כל מה שחשוב ויפה

סיפור כיסוי

כריכות הספרים הם כבר אמנות בפני עצמה. קטלוג התערוכה שהתקיימה בפורטוגל מציג כמה מהיפות והמעניינות שבהן

(התפרסם היום בגלריה)

אל תשפוט ספר לפי הכריכה שלו, אומר הפתגם הידוע. ואמנם ספר ללא כריכה מעוצבת או ללא כותרת נראה כיום כמשהו לא הגיוני, אבל עד סוף ה-19 רק מעט ספרים התהדרו בכריכה מן הסוג שנפוץ כיום. באופן מסורתי, הספרים נכרכו בעץ, בעור, בזהב, בכסף או אפילו בשנהב. שמותיהם של מרבית הספרים כלל לא הופיעו בחזית. תפקידה של הכריכה היה להגן על הדפים המודפסים. רק במאה ה-19 החלו להשתמש בבד ובנייר לעטיפות ספרים, אבל הדבר נהפך למקובל רק החל ב-1920.

כיום, הסופרים והמוציאים לאור שותפים למאבק על תשומת הלב של הצרכן. בהתחשב במספר הספרים הקיימים, עיצוב עטיפות אינו משימה קלה. בשוק תחרותי עטיפה חייבת להיות מסוגלת לייחד את עצמה בין הספרים האחרים שמקיפים אותה. בשביל המעצב, זהו אתגר תובעני – ליצור שער חזותי לעולם שהספר מייצג.

באוגוסט האחרון התקיימה בפורטוגל תערוכה שהוצגו בה עטיפות ספרים מכל העולם. היא כללה יותר מ-400 עיצובים של עטיפות, שיצרו 56 מעצבים מ-14 מדינות, ביניהם פאולה שר, סטפן סגמייסטר וגם שניים מישראל – עדי שטרן ולירון רוס. שני מעצבים בריטים עכשוויים זכו להציג מספר רב של עטיפות – דייוויד פירסון, שהצטרף להוצאת פינגווין בשנת 2002, וג'ון גריי, שעיצב את עטיפות ספריו של ג'ונתן ספרן פויר וספרים רבים אחרים שיצאו לאור גם בגרסה עברית, כמו למשל עטיפת "קרוב להפליא ורועש להחריד".

לפני כמה חודשים יצא לאור קטלוג התערוכה בצורת ספר עב כרס, אולם בפורמט קטן יחסית וידידותי. קשה שלא להתאהב בספר כבר בדפדוף ראשון. עטיפת הקטלוג מציגה פרגמנטים מעטיפות הספרים שמופיעים בספר ויוצרת קולאז' צבעוני ומרענן שהודפס על גבי נייר ממוחזר ואיכותי. בתוך הספר, עטיפת כל ספר מקבלת את הכבוד הראוי לה ולצדה נתונים אודות המעצב, השנה שבה יצא הספר, והסבר קצר באנגלית ובפורטוגלית על העטיפה. נדמה שכל מי שחובב עיצוב או אסתטיקה ישמח לקבל את הספר הזה כמתנה.

רוב העטיפות שהוצגו בתערוכה ובספר מקוריות כמעט בכל היבט – בטיפוגרפיה, בבחירה של הוויז'ואל, בצבעוניות ובקומפוזיציה. ניכר שהעבודה על העטיפות נעשתה באורך רוח ובהרבה סבלנות. אם זה איור או צילום, טיפוגרפיה ידנית או ממוחשבת, המחשבה והקונספט מאחורי כל עטיפה ניכרים, וברור שזהו לא קישוט שאין מאחוריו כלום.

עניין נוסף שמאפיין את העטיפות הוא הטון. מתברר שלא תמיד צריך לצעוק, גם אם אלה רבי מכר. מה שמעורר כמובן את השאלה, מדוע חושבים המו"לים הישראלים שככל שהעטיפה תהיה צעקנית יותר, כך היא תמשוך יותר תשומת לב. בשוק שהוא רווי גם כך, נדמה שדווקא הדרך ההפוכה תוכל להשיג תוצאות טובות יותר.

444 עמודים, 25 יורו, להשיג כאן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

5 תגובות על הכתבה

  1. יעל שכנאי

    מדהים.
    כמה יופי.

    תודה על הפוסט הזה.

  2. גלית

    אני אוהבת מאד את העטיפות של ג'ונתן ספרן פויר ונדמה לי שאף קניתי אחד הספרים רק מתוך הערצה לעטיפה.

    גם העטיפות של הסידרה של 'סוכנות הבלשיות מס' 1' (אלכסנדר מק'קול סמית) ושל 'המוות והפינגווין' (אנדריי קרקוב) זכורות לי לטובה.

    מה דעתך על העטיפות של הארי פוטר? אני מאד לא אוהבת אותן, הן נראות לי ילדותיות מדי

  3. גלית חתן

    עטיפה מכוערת אולי מעט מרחיקה, אבל אני בספק אם עטיפה יפה היא זו שמקרבת

    וכן, אומרת את זה דווקא זו שמעריכה את היופי שבכל דבר, ושכמעט סוגדת לעיצוב.

    למה? כי איכשהו נראה לי שלפחות בספרים זה לא באמת חשוב. כאן התוכן קובע.

  4. יובל

    שאלה טובה. אם יש מי שיממן, יש לי כבר תוכנית, פתוח להצעות
    על העטיפות של הארי פוטר אני לא מת אבל הן מתאימות לסדרה. לא לשכוח זבל זאת זה ספר שהוא (אני חושב) קודם כל לילדים

    ולגבי הקנקן – מסכים שהתוכן קבוע אבל עטיפה בכל זאת חשובה ולו בגלל עטיפה מכוערת, כמו שכתבת, יכולה להרחיק – וחבל. בואי לא נשכח אבל שזה אני, שמסוגל לקנות ספר רק בגלל העטיפה שלו

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden