מאיה בנסון: אני נהנית מלא להיות מחוברת למקום אחד - ועדיין להיות בכל מקום

יובל: הי מאיה, ערב טוב, מה שלומך בימים אלו

מאיה: הי יובל, הכל מעולה. אני ממש בהכנות אחרונות לנסיעה ללונדון 🙂

יובל: כיף בלונדון! איזו פעם זו תהיה שאת מציגה את Bright Gallery בפוטו לונדון?

מאיה: הכי כיף! תשמור לי המלצות 😉 

האמת שזאת הפעם השלישית שאני מציגה תערוכה של ברייט גלרי בפוטו לונדון, שזה ממש מרגש ולא מובן מאליו. גם קיבלנו שנה שנייה תמיכה מהשגרירות הישראלית בלונדון תודות לנספח התרבות יורם מורד שזה כבוד גדול. 

השנה נציג תערוכה משותפת של זוג האמנים הישראלים שגרים בלונדון אופק אבשלום ורונה בר (Fotómetro) ואת האן יאנג, אמנית סינית שגם מתגוררת בלונדון. שניהם יוצרים עבודות שמאתגרות את האידיאלים המקובלים של יופי ושל תעשיית האופנה, עוסקים בעשיה שלהם בביטוי עצמי ונותנים במה וכבוד לשונות, לקולות המודרים, למורכבות האנושית. נראה לי יהיה מעניין

יובל: בטוח יהיה מעניין, פרסמתי לא מזמן ראיון עם אופק ורונה על הספר שלהם, ואת האן אני לא מכיר אבל תכף תספרי עליהם – אבל רגע לפני בואי נפתח טאב ותספרי על ברייט ועל עצמך? נתחיל מכמה מילים עלייך?

מאיה: אני אוצרת אמנות, התחלתי מתואר ראשון בתולדות האמנות וניהול באוניברסיטת תל אביב ותואר שני במוזיאולוגיה באוניברסיטת ג׳ונס הופקינס שבארצות הברית. לאחר מכן עבדתי בתחום כולל התמחות במוזיאון תל אביב, ובהמשך גם הרבה שנים כאוצרת בכירה בארטלינק, חברת ייעוץ אמנות למלונות יוקרה בינלאומית. יצא לי לעשות פרויקטים באירופה ובסין, ולהכיר אמנים מכל העולם.

אחרי כעשור בתחום החלטתי שאני רוצה לצאת לדרך עצמאית ולפתוח עסק משלי. אני מאמינה בלקדם אמנים צעירים ולגדול יחד, ויש לי גם אהבה גדולה לצילום אופנה. אני שמחה להציג עבודות של אמנים ממקומות שונים שיוצרים בסגנונות שלהם ומושפעים מהתרבויות שלהם. 

אחרי כעשור בתחום החלטתי שאני רוצה לצאת לדרך עצמאית ולפתוח עסק משלי. אני מאמינה בלקדם אמנים צעירים ולגדול יחד, ויש לי גם אהבה גדולה לצילום אופנה. אני שמחה להציג עבודות של אמנים ממקומות שונים שיוצרים בסגנונות שלהם ומושפעים מהתרבויות שלהם

מתוך כל זה התפתחה ברייט גלרי, שהקמתי בשנת 2022. המטרה הייתה להקים גלריה מסוג חדש שמציגה אמנים מכל העולם ומכוונת ללקוחות מכל העולם, ללא חלל פיזי, אבל עם תערוכות בירידים, שיתופי פעולה, פופ־אפ

יובל: מתי זה קרה?

מאיה: ההזדמנות הראשונה לתערוכה הייתה אמורה להיות בנובמבר 2023 בפסטיבל הצילום הבינלאומי בארץ PHOTO IS:RAEL. כשהתחילה המלחמה ב־7 באוקטובר הכל התבטל כמובן. זה הוביל אותי להגיש לכל מיני ירידי צילום בעולם, החלטתי שאני מנסה ואראה מה יקרה. 

לשמחתי הרבה התקבלתי לפוטו לונדון עם אמן הגלריה מגאנה, קווקו יבואה. זה היה בינואר, והתערוכה הייתה במאי 2024, והחלטתי שאני הולכת על זה. תוך כמה חודשים הרמתי תערוכה פעם ראשונה ביריד ברמה עולמית, כולל עבודה עם ספקים מקומיים ועבודה על שיווק ומכירות. כל זה בזמן שבארץ יש מלחמה, כל מה שרואים באינסטגרם נגדנו, ותוך כדי התערוכה עצמה מחוץ לסומרסט האוס בלונדון יש הפגנות אנטי ישראליות ולי יש שלט שכתוב עליו תל אביב מעל הראש 🙂

מאיה: בהמשך גם התערוכה בפסטיבל הצילום בארץ קרתה. ושנה אחרי כבר הזמינו אותי להשתתף בפוטו לונדון שוב אחרי שקיבלנו תגובות ממש טובות מהקהל וגם מהאנשים מהתעשייה. ב־2025 הצגתי את צלם האופנה הישראלי שגר בפריז, עומרי רוזנגרט, ובינואר האחרון הצגנו גם עבודה של עומרי במסגרת שיתוף פעולה עם גלריה בברלין nuud.berlin

יובל: מגניב, גם על התערוכה של עומרי כתבנו בשנה שעברה. איך את בוחרת את האמנים? איך נוצר הקשר איתם?

מאיה: נכון, זה מאוד משמח שהאמנים שאני עובדת איתם אלה אמנים עובדים ומוערכים שעושים הרבה דברים.

