כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

מעין לויצקי, אחר הצהרים של פורענות. מתוך עוצב בישראל 08

22 תגובות על הכתבה

  1. ><

    או 'הסטוריה בזמן אפשר' או 'בקוניוקטיב 2' – היתה לי סדרה שלמה בבלוג שלי בקטגוריה הזאת, שנה שלמה (ובעצם יותר) "חייתי" בהסטוריה אלטרנטיבית.
    לא שאני חושב שמגיעות לי זכויות יוצרים, השתמשו בזה גם לפני, אבל אני בטוח שמי שהגה את השם המלא של הספר עבר לפני כן גם עבר בגוגל גם אצלי, ואני מקוה שימשיכו לעבור. שמשהו מהגשם יפול גם על החלוצים והמקדימים (למרות שאת שם הקטגוריה העיקרית שיניתי ל"הסטוריה בזמן אפשר").

    אזהרה: אחרי עלול להופיע כאן 'עוקב' שישתמש בכינויי הידועים וציטוטים שלי בצורה מעוותת. אבקש לשלוח אותו למקומו הראוי, כאן זו תגובתי היחידה.

  2. שלומית

    שאני אוהבת כריכות עם בחורות בביקיני.

    לי זה קצת עושה טעם רע, יוסי שריד לא יכול למכור את עצמו או רעיונותיו ללא שימוש באימג' של אשה בלבוש מינימלי?

    היסטוריה אלטרנטיבית של מה בדיוק?
    של חפצון האשה בפוליטיקה הישראלית?

  3. יובל

    בעיני זו עטיפה עם הרבה מודעות עצמית והרבה אירוניה, שלא לומר ציניות
    אני גם לא חושב שזו היסטוריה אלטרנטיבית של חפצון האשה בפוליטיקה הישראלית. לי זה ברור שזה אימג' מפעם, שהיום עובר בצורה אחרת, שבעיניים ביקורתיות, כמו הספר, הוא נתפס בסופו של דבר בצורה שונה

  4. שרון רז

    מעניינת ההצגה של תהליך החשיבה והסקיצות, תודה על זה, אני חושב שהעטיפה שלמעלה, זו שנבחרה עם הבנות והשמש והקיר שיכול להיות קיר של בריכה שכבר לא קיימת (…) מוצלחת יותר מבן גוריון הפרום, גם אם העובודת של הדיוקנאות והחוטים מעניינות מאוד
    באמת לא בטוח לגמרי בין הבחורות והספר, כי גם לא קראתי אותו, אבל איכשהו נראה לי שזה עובד חזק, בהפוך על הפוך כנראה, בחורות של פעם בביקיני של פעם ובתמימות של פעם עם השם של יוסי שריד שמלמד שבפנים בטוח לא הכל ורוד, בהיר ותמים

  5. ענת פרי

    גם שאי אפשר למכור טוב עם העבודה היפהפיה של מעין לויצקי,

    וגם שצריך בחורות בבגד ים – בזה אני מזדהה עם שלומית.

    לצערי יובל, זה לא דימוי מפעם אלא דימוי נצחי, וגם שיקוף מדויק של היחס האמיתי במר"ץ למעמד האישה.

  6. ניר NLGD

    יובל כל הכבוד!
    אפרופו ספר ברשימת רבי המכר, ראיתי שגם "הכלב היהודי" נמצא שם.
    כמובד מאוד

  7. טלי

    ומקובל לומר שאפילו מומחים לא באמת יודעים לחזות מה ימכור ומה לא, אבל אני הרבה יותר אוהבת את העטיפה הראשונה של בן גוריון…

    הצירוף שלה עם הכותרת כל כך מדוייק ומעניין ומביע הרבה יותר מצילום הביקיני שבנוסף למימד של "חיפצון" הנשים שכבר הוזכר כאן, נדמה לי כיותר רחוק מרוחו של הספר…

    ובכל מקרה, מרתק להיחשף ככה למאחורי הקלעים של העבודה- תודה רבה!

  8. אסתי

    טובה וחכמה יותר
    אבל אהבתי עד מאוד את העטיפה שיצאה. מלאת קסם הנוסטלגיה. לא רואה בה חיפצון ואין לי בעיה עם בגדי הים. להיפך.
    היא רק פחות חכמה מהסקיצה המקורית.
    זוכתר שכשקיבלתי את הספר מאוד התלהבתי ממנה ודבר ראשון ציינתי את זה. את הספר אגב, אהבתי הרבה פחות. אבל זה מקור לדיון אחר.

  9. יובל

    השאלה היא לא את מה יותר אהבתי או האם אפשר למכור את יוסי שריד עם ביקיני או עם בן גוריון (כלומר גם, אבל זו לא הנקודה). כמו שכתבתי העטיפה שידרה ספר עיון ולכן נאלצנו למצוא אימג' אחר. זה לא שלא אהבו את הדימוי של מעין, כולם חשבו שהוא מצויין, רק אולי לספר אחר
    ושוב, אני חושב שהצירוף של השם יוסי שריד ליד הכותרת לפיכך נתכנסנו ליד כותרת המשנה היסטוריה אלטרנטיבית טוען את הדימוי במבט ביקורתי

  10. אלה

    השאלה אם הדימוי מתאים לספר היא שאלה שהיא מעבר לענייני שיווק (לפחות שיווק מסדר ראשון). העבודה של מעין לויצקי פשוט גדולה על הספר, ולקרוא אותו לאורה לא יעשה חסד עם הספר, והוא כמעט בהכרח יהיה מאכזב (ואין בזה כדי להגיד דברים רעים על הספר, אלא להצביע על כל כך הרבה היבטים בעבודה שהמחבר פשוט לא התיימר שיהיו בספר).

  11. שושי

    חבל שהסכמת לחתום על זה.

  12. שושי

    אם הוא ירצה להשאיר את העטיפה גם למהדורה האמריקאית.

  13. יובל

    אף אחד לא כותב ספר למגירה כמו כל מי שיוצר ורוצה שהקהל יתוודע ליצירה שלו
    אני לא חושב שהעבודה של מעין לויצקי גדולה על הספר ואני לא חושב שחבל שחתמתי על העבודה
    אבל זה אני

  14. טלילה

    אל תתעצבן אבל גם אני מעדיפה את בן גוריון… נכון, היא "משדרת ספר עיון" (כ"כ מכירה את ההתלבטויות, סוג הדיבור הזה…) והיא גם עצובה מאוד. אי אפשר להתחמק מהאכזבה ומפח הנפש שהיא מביעה. אבל נדמה לי שהספר היה מוכר מצוין גם עם עטיפה כזאת. הבעיה שלי עם עטיפת הביקיני היא שרואים היום יותר מדי ספרים עם צילומים שתופסים את כל שטח העטיפה (והרבה יותר מדי אימאג' בנק גם, כמובן) ומעט מדי עטיפות שיש בהן עבודות אמנות או משחק גראפי עם הכותרת, כמו שהבאת פעם כאן. וזה פשוט מרענן לראות מדי פעם עטיפה כזאת. ואין מה לדבר שהעבודה חזקה לאללה. עושה חשק לראות את התערוכה.

  15. טלילה

    זה רק נדמה לי או שבן גוריון הפרום דומה קצת לגילה קצב?

  16. טל

    לא לגמרי הבנתי את ההסבר שנתת בתגובות פה:
    "…זה אימג' מפעם, שהיום עובר בצורה אחרת, שבעיניים ביקורתיות, כמו הספר, הוא נתפס בסופו של דבר בצורה שונה…"

    תוכל להסביר איך לדעתך ראו את האימג' הזה פעם לעומת היום? ובמה הוא שונה מתמונות של בחורות בפרסומות היום? (טוב, אולי אז התלבשו קצת יותר צנוע)

    גם לא הבנתי את הרעיון שהזכרת כאן בתגובות – הצירוף של השם יוסי שריד והכותרת וכותרת המשנה אמורים לגרום לנו להסתכל על התמונה במבט ביקורתי? זה מהלך מחשבתי לא לגמרי ברור, אשמח אם תבהיר אותו.

  17. יובל

    הוספתי עדכון בפוסט עצמו למעלה כי היה לי חשוב ביתר אריכות

    וגילה קצב? מעולה

  18. כנרת

    אני חושבת שאני, בחורה שטחית שכמוני, הייתי מתפעלת מהעבודה על הכריכה שלא צלחה, אבל זה היה נופל בקטגוריית עוד ספר חשוב שלא אקרא לעולם.
    הבנות בביקיני המהמם – וכן, למי ששואל, זאת לא עטיפה סקסית בעיני, אלא עטיפה מצחיקה, נשית, שמרככת את היוסי שרידיות ואת השם הכבד, למרות האלטרנטיביות.

    אגב העבודה של מעין לויצקי: ראיתי עכשיו בפריז כמה עבודות רקמה של אמנים שונים; של אחת צרפתיה בתערוכה בגלרי דה גלריז שכתבתי עליה, ושל אמנית מצליחה ערביה שהציגה בתערוכה של אמנים מהעולם הערבי בגראנד פאלה. בשתי העבודות האחרות הרקמה נלקחה לכיוון האולטרה נשי, הסקסי, המדמם.

  19. יובל

    שאת חושבת ככה על העטיפה
    ולגבי עבודות – לינקים, משהו, תזרקי איזו עצם

    ותודה דרור על הלינק

  20. ריקי

    וחייבת לציין שזו אחת העטיפות המרהיבות והחכמות שראיתי לאחרונה.
    השילוב בין השחור-לבן הנוסטלגי לבין הורוד הכביכול תמים שמאפיינים רעיונית את השנים הראשונות למדינה – אשליה הנשברת לאורך הקריאה בספר ועל-כן כל-כך מחוכמת.
    ומעל (או מתחת) לכל, העטיפה תופסת את העין בחנות על-פני הספרים האחרים, וזה מוכר. כך שבאמת הצלחתם לשלב בין הרעיון לצד השיווקי.
    כל הכבוד לכם!

    אגב, גם הכחולה עם בן גוריון הרקום מוצלחת, אבל פחות.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden