קו מתאר: המגזין החדש של איגוד מקצועות האנימציה

יובל: הי ורד, מה קורה? מה שלומך בימים אלו?

ורד: הי יובל! שלומי טוב, יש לנו המון חדשות מרגשות באיגוד ששמחה לשתף

יובל: יסססס. מה עוד חוץ מהמגזין החדש שלשמו נתכנסו פה? ועל הדרך ספרי כמה מילים על עצמך ועל התפקיד ועל האיגוד?

ורד: אז ככה: איגוד מקצועות האנימציה הוא הבית המקצועי של העוסקים באנימציה, איור וגיימינג בישראל, ואנחנו פועלים כדי לקדם את היוצרים והיוצרות ואת התעשייה כולה. זה אומר שאנחנו עושים קצת מהכל – אירועים, סדנאות, מנטורינג, חיבורים מקצועיים וגם עבודה מול גופי תרבות ומימון. בגדול, מנסים לדאוג שיהיה פה קצת יותר קל ליצור ולהתפרנס מזה, וגם שתהיה קהילה שכיף להיות חלק ממנה.

יש לנו צוות ועד מנהל של נשות מקצוע משלל תחומי היצירה שמובילות את הפעילות בהתנדבות מלאה. בתוך הפאזל הזה אני ורד חלוצי חן, תסריטאית, אנימטורית ומנהלת האיגוד. מה שמניע אותי הוא הרצון לחיות במקום שבו אנשים.ות יצירתיים.ות יכולים לא רק לחלום על הפרויקט הבא שלהם, אלא גם לקבל הזדמנות אמיתית להגשים אותו

יובל: מהמם. אז למה מגזין? מאיפה צץ הרעיון?

ורד: האמת שזה חלום ישן נושן, כבר המון זמן חלמנו על מרחב שמוקדש בבלעדיות למקצועות האנימציה, שמרכז תכנים שרלוונטיים גם לתעשייה וגם לקהל הרחב, להכיר להם מה אנחנו זוממים פה.

כשהמועצה לתרבות ואמנות של מפעל הפיס הוציאו קול קורא לכתב עת, הכוכבים הסתדרו וידענו שחייבים לקפוץ על ההזדמנות

יובל: מי זה ידענו וקפצנו? מי איתך במערכת?

ורד: המייסדות של המגזין ״קו מתאר״ הן חברות הוועד שלנו – אילה שרוט, דניאל ונטורה וחני דומבה. במשך כמה חודשים תכננו יחד מה בדיוק הולך להיות במגזין. כשקיבלנו אור ירוק חיברנו לאוצרות את מורן שמבר המוכשרת שנותנת את המבט החיצוני. לכתבות עצמן גייסנו חברות וחברי איגוד, כדי שיכתבו על הנושאים שמעניינים אותם מהשטח: יוני שלמון, לי דרור, רעות בורץ ודותן גולדווסר

יובל: והשם, קו מתאר? תגידי עליו כמה מילים?

ורד: לקח לנו זמן להגיע אליו, במקרה הזה רצינו שם שמתחבר לעולמות האנימציה והאיור, אבל גם מרמז על האני מאמין של המגזין.

קו מתאר הוא מה שנותן לדברים צורה, מגדיר את הגבולות שלהם, ולפעמים גם מזמין לצאת מהם. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות במגזין: לשרטט תמונה של התעשייה שלנו, לשאול שאלות, לפתוח שיחות ולגלות מה קורה גם מחוץ לקווים

יובל: מה זה אומר תכל׳ס? זה הזמן לדוגמאות של טקסטים מתוך המגזין

ורד: למשל, בגיליון הראשון ראיינו את מיכל פז־קלפ על עולם האיור וההוצאה לאור, ומה מאייר.ת מתחיל.ה צריך לדעת כדי להתקשר עם הוצאה. שמענו מהתסריטאית ענבל ארבל מה ההבדל בין כתיבה לאנימציה ולייב אקשן (רמז: זו לא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות…) וגם דיברנו עם אלכס קלקסבר על פיתוח משחקים עצמאיים – ואיך משלבים את היצירה עם השגרה.

ולקהל החברות והחברים יצרנו הסכמי פיתוח, יחד עם היועצת המשפטית של האיגוד לאה פורשטט מילר, שעוסקים בשאלה שמוכרת לכל יוצר ויוצרת – מתי נכון להצטרף לפרויקט של מישהו אחר ומתי עדיף ליזום משהו משלנו? כדי להקליל, שילבנו את האיורים הקורעים של חברת האיגוד נעה כ״ץ.

