אלכס טרוצ׳וט: יותר הוא יותר

לפני כמה שנים נתקלתי לראשונה בשמו של המעצב הגרפי הספרדי אלכס טרוצ’וט. אני לא זוכר בדיוק מתי זה היה ואיזו עבודה לכדה את תשומת הלב שלי, אבל אני זוכר שהתפעלתי מהסגנון הטיפוגרפי האיורי שלו. כששמעתי שהוא מוציא ספר שמציג את עבודותיו, לא התפלאתי שהוא בחר לקרוא לספר “יותר הוא יותר” (more is more). שם הספר מתייחס כמובן לאמירתו המפורסמת של האדריכל לודוויג מיס ון דר רוהה, “פחות הוא יותר”, שעומדת עד היום בבסיס המודרניזם ומעודדת את המינימליזם הצורני.

אתמול פרסמתי בגלריה ראיון שערכתי איתו. עבודותיו של טרוצ’וט, שמאמץ דווקא את המקסימליזם, הן ההיפך הגמור מהמינימליזם: עמוסות בפרטים ובצבעים, והעודף גודש אותן לעתים עד להתפקע. לא משנה אם מדובר בלוגו לנייקי, עטיפת תקליט ללהקת הרולינג סטונז, שער טיפוגרפי ל”גרדיאן”, כרזה להופעה של להקת “ארקייד פייר”, או קמפיין פרסומי לחברות ענק כמו בריטיש איירווייז (אפשר לראות כמה פרטים מהקמפיין בתמונה למעלה), אדידס, וודקה אבסולוט, פילה ואם-טי-וי – השפה הגרפית שלו תמיד עמוסה בפרטים; ותמיד יש מאחוריה היגיון.

כשקיבלתי את הספר הייתי משועשע. הדבר הראשון שבלט בו הוא הניגוד המובהק בין שם הספר לבין הגודל שבו הוא מופיע על העטיפה. השם מופיע באותיות קטנות בקצה השמאלי העליון של העטיפה, מתחת לשם המעצב שמופיע אף הוא באותו המיקום בקטן. שאר החזית ריקה, צבועה בירוק זרחני ומלווה בטקסטורה שבקושי אפשר לראות מה היא כוללת.

ההפתעה באה לאחר שמכבים את האור ומביטים בספר בחושך: רק אז מתגלה חזית הספר בכל תפארתה ומתגלה ההסבר הראשון לשמו, בדמות עיטור עמוס בפרטים ובקישוטיות.

בשיחת סקייפ הוא סיפר על מה שעומד מאחורי שם הספר: “זה מוטו פתוח. אני חושב שבאופן כללי זה אומר שהכל אפשרי. ככל שיש יותר הזדמנויות כך יש יותר אפשרויות להצליח, יותר עבודה, יותר כיף. ככל שאתה מכניס יותר לעבודה ככה אתה מקבל יותר. אני לא סוגר דלתות לשום דבר; יש לי כבוד גדול לעיצוב השווייצרי, למשל, פעמים רבות אני מיישם חוקים שלהם בעבודה שלי. אני אקלקטי בסגנון, אבל בכל עבודה אני מחפש עקביות ואפילו שימוש מינימלי בצורות. אני לא אוהב להיות ניטרלי, אני אוהב לבטא את עצמי, שזה ההיפך הגמור מ’פחות הוא יותר'”.

הנה (שוב) לינק לראיון המלא, והנה כמה כפולות מתוך הספר: