הסנדלר הולך יחף ויורה לעצמו ברגל

אין לי הרבה דברים טובים להגיד על המייל ששלחה היום קהילת המעצבים, שהכותרת שלו הייתה מיתוג קהילת המעצבים הישראלית.

ככה הוא התחיל (ההדגשות שלי):

קהילת המעצבים הישראלית מחפשת מעצב/משרד למטרת יצירת שפה עיצובית חדשה לקהילה, הטמעתה ביישומים השונים וליווי פעילות הקהילה בשנתיים הקרובות. הפרוייקט מופנה למעצבים מנוסים מתחום מיתוג/עיצוב גרפי אשר חברים בקהילת המעצבים הישראלית. פרוייקט זה הינו אתגר מקצועי ויצירתי והזדמנות לחשיפה בכל פרסומי הקהילה וכן תרומה לקידום קהילת המעצבים והעיצוב הישראלי. נשמח לראות כמה שיותר חברים הלוקחים חלק בפרוייקט חשוב זה.

מכאן זה ממשיך למטרה, ומטרות ביניים, עד שמגיעים לכותרת משאבים ותגמול. קיצרתי קצת את הסעיפים ואני לא מביא כאן את כולם, אבל אפשר להבין את המסר הכללי:

1. הזוכה בפרוייקט לא יהיה זכאי לכל תגמול כספי.

2. הזוכה יהיה זכאי לחשיפה.

קצת מוזר בעיני (במילים עדינות) שקהילה שאמורה לשאת על דגלה את נושא התשלום פונה לחברים שלה בבקשה לעבוד בחינם, ועוד מבטיחה לה את את אחת ההבטחות הכי שחוקות שאפשר להבטיח למעצב – לעבוד בחינם תמורת חשיפה. אין לי מילה אחרת לדבר הזה חוץ מבזוי.

אני יודע, מדובר בעמותה שרוצה לקדם את המעצבים המקומיים, שלא משופעת בתקציבים, ועדין: אם יש מקום אחד שצריך לשלם למעצב זו קהילת המעצבים הישראלית. מה יבינו גופים אחרים שיראו את הפנייה הזו? אני חושב שהתשובה ברורה.

–

ולמען הספר ספק: אני יודע שאני לא חשוד באהדה יתרה לקהילת המעצבים ושזו לא הפעם הראשונה שאני מבקר את פעילויותיה, ועדין, אנא ממכם תגובות לעניין. אני גם יודע שענייני קהילת המעצבים נוטים להוציא מעולם העיצוב תגובות אמוציונליות במיוחד ולכן כל תגובה שלא תהייה עניינית תימחק לאלתר.