מידע פנים // בנק הפועלים PRO

פורטפוליו בשיתוף ברעם אינדור מקבוצת BARAM 

---

שטח פרטי

BARAM Indoor של קבוצת ברעם, בבעלות גיא ברעם. קבוצת ברעם היא חלוצה של מדיום הפרסום בפורמט רחב על גבי קירות, פיגומים וגשרים בישראל, כמו גם פרסום דיגיטלי על גבי מסכי ענק (דוגמת מסכי עזריאלי). בנוסף הקבוצה עוסקת, באמצעות ברעם אינדור, בפרויקטים מקיפים בתחום העיצוב, הנראות, השילוט והדפוס, ומעצבת מחדש משרדים, בתי חולים ובתי ספר.

כחברה יצרנית ישירה, לרשות הקבוצה מפעל דפוס דיגיטלי, בית מלאכה עצמאי וסטודיו אינהאוס המאויש במעצבים גרפיים ומעצבי מוצר. עצמאות זו מאפשרת לברעם להעניק פתרון מלא של One Stop Shop – משלב התכנון והעיצוב, דרך הייצור ועד להתקנה בפועל.

בתכנון ובביצוע המיתוג המרחבי למשרדי חטיבת PRO של בנק הפועלים בעזריאלי חולון – תכנון, פיתוח, ייצור והתקנה של מערכת מיתוג מרחבית ואלמנטים דקורטיביים בהתאמה אישית. ביקשנו לקחת זהות של אחד המותגים המזוהים בישראל ולתרגם אותה לסביבת עבודה עכשווית ואמנותית.

מפרט טכני

במקום להשתמש בלוגו הבנק באופן ישיר בכל נקודה, פירקנו את השפה הגרפית שלו לצורות, קווים, צבעים ומקצבים, והשתמשנו בהם כחומר גלם לעיצוב. התוצאה היא סביבת עבודה שבה הזהות של בנק הפועלים נמצאת כמעט בכל מקום, אבל לא תמיד בצורה שבה מצפים לפגוש אותה.

האתגר בפרויקט היה לחבר בין שני עולמות: מצד אחד, הזהות המוכרת והחזקה של בנק הפועלים; מצד שני, סביבת עבודה חדשה, מודרנית ונקייה של חטיבת PRO.

החיבור בין חומר אקוסטי, צורות תלת־ממדיות, קווים ותאורה מאפשר לאותו אלמנט לבצע שתי פעולות במקביל: לשפר את תפקוד החלל ולהוסיף לו זהות

נקודת המוצא הייתה לתת למותג להשתלב באדריכלות – לקחנו אלמנטים מתוך השפה הגרפית של הבנק, פירקנו אותם והפכנו אותם לקומפוזיציות חדשות – לעיתים באמצעות צבע, לעיתים באמצעות חומר, עומק, אור או קו.

המעוין המזוהה עם הבנק מופיע לאורך הפרויקט כמוטיב חוזר, אבל בכל פעם מקבל פרשנות אחרת. פעם הוא פרט קטן על מחיצת זכוכית, פעם גוף מואר, ופעם הוא נטמע בתוך קומפוזיציה מופשטת לחלוטין.

הפרויקט משלב מספר גדול של טכניקות ייצור וחומרים: עבודות מתכת, אלמנטים תלת־ממדיים, חיתוכים צורניים, צביעה, עץ, תאורת LED, אלמנטים אקוסטיים, מדבקות וגרפיקה על גבי זכוכית ומשטחים קיימים.

הפרטים הקטנים

בדומה לפרויקט Yotpo, גם כאן לא רצינו לחזור על אותו פתרון בכל המשרד.  אז, הגישה הייתה לתת לכל אזור פרשנות אחרת באמצעות צבע, טיפוגרפיה, פיסול או דיגיטל; כאן אותה תפיסה מקבלת אופי מאופק ואדריכלי יותר.

לאורך המשרד חוזר המעוין של בנק הפועלים, אבל כמעט אף פעם לא כלוגו במובן הקלאסי. הוא מופיע על גבי מחיצות הזכוכית, בתוך עבודות הקיר, באלמנטים מוארים ובקומפוזיציות גיאומטריות. לפעמים מזהים אותו מיד ולפעמים רק אחרי מבט נוסף.

הרעיון היה ליצור נוכחות מותגית שלא תלויה בשם או בלוגו מלא. לקחת צורה אחת מזוהה, לפרק אותה, לשנות לה קנה מידה, חומר וצבע – ולתת לה להפוך לחלק מהשפה האדריכלית.

חלק משמעותי מהמיתוג תוכנן כאובייקטים של ממש ולא כגרפיקה שטוחה. בקירות שונים יצרנו קומפוזיציות תלת־ממדיות המשלבות מסגרות מתכת דקות עם משטחים גיאומטריים בעומקים, גדלים וגוונים שונים. חלק מהאלמנטים מורחקים מהקיר ויוצרים צל, אחרים חופפים זה לזה, וחלקם משלבים עץ וחומרים נוספים בגמר צבע. במבט ראשון הם יכולים להיקרא כעבודות אמנות אבסטרקטיות. רק בהמשך מתגלים בתוכם הרמזים לצורות ולשפה של הבנק.

