נדב אזולאי: בצד של הרעים

היו כמה סיבות שגרמו לי לשמוע את הדיסק החדש של נדב אזולאי, בצד של הרעים, כולן קשורות בדרך זו או אחרת למוזיקה, ללייבל (hiss records), ועוד. אבל הייתה סיבה אחת שבאמת עשתה לי חשק ללחוץ על כפתור ה־play, וזו העטיפה.

הצילום, הגלגל ענק מלונדון שלרגע התאים שלו נראו לי כמו חיפושיות, המטוס הקטן כמו זבוב טורדני, הטיפוגרפיה העדינה, והצבעוניות הקודרת אך לא קודרת מדי. אמרתי לעצמי, מעניין מי זה הנדב אזולאי הזה שעשו לו עטיפה כזו יפה.

ואם היו הרבה סיבות ללחוץ על כפתור ה־play לפני הפעם הראשונה, אחרי השמיעה הראשונה היו הרבה סיבות להמשיך ולרכוש עותק חוקי לקבצי ה־mp3 שירדו לי למחשב. לא עברו יום יומיים ובעודי ממשיך לשמוע שורות מופלאות כמו ״כולנו באותה סירה, רק שאני טובע, ואתם לא״, החלטתי לחקור קצת מעבר.

מייל אחד לשני קדר, שמעבר להיותה מוזיקאית מוכשרת, היא גם מעצבת עטיפות כשש שנים. גוגל צ’ט קטן, והנה התוצאות.

me: הי שניֿ איך את מתחילה בדרך כלל? נפגשת עם האמן? מדברת בטלפון? מבקשת לשמוע את המוזיקה?

shanyk: הרבה מהאמנים שאני עובדת איתם נמצאים בסביבה המיידית שלי, כי אני גם מוזיקאית, אז יש לי הכרות מוקדמת עם המוזיקה שלהם (רות דולורס וייס, עמית ארז), אבל כן, אני תמיד עובדת עם האלבום ברקע, זה חובה מבחינתי, קשה לי לעבוד על משהו שאני לא אוהבת

me: ואיך זה קורה? כמי שמעצב עטיפות של ספרים, יש לי טקסט להיצמד אליו. לך לעומת זאת יש טקסט ומוזיקה. מה חשוב יותר, אם בכלל?

shanyk: בגלל שמוזיקה זה דבר מאוד מופשט ונתון לאינטרפטציה, אני נוטה לתת משקל גם לתחושות שלי בתור מאזינה וגם לרצונות של האמן. הרבה פעמים, תוך כדי האזנה למוזיקה וקריאה של המילים אני מקבלת תחושות של מה שצריך להיות שם מבחינה ויזואלית. גם אם לא אימג׳ים ספציפיים אלא יותר צבעים, קונטרסטים. כשהאלבום מאוד חזק מבחינה לירית ותמות קונספטואליות, זה גם בא לידי ביטוי בעטיפה

me: אוקי. בואי נדבר תכלס. הצד של הרעים – מאיפה הגיע הגלגל הענק מלונדון עם המטוס הקטן, הטיפול הצבעוני,והטיפוגרפיה העדינה?

shanyk: האימג’ הגיע מנדב. הוא מצא את הצילום

me: למה הוא / את חשבתם שזה מתאים?

shanyk: קודם כל, ה״גלגל ענק״ מופיע במילים

me: כן, את זה קלטתי…

shanyk: התמות של האלבום, כפי שאני תפסתי אותו, ורציתי שיבואו לידי ביטוי בעטיפה, הן ניגודיות – אחד מול רבים, טובים מול רעים, חלשים מול חזקים. זה בא לידי ביטוי בעוד דברים בעטיפה, אבל אני חושבת שבאימג׳ שבחזית זה ביחסיות של המטוס אל מול הגלגל – הדבר הקטן הזה שבעצם מחזיק את כל הקומופוזיציה של התמונה

me: אני מסכים שהמטוס, כמה שהוא קטן, ככה הוא חיוני, גם בקומפוזיציה וגם במשמעות. מילה אולי על הטיפוגרפיה?

shanyk: כן. היה לי חשוב שהטיפוגרפיה תהיה חופשית וקצת פרועה יותר, אז סרקתי הדפס של חותמת עם כל האותיות ופשוט גזרתי אותן אחת אחת. כך יכולתי לוודא שתשאר איזו רנדומליות וחספוס שאי אפשר להשיג כשמקלידים פונט. באופן כללי אני מנסה לפעמים “לחבל” באופן העבודה שלי כדי לאפשר מקום למקריות. זה הכי כיף. ובכל זאת, זה אלבום רוק. צריך להיות שם איזה שהוא חספוס

me: אחלה. לטובת אלו שלא קנו דיסק אלא הורידו (בתשלום, כמוני) את הדיסק, מה יש בחוברת בפנים? האם תוכלי גם קצת לספר וגם לשלוח לי דימוי או שניים מהחוברת עצמה?

shanyk: בתוך העטיפה אין ספק שהיתה השראה מהטיפוגרפיה של האלבומים של רדיוהד, שנדב מונה כהשפעה העיקרית עליו. החוברת עבדה גם היא על הרעיון של ניגודיות: קונטרסטים של שחור ולבן ואימג’ים בפליפ. יש גם את הרעיון של האור/חשמל שגם מופיע במילים וגם מוזקלית מתחבר.

me: איזה יופי. מאד עושה חשק לקנות את כל הדיסק, לא רק את הקבצים…

---

ולפני דימויים נוספים, אי אפשר בלי קצת קרדיטים, מתוך החוברת: את העטיפה צילם דני מכליס, את עמוד החשמל צילם Vahiju, את תמונת המגש הפנימי צילם Olivier Bruchez, את השאר צילם גלעד ושני קדר עיצבה את החוברת.

אתם יודעים מה עכשיו – לוחצים כאן ומזמינים