האריה השואג: הדרך של Animal Replicas מתל אביב לשבוע האופנה בפריז

לעיתים נראה שבעולם אופנת הקוטור כבר קשה להפתיע. בתי האופנה הגדולים מחפשים שוב ושוב את העיצוב הבא שיצליח ללכוד את תשומת הלב של הקהל, את הרגע האחד על המסלול שימשיך לחיות אחרי שהתצוגה מסתיימת. לפעמים הרגע שמגדיר תצוגה שלמה מגיע דווקא ממקום בלתי צפוי. במקרה של בית האופנה סקיאפרלי הוא הגיע מסטודיו קטן בתל אביב, שבו נוצרים פסלים ריאליסטיים של בעלי חיים.

לפני שלוש שנים, בשבוע האופנה בפריז, הפכו היצירות של אותו הסטודיו לחלק מהרגעים הוויזואליים הזכורים ביותר של התצוגה. מאחוריהם עמד האמן הרב־תחומי הישראלי עמי זרוג ולצידו חן אלפי, שמוביל את הקריאייטיב, האסטרטגיה המותגית וקשרי הלקוחות הבינלאומיים. יחד הם מפעילים את Animal Replicas – סטודיו שמתמחה ביצירת העתקים פיסוליים של בעלי חיים ברמת ריאליזם יוצאת דופן, מחומרים סינתטיים בלבד.

העבודות שלהם זרוג ואלפי על הגבול שבין אמנות לפנטזיה: פסלים שמצליחים להיראות כמעט חיים, אבל נוצרים לחלוטין בידי אדם. בעולם האופנה, שבו דימוי חזק יכול להפוך בן רגע לאייקון תרבותי – השפה הזאת מצאה במה מושלמת.

הקשר עם בית האופנה סקיאפרלי נולד כמעט במקרה. אריאל חן נחמן, שמשמש כמעצב הרקמה הראשי של בית האופנה, מספר שלפני שלוש שנים, ״כשעבדנו על קולקציה שכללה ראשי חיות, למעצב הראשי של בית האופנה היה רעיון לעשות ראש של אריה. זו בכלל הייתה סקיצה צדדית שלא הייתה קשורה ישירות לקולקציה, אבל זה הדליק אותי.

עמי זרוג: ״בהתחלה הסתכלו עלינו כעל עוף מוזר בשוק האירופאי והאמריקאי השמרני. אבל האיכות האמנותית והחזון שהובלנו יצרו מוניטין בינלאומי שפתח לנו דלתות בפני מוסדות אמנות, אספנים ובתי עיצוב מובילים״

״התחלתי לחפש בגוגל אמנים שעושים דברים עם חיות או שיוצרים דימויים של בעלי חיים, ובמהלך החיפוש נתקלתי בעבודות של זרוג, קראתי שהוא מתל אביב ואמרתי לעצמי: זה זה״.

כך החל שיתוף הפעולה בין הסטודיו הישראלי לבין אחד מבתי האופנה הדרמטיים והסוריאליסטיים בעולם; שיתוף פעולה שבא לידי ביטוי פעם נוספת בתחילת החודש, בדגמי הנעליים כחלק מקולקציית סתיו/חורף 2026/7 שהוצגה בשבוע האופנה בפריז.

״זה כבר הפרויקט השלישי שלנו איתם. בראשון עבדנו על יונקים עוצמתיים כמו אריות, זאב ונמר שלג. בשני צללנו לעולם הציפורים, עולם חדש לגמרי עבורנו שחקרנו ולמדנו תוך כדי תנועה. בתצוגה האחרונה יצרנו שני דגמי נעליים עם ראשי חיות. כל פרויקט דורש מאיתנו לפתח שיטות עבודה חדשות ופתרונות יצירתיים לאילוצים של עולם האופנה״.

התהודה הגדולה נוצרה בשבוע האופנה שהתקיים לפני שלוש שנים, עם אותה השמלה בעלת ראש האריה שלבשה הדוגמנית אירינה שאייק. אבל מי שהפכה את הדימוי לוויראלי ברשתות הייתה קיילי ג׳נר, שהגיעה לתצוגה עצמה כשהיא יושבת בקהל לבושה באותה שמלה.

התמונות שלה מהשורה הראשונה התפשטו מיד ברשת והציתו דיון עצום. לצד ההתפעלות מהדרמה הוויזואלית של ראשי החיות, עלו גם ביקורות ושאלות על השימוש בדימויים כה ריאליסטיים של בעלי חיים בעולם האופנה. עבור זרוג ואלפי, הדיון הזה הוא כמעט בלתי נמנע. ״תמיד יהיה רעש של ביקורות, ואנחנו לא מתרגשים מזה״, אומר זרוג. ״בסופו של דבר מדובר בסיפור של תצוגת אופנה בשילוב אמנות, וזה מה שהופך את סקיאפרלי למותג כל כך אוונגרדי וייחודי״.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Schiaparelli (@schiaparelli)

מבחינתם, העבודה לא נועדה לעורר פרובוקציה, אלא דווקא להוות מחווה לעולם החי. ״זה פשוט לא נוגע בנו״, מוסיף אלפי. ״אנחנו משתדלים ליצור מתוך המקום הנקי שלנו. כל יצירה שיוצאת מהסטודיו באה לפאר את עולם החי. עמי מעריץ חיות מעמקי נשמתו, וזה גם משתלב עם העובדה שהוא צמחוני. אנחנו רואים בעבודה שלנו הומאז׳ לטבע. הפרדוקס של תצוגות אופנה הוא שלעיתים חודשים של עבודה מתנקזים לרגע אחד קצר על המסלול.

״ברגע שהיצירה יוצאת מהסטודיו ומשולבת בתצוגה, היא כבר חלק מהסיפור הגדול״, אומר זרוג. ״יש תמונות, וידאו וכתבות שמנציחים כל פרט. מהרגע שהאוביקט עוזב אותנו אנחנו כבר לא שולטים באימפקט שלו, אבל הדיוק הפיסולי הוא זה שאפשר לדרמה הזאת לקרות מלכתחילה״.

נבהלתם מהקף התגובות?

״בכנות? לא היינו מוכנים לעוצמת הרעש. אנחנו רגילים לעבוד עם דמויות מוכרות ורואים בהם בני אדם ככל אדם, אבל כאן נוצרה סערה עולמית. זו הייתה המחמאה הכי גדולה עבורנו – העובדה שאנשים לא הצליחו להבדיל אם זו רפליקה או הדבר האמיתי יצרה סקרנות אדירה. אנחנו שותפים ליצירה של סיפור ששייך לבית סקיאפרלי, והאימפקט של זה היה מדהים״.

אשליה שמבלבלת את העין

תהליך העבודה בין צוות העיצוב של סקיאפרלי לבין זרוג ואלפי מבוסס על חלוקת תפקידים ברורה. ״אנחנו מעצבים את הנעליים ובוחרים את החיה״, מסביר חן נחמן. ״אנחנו שולחים לזרוג סקיצה או מוק־אפ, ומצרפים תמונות של החיה מכל מיני זוויות וכמה שיותר רפרנסים – כדי שהעבודה תצא ריאליסטית ככל האפשר. האתגר של זרוג הוא להפוך את הסקיצה לאוביקט פיסולי שמצליח להיראות חי״.

מאחורי הריאליזם המרשים של היצירות עומדת עבודה מחקרית ממושכת. ״זה שילוב של פיסול וציור״, מסביר זרוג. ״אני כל הזמן בתהליך למידה, מבקר בגני חיות, במוזיאונים ובמוסדות רלוונטיים, בוחן צבעים ומבנים ומנסה להבין איך לשכלל את הטכניקה. התהליך הזה מאפשר לי ליצור אשליה שמבלבלת את העין. המניפולציות שאנחנו עושים בחומר ובצבע מאפשרות לחקות את הדבר האמיתי בצורה שמייצרת תחושת חיים״.

למרות הנוכחות במסלולי האופנה, זרוג עדיין רואה את עצמו בראש ובראשונה כאמן. ״אני רואה את עצמי כאמן שמוזמן לתוך עולם האופנה, אבל כזה שכבר מבין לעומק את החשיבה, האילוצים והפתרונות היצירתיים שנדרשים שם״.

זרוג ואלפי הגיעו שניהם מעולם האמנות וההפקות בישראל, שם עבדו יחד במשך שנים רבות. מתוך הניסיון הזה עלה הרעיון להקים סטודיו משותף שיאפשר להם לפתח שפה חזותית משלהם. כך נולד Animal Replicas – סטודיו שמציע אלטרנטיבה מודרנית ואתית לטקסידרמיה המסורתית – במקום להשתמש בפוחלצים, הדימויים נוצרים בעבודת יד מחומרים סינתטיים בלבד.

״בהתחלה הסתכלו עלינו כעל עוף מוזר בשוק האירופאי והאמריקאי השמרני״, אומר זרוג, ״אבל האיכות האמנותית והחזון שהובלנו יצרו מוניטין בינלאומי שפתח לנו דלתות בפני מוסדות אמנות, אספנים ובתי עיצוב מובילים״.

העבודה עם בתי אופנה בינלאומיים משנה גם את קצב העבודה?

״כן. הכול עובד תחת דדליין קשוח מאוד. מרגע גיבוש הקונספט הזמן הופך להיות האויב הגדול ביותר של היצירה. זה דורש רמת ריכוז ומחויבות מקסימלית״.

הסטודיו בתל אביב ממשיך לעבוד בקצב: על שולחן העבודה שלהם כבר מחכים פרויקטים חדשים של דובים, אריות וטיגריסים. הדרך של השניים ממחישה עד כמה הגבולות בין אופנה, אמנות ומיצב הולכים ומיטשטשים – מה שמתחיל כפסל בסטודיו קטן יכול להפוך בתוך רגע לדימוי שמגדיר תצוגה שלמה ואולי אפילו רגע בהיסטוריה של האופנה, שממשיך לחיות דרך תמונות, סרטונים ודיונים ברשת.

בעתיד הם חולמים להרחיב את השפה שלהם מעבר למסלולי האופנה. ״חלום מעניין יכול להיות עולם פרה־היסטורי. הקמת מוזיאון שלם של רפליקות ריאליסטיות של חיות שנכחדו״.