הרעיון בגדול הוא לשלב בין השראה, כלים מקצועיים ושיחות על מה זה אומר להיות יוצר.ת בתעשייה שלנו

לדאוג שהתשוקה שלנו ליצירה לא תבוא על חשבון הזכויות שלנו, ושאנשים יוכלו לבנות כאן קריירה, ואפילו יציבה, ולא רק לרדוף אחרי הפרויקט הבא

יובל: ומה הטייק שלך על מה זה אומר להיות יוצר.ת בתעשייה שלכן? איפה הנקודה הרגישה מבחינתך?

ורד: אני חושבת שהאתגר הכי גדול פה הוא הפער בין הרצון ליצור לבין היכולת להתפרנס מהיצירה. יש בקהילה שלנו המון המון אנשים.ות מוכשרים בטירוף שאני ממש מעריצה, הם באים עם המון תשוקה למה שהם עושים, אבל ההזדמנויות והמענקים מוגבלים. וזה היה ככה עוד לפני שהגיע ה־AI.

והנקודה הרגישה מבחינתי היא שדווקא בגלל שיוצרים כל כך מסורים ליצור בכל מחיר, יש נטייה להסכים לפשרות שכנראה לא היו מסכימים להן בתחומים אחרים. בתור יוצרת אני מכירה את זה מקרוב, ובתור מנהלת האיגוד אני מרגישה שזו בדיוק האחריות שלי – לדאוג שהתשוקה שלנו ליצירה לא תבוא על חשבון הזכויות שלנו, ושאנשים יוכלו לבנות כאן קריירה, ואפילו יציבה, ולא רק לרדוף אחרי הפרויקט הבא.

מבחינתי, זה גם הכוח של התאגדות מקצועית – להפוך את הקשיים שכל אחד מאיתנו מתמודד איתם לבד למשהו שאפשר לשנות ביחד

יובל: את אופטימית לגבי AI? כי הבינה מוחקת תעשיות שלמות בהינד עפעף

ורד: זו אכן שאלה מורכבת. מצד אחד אנחנו רואים שהכניסה של הטכנולוגיות החדשות מצמצמות את אנשי הצוות בכל מחלקה, ומצד שני הן מקצרות את תהליכי הפרה-פרודקשן ויש לזה ערך כשצריך לעמוד בדדליין.

העמדה האיגודית היא שאנחנו עמותה שנוצרה על ידי ולמען אמנים, ולכן חשוב לנו להיות ערים להתפתחויות כדי לשמור שהן ישרתו את האמנות והיצירה, ולא להיפך. אני מאמינה שאנימציה היא קסומה כל כך הודות לעמל שמושקע בה. זה Labor of Love, ועוד לא יצא לי לראות אנימציה שנעשתה בפרומפטים שהזיזה לי משהו בלב.

וכן, כמובן שבגיליון הבא אנחנו הולכים לפתוח את הנושא הזה בהרחבה

יובל: זה השלב שבו אני אומר שלא ענית על השאלה… רוצה לוודא: את אופטימית או פסימית?

ורד: מי שמחליט ליצור בישראל בעיני חייב להיות אופטימי. אין ברירה אחרת

יובל: זה נכון. מה הלאה? כל כמה זמן צפוי לצאת גיליון? מה החזון לעתיד?

ורד: כרגע התכנון הוא להוציא גיליון חדש בכל חודש, ובכל גיליון להתמקד בנושא אחר שמעסיק את התעשייה שלנו ובאיזה אופן הוא נוגע באנימציה, איור וגיימינג. בהמשך החלום הוא ש״קו מתאר״ יהפוך לבית של השיח המקצועי והיצירתי בארץ, מקום שאנשים נכנסים אליו כדי להתעדכן, לקבל השראה ולגלות יוצרים חדשים.

ואם כבר חולמים חלומות, אז למה שלא נהפוך יום אחד לשם שכל מי שעובד בתעשייה מכיר, כמו מגזין פורטפוליו? מותר לנו לשאוף גבוה 🙂

יובל: אהבתי. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרת לפני שניפרד?

ורד: כן! אני מזמינה את כולם וכולן לא רק לקרוא, אלא גם להגיב לנו על התוכן, ולהציע רעיונות לנושאים נוספים שעוד לא זכו לבמה הראויה.

בדיוק כמו האיגוד, המגזין הוא שלכם ובשבילכם

---

קו מתאר – גיליון 01: יחסינו לאן?
מגזין איגוד מקצועות האנימציה
לקריאה באתר המגזין