זהות, קיום, אותנטיות, אמת וזיוף

התחלנו את הבוקר עם עטיפה שמופיעות עליה שתי דמויות, וחשבתי שיהיה נחמד לצרף אותה בסמיכות לעטיפה נוספת, שמעניין להציב אותן זו לצד זו. את העטיפה הנוכחית בפרויקט העטיפה האהובה בחר עופר שדמי, שפתח לפני כמה חודשים את הבלוג סיפור כיסוי שעוסק בעטיפות של תקליטים. עופר בחר בספר האדם המשוכפל מאת ז’וזה סאראמאגו, שיצא בהוצאת הספריה החדשה – הקיבוץ המאוחד. על העטיפה מופיעה עבודה של קתרינה פריטש, וכך נימק עופר את בחירתו:

הרי לכם סיפור פשוט ומורכב באותה מידה – מורה להיסטוריה בבי”ס תיכון, המנהל חיים אפורים, לוקח סרט מספרית וידאו בהמלצת חבר. תוך כדי צפייה, הוא מגלה שחקן משנה שנראה בדיוק כמוהו, באופן שאינו נותן לו מנוח. הוא מתחקה אחר השחקן ולבסוף אף נפגש עימו. או אז הוא מגלה שקיים אדם, זהה לו חיצונית, עם אותם כתמי לידה, ושנולד חצי שעה לפניו. סקרנות, קנאה ותסכול מובילים את השניים לחלוק זה את זוגתו של זה ללא ידיעתן וחייהם מתערבבים ונשזרים זה בזה בנסיבות מפתיעות עד הסוף הבלתי צפוי והכה-מבריק. בעלילה כל כך פשוטה אך כה מתעתעת, מצליח המחבר לעסוק בצורה מרתקת בנושאי זהות, קיום, אותנטיות, אמת וזיוף.

אחרי “על העיוורון” פחדתי לקחת ליד עוד ספר של סאראמאגו, גם כי הוא זיעזע אותי, אבל בעיקר כי הוא כזאת יצירת מופת שלא רציתי לקלקל. כעבור כמה שנים חיפשתי לי בחנות ספר לרגל נסיעה, וחלפתי על פני המדף שעליו היה מונח (לשמחתי עם הפנים אליי). שתי הדמויות שמביטות זו בזו הציקו לי. שתיהן נראות לי אותו דבר, אבל הן לא שיקוף אחת של האחרת. לשמאלי יש קצת יותר שפם? אולי המבט נראה קצת אחר? השביל בצד? אחרי זיגזוגי עיניים חוזרים ונשנים ימינה ושמאלה קניתי את הספר. ניסיתי לקרוא אותו באיטיות, מנסה להתעכב על כל הפלפולים והפילוסופיות, ובעיקר להתענג באיטיות עד להגעה לעמוד האחרון. מדי כמה עמודים חזרתי לבהות בסימטריה / א-סימטריה המטרידה הזאת, מתקשה להרפות.

לא יאומן שהתמונה (מוצלחת בהרבה מהגירסה האנגלית או הפורטוגזית), לא נוצרה ייעודית עבור הספר, אולם היא מצליחה להביע את נושאי הספר ואת תחושות הקורא באופן כל כך מדויק. בעקבות הצלחת העטיפה וכן לשם העקביות, עבודה נוספת של פריטש בשם “רוח רפאים ושלולית דם” עיטרה את עטיפת ספרו הבא “על הפיקחון“. לא קראתי אותו בערך מאותה הסיבה שציינתי קודם, אבל זה בטח יעבור לי יום אחד.

“האדם המשוכפל” הוא יצירה קומית אפלה, אלגורית וחכמה, שעטיפתה המרהיבה נצרבה לי לא פחות עמוק בתודעה. עכשיו רק נותר לגלות מי הרשע שלא החזיר לי את הספר.