כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל

אם הייתם יכולים לעשות מחר כל דבר מה הייתם עושים

את הפוסט הזה פרסמתי פה בפורטפוליו בשנת 2007, לפני שש וחצי שנים. אני לא יודע למה, אבל פתאום נזכרתי בו והחלטתי לפרסם אותו שוב פעם.

– – –

אם הייתם יכולים לעשות מחר כל דבר מה הייתם עושים? לא פשוט, הא? זו כאילו השאלה הכי פשוטה, כאילו אמור להיות כל כך ברור מה הייתי עושה, אבל ממש אין לי תשובה.

אני חושב שהפעם הראשונה שנתקלתי בשאלה הזו הייתה בסרט מועדון קרב, בסצינה הבאה: בראד פיט מכוון למוכר בסופר אקדח לראש במגרש החנייה, ושואל מה החלום שלו, או מה הדבר שהוא הכי היה רוצה לעשות. המוכר מוציא מהארנק שלו את תעודת הסטודנט שלו שכבר לא בתוקף, ובראד שואל אותו למה הוא לא ממשיך ללמוד. בראד לא מקבל את התרוצים של המוכר ואומר לו שבעוד כמה שבועות הוא יחזור, ושאם הוא לא נרשם בחזרה ללימודים הוא יהרוג אותו (בראד תמיד ידע להיות משכנע…).

פשטני משהו, נכון, אבל אני זוכר שכשיצאתי מהקולנוע ביוניון סקוור, בניו יורק של ערב המילניום, חשבתי שאם הייתי נקלע לאותה הסיטואציה, אקדח מכוון לראש, ממש לא הייתי יודע מה לענות (טוב, גם בגלל שהייתי מתרגש שזה בכל זאת בראד פיט…).

שמונה שנים (בדיוק) מאוחר יותר ועדין אין לי תשובה.

יש כמובן את התשובות המתבקשות: להפסיק לעבוד, לנסוע לאיים בתאילנד, לישון כל היום וכן הלאה. לא שהייתי מתנגד, אבל זה לא באמת זה. מי שחקרו קצת את הנושא הם Alex Bec ו-Will Hudson, שכשהיו סטודנטים לעיצוב גרפי היפנו את השאלה שבכותרת הפוסט ל-21 מאיירים ומעצבים במסגרת פרויקט אישי במהלך הלימודים. הפרויקט הראשון, שאני שמח לאחוז באחד מ-1,000 העותקים שלו, מנה 21 גלויות (הנה האתר). הסיבוב השני יצא לאור בדמות ספר שכבר מנה 103 משתתפים, והתוצאה כל כך מקסימה ומרגשת ומעוררת השראה שממש היה לי קשה לבחור מתוכו את האיורים שילוו את האייטם, שכתבתי על הפרויקט בגליון האחרון של שמנת.

התשובה המרגשת ביותר בעיני הייתה של המאייר Adam Hayes, והיא זו שגם מופיעה בראש העמוד: I've had that day with you again. בכל פעם כשאני חושב על המשפט הזה אני מבין כמה אני בר מזל במה שיש לי פה בבית, ושזה ממש לא ברור מאליו.

במשך שמונה השנים האחרונות השאלה הזו ככה צצה לה מדי פעם. לא שהיא מטרידה אותי בחי היום יום או מדירה שינה מעיני אבל אני חושב שהגעתי למסקנה שכנראה לעולם לא תהיה לי תשובה חד משמעית, ואני חי עם זה בשלום. אז אולי התשובה שלי לשאלה ״מה הייתי עושה מחר״ צריכה להיות שהייתי מחפש תשובה לשאלה אם הייתי יכול לעשות מחר כל דבר, מה הייתי עושה…

– – –

שש וחצי שנים לאחר מכן, את וויל ואלכס אתם אולי מכירים מהאתר It's NIce That. בזמן שעבר, השאלה נשארה רלבנטית. והתשובה לא הפכה להיות יותר פשוטה. להפך.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

6 תגובות על הכתבה

  1. צ

    תבורך!
    לגמרי לא ברור מאליו.

  2. הגבר

    הייתי שוכב עם כולן. כולן. אחת אחרי השניה.

  3. כנרת

    שאלה מעולה, ואני לא חושבת שיש לה תשובה אחת. לא לי, לפחות. מה שבטוח, שהייתי רוצה לעשות משהו מהדברים הקטנים (לישון עד מאוחר, לחבק, לאכול שוקולד חם מומס, לשחות לבד בבריכה) ובין הדברים הגרנדיוזיים. שהם נשלפים לי פחות בקלות.

    בכל אופן, טוב לקרוא אותך. וטוב לשוע שאתה בר מזל.

  4. יובל

    צ – תודה. הגבר – אתה בטוח? לא קצת מעייף? וכנרת – נדמה לי שהיית יכולה להיות משתתפת מעולה בקובץ האגלי כי אם אני לא טועה זה בדיוק מה שרובם בחרו, את הדברים הקטנים. אבל באותה נשימה נראה לי שדווקא ההתעקשות על התשובה האחת היא שהופכת את השאלה למעניינת. ודבר אחרון – תודה

  5. עידית פארן

    עכשיו שאלתי את בן הזוג שלי ישר הוא אמר שהוא היה טס לחלל.

    אני לעומתו הייתי לוקחת
    מחר…לא, בעוד שבוע נניח
    את ההורים שלי, שניהם, לאפטלינג, בהולנד.
    אולי עם כמה מהנכדים שלהם.
    יובל, אני חייבת לך אחד על הפוסט הזה!

  6. יעל ר.

    רק אני חשבתי שזו שאלה קלה? תלוי בעונה – קוטב צפוני או דרומי. או עדיף, זכייה ב-10 מיליון בפיס, כדי שיהיה לי תקציב לנסוע לשניהם, ועוד כמה הקפות עולם באמצע (ודירה, כשצריך לנוח בין המסעות).

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden