עידן גלבוע: הרבה מתחברים לקשישה הנרגנת שבתוכם, שרק רוצה לנקום בכולם

יובל: הי עידן, בוקר טוב, מה שלומך בימים אלו?

עידן: בוקר מצוין, מתאושש מקירור אבל חוץ מזה הכל טוב

יובל: טפו טפו, בטח איזה קירור של עונת מעבר.

נראה לי שיש פה איזו מטאפורה לתקופת המעבר הלא נגמרת שאנחנו נמצאים בה כבר כמה שנים, וכמה פעמים רצינו לדבר על הסרט אבל החיים עצמם, שזה איכשהו מתקשר גם לסרט עצמו, לדדליין, לחיים. אין פה שאלה…

עידן: ממש ככה – בעיקר הנקודה שאנחנו כל הזמן גם מנסים להתאושש חח. לא מספיקים להתאושש ונוחתת עלינו עוד צרה

יובל: הלוואי שזו הייתה רק צרה אחת ולא צרות. גיבורות הסרט שלך, לעומת זאת, מחליטות להפסיק להגיב וליזום ולהיות אקטיביות. אני מצאתי בזה נחמה, אבל בוא נתחיל רגע מהתחלה וספר בכמה מילים על דדליין

עידן: אוקיי. דדליין הוא סרט קומדיה שחורה קצר בסטופמושן, שבוחן את מאזן הכוחות בין ביורוקרטיה, מוות ואהבת חתולים בגיל הזהב. במרכזו סיפור על סולידריות וחברות אמיצה בין קשישות שמאסו בזלזול בהן מצד החברה.

הוא מתחיל באמצע יום שגרתי בתור לקופת חולים: צמד קשישות שקופות מבינות שאפשר לעכב את התור שלהן למוות על ידי ״קידום״ אחרים בתור במקומן. הן חוברות יחדיו לברית רצחנית ומייצרות למלאך המוות – פקיד גולגלתי צנום ומכחיש הקרחה – יותר מידי עבודה לא מתוכננת, ועל הדרך הן סוגרות כמה חשבונות פתוחים עם מי שהיו שקופות בעיניו. 

הקטסטרופה הבירוקרטית שצמד הקשישות מפילות על מוות הופכת במהירותה לחשבון אישי בינו לבינן. האם הסוד לחיי נצח טמון בבירוקרטיה?

השורשים של הרעיון היו בקומיקס די מטופש שעשיתי בנעוריי בניסיון להיכנס למגזין המחתרתי ״סטיות של פינגווינים״ אי שם ב־90׳ – וכשחיפשתי רעיון לפרויקט גמר שלי בבצלאל התחלתי לדפדף בכל מיני חומרים ישנים מאוד ומצאתי את זה. חשבתי שזה יכול להיות רעיון מגניב לפתח את זה לסדרה

יובל: מאיפה הגיע הרעיון?

עידן: השורשים של הרעיון היו באיזה קומיקס די מטופש שעשיתי בנעוריי בניסיון להיכנס למגזין המחתרתי ״סטיות של פינגווינים״ אי שם ב־90׳ – וכשחיפשתי רעיון לפרויקט גמר שלי בבצלאל (תקשורת חזותית, 2009) והייתי קצת אבוד, התחלתי לדפדף בכל מיני חומרים ישנים מאוד ומצאתי את זה.

חשבתי שזה יכול להיות רעיון מגניב לפתח את זה לסדרה – קראתי לסדרה ״תותבות״ – והפרויקט היה יצירת פרומו לסדרה הדמיונית הזאת באנימציית בובות סטופמושן. הפרויקט היה הצלחה גדולה ואפילו זכה בזמנו לפתוח את הסיקור של התערוכה בכתבה בחדשות ערוץ 2.  

עידן: חצי עשור מאוחר יותר נקלתי בקול קורא של מיזם ירושלים לתקציב פיתוח לסרט קצר בתחרות דראפט/סקיצה 2016 והחלטתי עם התסריטאי שחר פוקס, בעזרת תמיכה של עידו מימון, לנסות לכתוב תסריט לסרט קצר שיכול להוות גם סוג של פיילוט או פרוף אוף קונספט לסדרה, ולהשתמש בטריילר שעשיתי לתותבות כפרוף אוף קונספט ליכולות הפקה / לוק אנד פיל של מה שכיוונתי אליו.

ככה יצאנו לדרך עם טריילר מגניב לרעיון לא ממש אפוי עד הסוף – אבל קיווינו שיספיק להאפות תוך כדי תנועה. זכינו במענק פיתוח המיוחל ויצאתי לדרך הארוכה של הפיתוח השתתפנו בתחרות פיצ׳ים של קרן מקור ב־2018 ולא זכינו, אבל אז קרן גשר ראתה את הפוטנציאל ונתנה לנו תקציב הפקה ב־2019 בערך

יובל: מה אתה יכול לספר על התהליך, על יצירת הסטופ מושן? זה נראה חתיכת עבודה

עידן: נכון, זה סגנון שדורש המון עבודת הכנה וירידה לפרטים הכי קטנים, וגם כשאתה חושב שהכל מוכן לצילום הרבה פעמים מגלים על הסט כל מיני קשיים שלא לקחת בחשבון מראש וצריך המון יצירתיות הפקתית לפתור אותם על הסט. זה אתגר מטורף ומאוד סיזיפי, אבל עבורי ההפקה הזאת היתה סוג של חלום שמתגשם ונהניתי מכל יום וכל רגע כשהייתי בסטודיו החשוך שלי בפלורנטין.

וגם בגלל שזה תחום מאוד נישתי, ישנה קהילה מאוד קטנה ותומכת של אמנים מהתחום שעוזרים ותומכים ומציעים הצעות ומשאילים ציוד וזה היה כיף גדול להכיר ולעבוד לצד האנשים האלה: גליה עוזמו, תום קוריס מתום וחני, טמיר אהרוני, לירון נרונסקי, רנן אדר, 2 hermanas studio קובי ווגמן, אדוה סנטוס, לי קליין

יובל: תן איזו דוגמה לאתגר מיוחד, משהו שאתה זוכר מהתהליך?

עידן: וואו, אני חושב שכל יום היה אתגר מטורף אז קשה לבחור, אבל אם צריך – היה לנו שוט שחשבתי לצלם על גרין סקרין ולהוסיף את הרקע אחר כך בפוסט פרודקשן, אבל גילינו שיש בשוט הזה דלת שקופה שהגיבורה צריכה לעבור דרכה וכדי שלא יהיו בעיות של השקיפות של הדלת והחזרי אור מהפלסטיק השקוף, הבנו שאנחנו צריכים להוסיף לסט רקע אמיתי – על הסט.

ביום הצילומים התחלנו פשוט לבנות בניינים – ליטרלי – מצאתי דרך מהירה יחסית לבנות סטים של בניינים והתחלנו לבנות אותם ולצייר שמיים על בריסטולים ענקיים, ואז היה צריך להזיז את כל הסט קדימה כדי לאפשר לזה מקום… בקיצור קטסטרופה מבחינת הפקה, כי זה יכול לעכב את הצילום בכמה ימים. וזאת רק דוגמה אחת

היו די הרבה רגעים דומים. גם ההפקה עצמה קרתה בזמן הסגרים של הקורונה, אז היה הרבה יותר קשה לאנשי צוות להגיע לסטודיו בתוך הסגרים. זה היה אתגר בפני עצמו

יובל: ואז הסרט יוצא, ויש פסטיבלים מסביב לעולם. מה התגובות? הוא אפילו זכה, אם אני זוכר נכון, בפרס סרט האנימציה הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים

עידן: האמת שהתגובות היממו אותי, אחרי שעובדים כל כך הרבה על סרט ואתה מכיר את התסריט והבדיחות והעלילה הוא כבר לא ממש מצחיק את העוסקים במלאכה, ואז אתה מתחיל לאבד ביטחון כיוצר, אולי זה בכלל לא יהיה מצחיק וזה כישלון אחד גדול.

אחרי ה־7.10 הארור כשהמצב בשפל ומתחילים להחרים את ישראל בעולם, הסרט חי ביקום מקביל ועושה חייל דווקא במדינות שכביכול הכי מחרימות את ישראל. הוא מתקבל לעשרות פסטיבלים וזוכה בהרבה פרסי אהוב הקהל

אבל כשהתחלתי להפיץ אותו אי שם ב־2023 לא היו לי שום ציפיות שיתקבל או יזכה במשהו, כי חשבתי שהוא אלים מידי ונישתי מידי, ופתאום הוא התחיל להתקבל לפסטיבלים ממש גדולים. הייתי בהלם שהתקבל בכלל לפסטיבל ירושלים ולא היו לי שום ציפיות שיזכה. אפילו תכננתי להבריז מטקס הפרסים ופתאום הוא זוכה, ומתקבל להמון פסטיבלים. ואז מגיע תאבון ואני ממשיך להגיש בטירוף והוא מתקבל וזוכה להרבה אהדה ופרסים.

ולמרבה ההפתעה – אחרי ה־7.10 הארור כשהמצב בשפל ומתחילים להחרים את ישראל בעולם, הסרט חי ביקום מקביל ועושה חייל דווקא במדינות שכביכול הכי מחרימות את ישראל. הוא מתקבל לעשרות פסטיבלים בספרד, באיטליה, בסן פרנסיסקו, זוכה בהרבה פרסי אהוב הקהל, אפילו בדרום אפריקה

יובל: נייס. מסתבר שכולם רוצות להערים על מלאך המוות

עידן: נראה לי שהרבה מתחברים לקשישה הנרגנת שבתוכם, שרק רוצה לנקום בכולם

יובל: לגמרי. אז לפני שניפרד, מה הלאה? מה עכשיו שהסרט משתחרר לעולם? על מה אתה עוד עובד? ומה בכלל אתה עוד עושה?

עידן: ביום־יום אני עובד בחברת אוברוולף כאסטרטג קריאייטיב וארט דירקטור, כדי שיהיה לי איך לממן את הפרויקטים האלה חח

בשבוע הבא יש בכורה עולמית לסרט השני שעשיתי ביחד עם עידו מימון – ״האנושות כפרה עליה״ – בפסטיבל היהודי בברלין. זה סרט אנימציה קומי – מדע בדיוני ים תיכוני באנימציה רגילה, לא סטופמושן תודה לאל – שגם הוא סוג של פיילוט לסדרה שהתחלנו לפתח בשם ״פרחות בחלל״ אי שם בזמן הקורונה ב־2020 ובתמיכת קרן מקור ומפעל הפיס הצלחנו להפיק אותו.

בנוסף השבוא יהיה אפשר לראות את דדליין בסינמטק תל אביב בפעם האחרונה אולי, ביום חמישי 14.5 כחלק מקרנבל אנימציה של איגוד מקצועות האנימציה. אז הטיימינג של השחרור של דדליין לעולם יוצא בתזמון מושלם. 

וחוץ מזה מנסה להרים עוד סרט קצר בתמיכת קרן גשר שמשלב סטופמושן ויכולות AI – סטופai אם תרצה