מה שנשקף דרך החלון – הטלפון מטביע אותנו מיד במסרים שלו

המתחרים החדשים שלהם הם מנועי שיווק שמייצרים פרסומות באופן אוטומטי. בעתיד הקרוב, שום דבר לא ימנע מטיקטוק ואינסטגרם עצמן להוסיף למערכת הפרסום שלהן כפתור ליצירה אוטומטית של פרסומות, שיחסוך למפרסמים את כאב הראש של לשלם ליוצרי תוכן חיים – ויאפשר להן לגרוף לכיסן יותר כסף.

על מה נחשוב?

בראיון לניו יורק טיימס הסופרת זיידי סמית הצביעה על כך שכבר כיום הרשתות החברתיות כותבות מחדש את זרם התודעה שלנו. היא מדברת על התנועה האוטומטית של רבים לשלוח את היד לטלפון מיד כשהתעוררו, ומציינת בעצב שבמקום לחשוב על מה שחלמנו בלילה, או מה שנשקף דרך החלון – הטלפון מטביע אותנו מיד במסרים שלו. 

״בלי שאנחנו שמים לב, המדיה החברתית מכתיבה לנו על מה נחשוב כל היום. לכל אמצעי מדיה יש יכולת לתפוס אותנו, אבל הטלפון הוא טוטאלי… אני נוסעת ברכבת לעבודה בכל בוקר, ואני רואה שבמשך כל הנסיעה אף אחד מסביבי לא מרים ממנו את הראש… זה מפחיד״.

ואם השאיפות של אינסטגרם וטוויטר יתממשו, המשמעות היא שבעתיד הרשתות החברתיות לא יהיו אחראיות ״רק״ על בחירת התכנים שנראה, אלא גם ייצרו את התוכן עצמו. שערו לעצמכם כמה כוח יהיה אז לאנשים מפוקפקים כמו אילון מאסק ומארק צוקרברג: אתם יכולים לנחש מה הם יגרמו לנו לעשות?