הבחירה של האמנים היא שילוב של אמנים שיצא לי לעבוד איתם בעבר, כאלה שמצאתי באינסטגרם לדוגמה ופניתי אליהם וכאלה שפנו אלי. זה קורה מכל הכיוונים, ואני בעיקר עובדת עם מי שמרגיש לי נכון, שהעבודות שלו/שלה מצליחות לרגש ולדבר אלי, ושהן תואמות את הקו הכללי של הגלריה שכבר לאט לאט נוצר ומקבל חיים משל עצמו. 

החלטתי להתמקד בצילום אופנה, שזה תחום מאוד ספציפי, אבל העבודות בגלריה נעות בין המסחרי לאמנותי, ואני שואפת להציג צלמי אופנה שעובדים בטווח הזה ולהציג את העבודות שלהם כאמנות, פיין ארט.

יובל: אז מה את יכולה להרחיב על  האן יאנג? ומה אופק ורונה יציגו?

מאיה: האן יאנג היא אמנית עולה בלונדון, שבוחנת נשיות, זהות קווירית ודימוי גוף. העבודות שלה במבט ראשון נראות כמו רגעים חולמניים, צבעונים, רומנטיים, אבל היא מתעדת רגעים פגיעים ומתעסקת בלידה מחדש, פלואידיות מגדרית וחופש

מאיה: אופק ורונה מציגים גם שילוב של עבודות, חלק מהסדרה שלהם Proof of Existence, שהיא חקירה של זהות ופרפורמנס הנעה בין אותנטיות דקומנטרית לבין סורליאליזם מבוים. העבודות שלהם נותנות משמעות חדשה לסיוטאציות יומויומיות ומציגות עולם שבו השונות או הביזאריות היא לא חריגה אלא נקודת מוצא. העבודות שלהם חזקות מאוד, מה שנקרא in your face.

יחד הבנתי שהעבודות מתחברות ומשלימות אחת את השניה – הביטוי האישי, המרד השקט, והמסר של החופש להיות מי שאת/ה, דווקא דרך צילום אופנה מאוד אסתטי. שניהם גם עובדים עם דוגמנים לא מקצועיים שיש להם סיפור, בין אם זה טרנסית או דוגמנית קטועת רגל. שניהם מראים את כל גווני היופי שיש באנשים

יובל: נייס. מעניין אותי לחזור למה שציינת בהתחלה, המודל של גלריה ללא חלל פיזי. איך זה עובד לך? באיזה קשיים את נתקלת ומה היתרונות הבולטים? בא לך יום אחד שיהיה לך חלל משלך איפושהו בעולם? אמנים משלך?

מאיה: כרגע זה עובד טוב – אני נהנית מהגמישות, מהתנועה, לא להיות מחוברת למקום אחד ועדיין להיות בכל מקום. כל העבודות בגלריה מוצגות באתר של ברייט, וכל אחד יכול לראות את האוסף. 

האמנים בגלריה גם מגיעים ממקומות שונים, ואני שמחה להציג אותם בכל מקום שיתאפשר, זה לא חובה מבחינתי שיהיה חלל מסוים במקום מסוים. נראה לי שכמו האמנים שלי, אני רוצה חופש. אני גרה בתל אביב וגדלתי בישראל אבל תמיד ראיתי את עצמי כאזרחית של העולם ואהבתי להיות בתנועה, והמודל הזה מאפשר את זה.

עם זאת באמת יש את הקושי של מציאת ההזדמנויות להציג, למרות שיש נגיד עבודות קיימות שכבר מודפסות וממוסגרות, או אמנים שנראה לי ממש נכון להראות במקום מסוים, אני צריכה לחשוב כל פעם מחדש איפה אפשר להראות אותן, איזה שיתופי פעולה אפשר לעשות, איזה חללים מתאימים, שזה אתגר. אז אולי גם יום אחד יהיה לי חלל משלי, הכל פתוח.

לגבי האמנים, אני אומרת הרבה ״שלי״ אבל זה לגמרי שיתוף פעולה, אני גם הכי שלהם, ויחד עם זאת לא מגבילה אותם. בעולם של היום כבר פחות מקובל האקסקלוסיביות המלאה בין אמן לגלריה, יש אמנים שמציגים בכמה גלריות ובעיני זה יותר נכון

יובל: אז מה התכניות הלאה שאת יכולה לספר לנו?

מאיה: יש לי תכניות אחרי לונדון לעשות עוד תערוכה השנה בפריז, ובהמשך השמים הם הגבול. אני רוצה גם להגיע לניו יורק מתישהו, זה החלום. ובעיקר להמשיך לקדם את אמני הגלריה ולחשוף את העבודות שלהם. 

יצא לי לעבוד גם עם יועצי אמנות ומעצבים, והשנה מכרנו גם עבודות לאוסף של מלון בוטיק ידוע בתל אביב. זה תמיד מרגש לראות את העבודות כמו קמות לחיים כשהן מוצגות בחלל כזה, ואני באמת מאמינה ביכולת של אמנות לעורר השראה.  אני מקווה שיהיו עוד הזדמנויות ושאוכל להמשיך

יובל: אמן. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרת לפני שניפרד?

מאיה: מוזמנים להיכנס לאתר של ברייט, לקרוא על האמנים ולראות את כל העבודות. בנוסף אנחנו מוציאים עכשיו גם קטלוג חדש של הגלריה שנמצא למכירה באתר. וכל מי שבלונדון ב־13-17 במאי, בואו להגיד שלום, אני תמיד שמחה להכיר