אחד האלמנטים הגדולים בפרויקט נולד דווקא מתוך פריט פונקציונלי לחלוטין – קיר הלוקרים של העובדים. במקום להשאיר את מאות הדלתות כמשטח טכני ואחיד, השתמשנו בגריד הקיים שלהן כקנבס גרפי. על פני המשטח נפרסה קומפוזיציה גדולה של צורות, קווים ומספרים, שממשיכה מדלת לדלת ומייצרת תמונה אחת רחבת ממדים.

הגרפיקה לא מבטלת את הפונקציה של הלוקרים, אלא עובדת יחד איתה: החיבורים, הידיות והמספור הופכים לחלק מהקומפוזיציה. כך אלמנט שירות יומיומי הופך לקיר כוח ולחלק מהזהות של המשרד.

במספר אזורים שולבה תאורת LED כחלק בלתי נפרד מהאלמנט עצמו, ולא כתאורה שמכוונת אליו מבחוץ. האור מדגיש קווים וצורות, מייצר עומק ומאפשר לאותו אלמנט לקבל נוכחות שונה לאורך היום. גם כאן מופיע המעוין המזוהה של הבנק, הפעם כגוף גרפי מואר. המטרה הייתה להשתמש באור כמעט כמו בעוד חומר – לצד מתכת, עץ וצבע – ולא רק כאמצעי להאיר את העבודה.

בחלק מהחללים שולבו גם פתרונות אקוסטיים בתוך השפה העיצובית. במקום להתייחס לאקוסטיקה כאל שכבה טכנית שיש להצניע, הפכנו אותה לחלק מהקומפוזיציה. החיבור בין חומר אקוסטי, צורות תלת־ממדיות, קווים ותאורה מאפשר לאותו אלמנט לבצע שתי פעולות במקביל: לשפר את תפקוד החלל ולהוסיף לו זהות.

בפרויקט הזה, הפרטים הקטנים הם אלה שמספרים את הסיפור בצורה הטובה ביותר: המעוין שמופיע על הזכוכית כמדבקת נגישות, הקו שממשיך מאלמנט אחד לאחר, שינוי קטן בגוון, צורה מתוך הלוגו שמופיעה בתוך עבודה מופשטת – כל אלה יוצרים מערכת של רמזים.

לא בכל מקום צריך לכתוב ״בנק הפועלים״ כדי לדעת באיזה עולם נמצאים. לוקר הופך לקנבס; לוגו הופך לגיאומטריה; תאורה הופכת לחומר; פתרון אקוסטי הופך לאלמנט עיצובי; גרפיקה הופכת לחלק מהאדריכלות.

פריטים נבחרים

אוריה נתנאל רוט, מנהלת פרויקטים בחטיבת אינדור של קבוצת ברעם: אחד החומרים האהובים עליי הוא אם הפנינה. יש בה משחק עדין של אור וגוון, ואני אוהבת למצוא אותה בפריטים קיימים ולתת להם משמעות חדשה. לאחרונה קניתי בתאילנד תחתיות לכוסות ויצרתי מהן תמונה ענקית, מלאה בטקסטורות ובגוונים חוליים, שמספרת את סיפור האהבה שלי לים, לטבע ולגלים.

כמעצבת פנים, יש משהו מסקרן להיכנס לבית שאני לא מכירה ודרך הפריטים בחלל לגלות קצת יותר על האנשים שחיים בו. בעיניי, הדבר שמספר את הסיפור יותר מהכל הוא הפריטים שנאספו מרחבי העולם ומעידים מה הם הכי אוהבים, מה ריגש אותם ואיזו חוויה פתחה להם את הלב ונשארה איתם גם אחרי שחזרו הביתה.

פרט שולי

הייתי מוותרת על אלמנטים גרפיים שנבחרו רק כי הם נראים טוב בתמונה בפינטרסט, בלי שיש מאחוריהם אמירה. אחד מהם הוא שימוש בטיפוגרפיה ענקית שמתפרשת על קירות שלמים. היא יכולה להרשים במבט ראשון, אבל כשהיא לא קשורה למקום היא הופכת לרעש חזותי ולעומס בעיניים.

מבחינתי לכל אלמנט שאנחנו יוצרים יש קשר לדי.אן.איי של המשרד ולאנשים שמבלים בו שעות רבות במהלך היום. האלמנט הכי טוב שלנו יהיה כזה שתסתכלו עליו ותראו דרכו את הקונספט שיצרנו מבלי שנסביר אותו במילים.

לפרטים נוספים

הייתי שמחה לעצב מעבדה לחומרי העתיד – מקום שנמצא בין סטודיו לאמנות, מעבדת מחקר וגלריה. הייתי רוצה לעבוד עם קרמיקה מודפסת בתלת־ממד, עץ מעובד דיגיטלית, טקסטיל שמורכב משכבות של בדים ומרקמים, מתכת בכיפוף צורני, וחומרים שמשנים צבע בתגובה לחום או לאור.

מסקרן אותי איך כל אחד מהם משפיע על החלל: איך הוא מחזיר אור, מטיל צל, יוצר תנועה או מזמין מגע. הייתי רוצה שאנשים יוכלו לראות את הניסויים ואת תהליכי הייצור, ואז לפגוש את האובייקטים המוגמרים, כך שהחלל עצמו יהפוך לחוויה של גילוי.