כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

עטיפות הספרים של סדרת כעת

מנגינה ישראלית

תצלום הכריכה: שבתאי טל

הנה זה בא

על הכריכה: עידו נוי, "דוד שמש", 2009

[בזמן האחרון מרוב עיסוקים, כששואלים אותי מה אני עושה, אני לפעמים שוכח שאני גם מעצב. הנה אם כך, תזכורת קטנה]

שתי עטיפות שעיצבתי לאחרונה לשני ספרי עיון בסדרת כעת של הוצאת הקיבוץ המאוחד.

האחד, מנגינה ישראלית מאת נעם בן זאב, בוחן את יחסה של החברה הישראלית, הפלסטינית והיהודית, למוזיקה הקונצרטית – הקלאסית והעממית – בישראל. השני, הנה זה בא מאת דני רבינוביץ, ניתוח סוציולוגי של משבר האקלים, על מרכיביו החברתיים, הכלכליים והפוליטיים. לא בדיוק הנושאים הכי סקסיים…

מאיפה בכלל מתחילים? לסדרה אמנם היה כבר גריד ולוגו שעיצב גיא שגיא, אבל זה לא פותר את האתגר בלמצוא דימויין שיהיו מספיק מושכים, מעניינים ורלבנטיים.

אם יש דבר שאני שמח בשתי העטיפות הוא שהצלחתי למצוא שני דימויים של יוצרים ישראליים. במקרה של "מנגינה ישראלית" נזכרתי במהלך קריאת הספר בראיון שערכתי עם המעצב דני גולדברג לפני שנתיים וחצי שעסק בספר מעוצב לעילא שעיצב לרגל חגיגות ה-70 של התזמורת הפילהרמונית (הנה לינק לפוסט שפרסמתי בזמנו). הוצאתי את הספר מארון הספרים ומהרגע שהתחלתי לדפדף היה לי ברור שיש עם מה לעבוד. כשהגעתי לתצלום של חבורת הנגנים במדבר ידעתי שיש עטיפה.

התצלום של שבתאי טל, שנבחר לבסוף, היה ההעדפה הראשונה שלי מההתחלה. אני חושב שהוא מעביר את רוחו של הספר בצורה מדויקת, כפי שבאה לידי ביטוי בכותרת המשנה של הספר – מסעו של עיתונאי בעקבות צליליה של חברה משתנה. לא היה פשוט לאתר את הצלם על מנת לקבל את רשותו להשתמש בצילום אבל לבסוף הכל בא על מקומו בשלום.

המקרה של "הנה זה בא" היה אחר. היה לי ברור שאני לא רוצה דימוי "ירוק", לא קרחונים, לא חיות נכחדות, לא גלי צונאמי. אבל לא ידעתי מה כן. התחלתי לעבור על עשרות דימויים שחשבתי שיכולים להתאים. מה לא היה שם? שטיח אקולוגי, ואזה מתוחכמת, כסא מתנינים, קולאז' אפוקליפטי של תל אביב, ועוד ועוד, אבל גם פה הדימוי שנבחר של המעצב הצעיר עידו נוי בלט מההתחלה.

בעבודותיו של נוי נתקלתי מוקדם יותר השנה, בתערוכת היחיד שלו שהוצגה בגלריה פריסקופ. נוי, בן 30, בוגר לימודי צורפות בבצלאל, הציג בתערוכה מיניאטורות של אובייקטים עירוניים שפותחו מסקיצות שנעשו לקראת פרויקט הגמר שלו בבצלאל אבל נזנחו בדרך: סיכות בדמות מרזב, אנטנות טלוויזיה ומכסים מברזל של מזגנים. גם פה אני חושב שהדימוי עושה את שלו ומעביר את רוחו של הספר, וגם פה אני שמח על הבחירה המקומית, הישראלית, ובעטיפה שמצליחה (אני מקווה) להיות אטרקטיבית גם בנושא שהוא לכאורה שחוק.

14 תגובות על הכתבה

  1. עדנה

    יופי של בחירות. שתי העטיפות אטרקטיביות מאוד.

  2. אסתי

    פשוט מבריק

    שאפו

  3. ניר

    היי יובל,
    מעניין אותי: בספר של דני רבינוביץ כל הטקסט מיושר לימין וזה מובן, אבל בספר הראשון
    כל שורה מתחילה במקום אחר, מה הסיבה?
    תודה

  4. יובל

    אני רציתי שגם בספר של דני רבינוביץ כל שורה תתחיל במיקום אחר אבל ההוצאה ושיקוליה הכריעו את הכף.
    הסיבה שרציתי להוסיף תנועה לעטיפה, במיוחד ב"מנגינה ישראלית", הייתה כי דמיינתי את הקווים כשורות במחברת תווים ואת המילים כתווים שצריך לנגן. חשבתי שספר על מוזיקה צריך שתהיה בעטיפה שלו תנועה
    ב"הנה זה בא" כבר בשם יש תנועה, ולכן חשבתי שגם שם ראוי שתהיה תנועה, אבל דעתי הייתה במיעוט ואם לומר את האמת גם לא מאד התעקשתי

  5. ניר

    עניין התנועה מצא חן בעיניי…
    תודה

  6. יעל

    יופי של צילומים ודימויים, בשני המקרים.

  7. שלומית

    איזה כיף לספרים ולסופרים שאלו הן כריכותיהם.

  8. עידית

    הלוגו של ההוצאה, עם הניקוד בצד, זה גם העיצוב שלך?

  9. יובל

    עיצוב של גיא שגיא

  10. גלית חתן

    בהתחלה יותר את הנגנים במדבר, ואחר כך יותר את המיניאטורה, ואז שוב את הנגנים, ו… פשוט מצוין 🙂

  11. רון

    אהבתי גם את הדימויים ווגם את הטיפוגרפיה
    למרות שאני לא בטוח שכל עניין התנועה עובד בפורמט שלהם… עדיין נראה מצויין!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden