כל מה שחשוב ויפה

על הכאן ועכשיו

ביום שני הקרוב יתקיים במדיטק חולון כנס "הפנקס" הראשון לספרות ילדים, בשיתוף חנות הספרים "סיפור פשוט". מהיום הראשון שהפנקס עלה לאוויר אני עוקב אחריו בעניין רב אבל גם בקנאה ובהשתאות על הרצינות, הלהט והעקביות של שני המייסדים שלו – תמר הוכשטטר ויותם שווימר. אם עוד לא הזמנתם מקום זה הזמן, ואם אתם לא בטוחים למה אתם צריכים לעשות את זה אני בטוח שהשיחה שלי עם יותם במסגרת פורטפוליו צ'אט תשכנע אתכם.

y.shwimmer: הייי יובל

yuvalsaar: שלום! מה שלומך?

y.shwimmer: בסדר גמור. ושלומך?

yuvalsaar: לא רע בכלל. שבוע קצת מוזר אבל אנחנו אופטימיים. בכל מקרה, בוא נתחיל: קשה לי להאמין שמי מקוראי הבלוג לא מכירים את הפנקס, כתב העת המקוון לתרבות וספרות ילדים, אבל בוא תגיד בכל זאת כמה מילים על הפנקס

y.shwimmer: "הפנקס" הוא יוזמה של תמר ושלי, שנוצרה מתוך תחושה של חוסר. שנינו מתעניינים בתרבות לילדים (ספרות, איור, תאטרון וכו') ולא היתה לנו במה לקרוא בה על יצירות, מגמות, תופעות וכו'. השיח שהיה קיים היה שטחי-דידקטי או אקדמי ופחות נגיש, ומה שרצינו לעשות זה להנגיש את השיח והביקורת על התחום הזה, לקרב אותו לקהל, "לרחוב", וליצור במה מכובדת אך גם נגישה, ולכן למשל גם הבחירה באינטרנט.

yuvalsaar: תזכיר לי רגע בן כמה אתה ומתי הקמתם את הפנקס?

y.shwimmer: אני בן 27, הקמנו את הפנקס במרץ 2010

yuvalsaar: כלומר היית בן 25. תסכים איתי שזה קצת מוזר שבחור צעיר בן 25 מחליט להקדיש את הזמן שלו לתרבות ילדים. זה לא משהו שאמור להגיע בגיל מאוחר יותר?

y.shwimmer: שאלתך מדגימה את התפיסה הרווחת שהעניין בתרבות לילדים מגיעה ברגע שאתה נהיה הורה. אני מבין את זה כמובן ויש לכך גם דוגמאות רבות בשטח

yuvalsaar: מודה באשמה

y.shwimmer: חלילה, לא אמרתי את זה בביקורת

yuvalsaar: זה בסדר גם אם זה נאמר בביקורת

y.shwimmer: למעשה, העיסוק ביצירה לילדים ובכתיבה אודותיה לא נעשה מתוך עניין ספציפי בילדים, אלא מתוך אהבה, תשוקה ועניין ביצירה אמנותית. כפי שיכולתי להתעניין יותר בציור או עיצוב, מצאתי את העניין שלי בתחום הזה, אולי דווקא כיוון שמתחוללים בו דברים מרתקים מתחת לפני השטח מעבר ליצירה האמנותית עצמה, מתוך מאבקי הדורות והפרדוכסליות המסוימת של אמנות שיוצרים אותה ומתווכים אותה מבוגרים אל קהל של ילדים.

yuvalsaar: וואלה. מעניין. אבל תגיד, כשפתחתם את הפנקס, מה חשבתם שיקרה? כי נראה כאילו אנשים רק חיכו שמישהו יפתח כזה אתר / כתב עת. כאילו לא ברור איך מישהו לא עשה את זה קודם

y.shwimmer: זאת אמירה שלשמחתי אנחנו שומעים עד היום. מתברר שהצמא שאנחנו הרגשנו היה נחלתם של רבים אחרים, ודאי אלו שעוסקים בתחום הזה. כשהקמנו את הפנקס לא חשבנו שהוא יצבור קהל כה גדול ונאמן, שיקרא מדי שבוע את היצירות, הביקורות והרשימות שמתפרסמות בו. אני חושב שמשום שיש בו מגוון גדול, ואנו נותנים במה למגוון רחב של סגנונות כתיבה, תחומי עניין ויצירות מקוריות – אנשים יכולים להתחבר אליו מכיוונים שונים.

yuvalsaar: לגמרי. אבל אני באמת חושב שיש פה נושא שאתם רק מתחילים לגרד את פני השטח שלו מבחינת עומק וכיסוי (לא כי אתם לא עמוקים אלא כי הוא באמת נורא גדול). ואני גם זוכר את הכנס שהיה בבצלאל לפני שנתיים בערך על איור וספרי ילדים שהגיעו אליו המון אנשים.

אז למה כנס בעצם? מה קרה שהחלטתם לצאת מהמרחב הווירטואלי ולהגיע למדיטק בחולון?

y.shwimmer: אני רק רוצה להגיב רגע למה שאמרת: אתה צודק לחלוטין

yuvalsaar: אני הכי אוהב שאומרים לי שאני צודק…

y.shwimmer: חה חה (בנוגע להיותך צודק), אני מבין לגמרי.

אבל אנחנו לא פועלים במרחב ריק. הדוגמה של הכנס בבצלאל, בנוסף לעיסוק האקדמי הקיים ופתיחתם של מסלולים לתרבות הילד באוניברסיטאות – כל אלו חשובים באותה מידה. כלומר, כל אחד תורם את הזווית שלו למחקר ולביקורת התחום הזה. ואנו שמחים להיות חלק מרכזי מהמהלך הזה.

ובנוגע לשאלתך: לתמר ולי יש אינספור רעיונות ותוכניות לעתיד סביב "הפנקס". אחד מהרעיונות הללו היה כנס. רצינו, כפי שכתבת, להוציא את "הפנקס" לרחוב, כדי להפגיש באופן יותר מוחשי את הקוראים שלנו ואת הקהל בכלל עם חוקרים, יוצרים, עורכים, מתרגמים וכו'. לייסד מסורת של שיח, שיתקיים במקביל לשיח המקוון.

זה לא נכון להתמקד רק בדבר אחד. כדי לייצר שיח פורה, מפרה, עכשווי, רלוונטי, בועט, ביקורתי וכו', יש צורך, לדעתי, להנכיח אותו בכל מיני פורמטים. הכנס הוא אחד מהם.

yuvalsaar: כנס ראשון שאתם מארגנים? קצת מלחיץ, לא?

y.shwimmer: כן, בהחלט מלחיץ. נכון לעכשיו נרשמו הרבה אנשים בהרשמה מוקדמת, ובכל פעם שהמספר עולה אנחנו מופתעים ומתרגשים לגלות עד כמה הנושא מעניין אנשים. כיוון שיש לנו כוונה לפתוח במסורת של כנסים שנתיים, חשוב לנו שהכנס יהיה מעניין ורלוונטי ושאנשים ירצו להגיע גם בשנה הבאה ובתקווה שגם הכנס יהפוך להיות מקום שחשוב להגיע אליו.

yuvalsaar: אני מסתכל על התוכנית (שמופיעה גם בסוף הצ'אט) והיא באמת נראה סופר סופר מעניין. מה הכי מעניין אותך באופן אישי?

y.shwimmer: וואו. הממ… אני חושב על זה רגע. אוקיי, אני אענה ואם זה נשמע לדעתך כמו תשובה של פוליטיקאי, אז תגיד לי

yuvalsaar: בסדר

y.shwimmer: כותרת הכנס היא "על הכאן ועכשיו" – כלומר, חשוב לנו לדבר על ההווה. על מגמות שמתרחשות עכשיו, ועל האופן שבו יצירות לילדים מאירות את המצב החברתי שלנו או את המציאות הילדית הרווחת. ויחד עם זאת, להבין על מה לא מדברים ולמה? האם יש מאבקים נסתרים בהתרחשות העכשווית המקומית.

כל ההרצאות והפאנלים בכנס עוסקים בעניינים הללו מזוויות שונות, ולכן עצם המהלך הזה – של שיח עכשווי סביב תהליכים אמנותיים ותרבותיים – הוא שמרתק אותי ומלהיב אותי. והרי בחינה של תרבות הילדים יכולה לשקף/לבאר את התרבות שלנו כמבוגרים.

הייתי פוליטיקאי?

yuvalsaar: יש מצב…

y.shwimmer: אני יכול להתמקד בכל זאת.

yuvalsaar: אתה מנחה בכנס פאנל על תחומי תרבות ודעת הקשורים לספרות ילדים במציאות העכשווית. תגיד משהו על הדבר הזה: מה אני יכול ללמוד אם אני הולך לחנויות ספרים בישראל ובוחן את המדפים שמוקדשים לספרות ילדים (הנה מיקדתי אותך)

y.shwimmer: אמריקה זה כאן. המגמות לא פוסחות עלינו וניתן לראות זאת במרכזיות של יצירות פופולריות ושל אופנות ספרותיות (כפי שקרה אחרי "הארי פוטר" ו"דמדומים" ו"יומנו של חנון", למשל). ישנה תפיסה שאומרת שילדים לא קוראים ושהעיקר שיקראו – לא משנה מה. גם אם זה לא מוצלח. הרבה מהספרים שרואים אור היום (בעיקר המתורגמים), נשענים על תפיסה זו. ספרות שאין בה הרבה ספרות אלא יותר ניסיון דידקטי (גם אם הספרים הם לכאורה לא דידקטי) לגרום לילד לקרוא

yuvalsaar: אוי, זה ממש חבל "העיקר שיקראו ולא משנה מה"

y.shwimmer: אני מסכים. והצרה היא שזה ממש לא נכון. אם ילדים לא היו קוראים, לא היו רואים אור כל כך הרבה ספרי ילדים ונוער בכל העולם. אני לא נגד ספרות פופולרית, או ספרות שהיא רק מהנה ולא מתוחכמת. ממש לא. צריך להיחשף למגוון, זה הא' ב' של פיתוח חוש ביקורת, למשל.

אבל משום מה שכחו שהדבר שהכי מעודד קריאה זה יצירות טובות. אם אתה היית נחשף רק לעיצוב סתמי, קל לעיכול ולא מאתגר – ייתכן מאוד ולא היית מוצא עניין בלהמשיך ולחקור/להתעמק בתחום. כך גם בנוגע לקריאה. יצירות ספרות טובות מגרות את הדחף לקרוא, והדבר נכון לא רק לגבי הטקסט, אלא גם לאיור וגם לעיצוב של הספרים.

yuvalsaar: אני מסכים עם כל מילה. ומכיוון שהזכרת עיצוב ואיור, ואנחנו בכל זאת פה בבלוג, אני חייב להזכיר שאת הכנס מלווה אסופת שירה מאוירת מקורית, שלוותה בבלוג מאיירים ייחודי שפורסם בפנקס. זה מאד מעניין אותי, איך זה עבד ומה יקרה בסוף

y.shwimmer: אולי זה הדבר שהכי מלהיב אותי בכנס. המפגש בין יוצרים ותיקים וצעירים, והפקה של יצירה אמנותית חדשה ומקורית. זה מרגש ממש!

yuvalsaar: הא! אמרת בכל זאת מה הכי מלהיב אותך…

y.shwimmer: פנינו לעשרה כותבים מוכרים (ותיקים וחדשים) שיכתבו שיר עבור האסופה. חמישה שירים נוספים נבחרו בתחרות שירים שערכו לקהל הרחב, מתוך כוונה למצוא קולות חדשים. בנוסף, פנינו לחמישה עשר מאיירים ותיקים וצעירים כאחד וההיענות גם של הכותבים וגם של המאיירים היתה מיידית, ומרגשת מאוד. לכולם חשובה השירה וחשובה יצירה טובה ומעניינת. וזאת הזדמנות להודות מקרב לב לכל היוצרים.

המהלך המוצלח והמעניין ביותר היה פתיחת בלוגים אישיים לכל מאייר ומאיירת, ובבלוג הם תיארו את תהליך העבודה על איור השיר, התלבטויות לגבי הסגנון, איסוף רפרנסים, ניתוח של השיר. כך יכול הקהל להיחשף לתהליך העבודה של המאייר ולראות עד כמה מדובר בעבודה מורכבת מבחינה נפשית ואמנותית וגם לעקוב אחר הפרשנות שהיא תמיד מרתקת.

ובנוגע לעיצוב: עבדנו עם סטודיו קרן וגולן המצוינים. בחרנו לאתגר את הפורמט הקלאסי של אסופת שירה מכובדת ולמעשה יהיו 15 גלויות בגודל A5, צד אחד שיר – צד אחד איור. שבירת התיחום הזה מאפשרת גישה משחקית (למשל, ניתן להצמיד איור לטקסט אחר ולראות מה קורה) והיא גם מראה, לדעתנו, את האופן שבו השירה והאיור יכולים לעורר חדווה, עניין והפתעות. יש לציין כי על פרויקט המאיירים באסופה היתה אחראית בעיקר תמר, שהיא בעלת רקע וידע נרחב באיור.

yuvalsaar: זה באמת פרויקט יוצא דופן ואני מאד מאד מאד סקרן לראות את התוצאה הסופית. באמת.

y.shwimmer: אשלח לך עותק כמובן

yuvalsaar: יששש!

y.shwimmer: ועוד מילה: המהלך של האסופה בכללותו מתכתב עם הגישה שלנו להוציא "לרחוב" את השיח והעשייה. רצינו לשתף את הקהל בתהליך ולא להציג מוצר מוגמר ותו לא. לכן ערכנו תחרות שירה, לכן שיתפו המאיירים את תהליך עבודתם והקהל יכול היה להגיב, וכן הלאה. חשוב לנו שלא לנתק את הקהל מאיתנו וכפי שאנחנו הבלחנו מהאינטרנט למדיטק חולון, כך גם היצירות המקוריות שאנו מפרסמים ב"הפנקס" (ויוצגו במצגת מיוחדת בכנס), הפכו לכבוד האירוע לספר של ממש.

yuvalsaar: מקסים. באמת.

y.shwimmer: תודה על הפרגון

yuvalsaar: בכיף. תגיד, יש שאלה בלתי נמנעת שצריכים לשאול: כסף. בתור מי שיש לו בלוג כבר שמונה שנים תכף, ורואה מה קורה מסביבי. יש מצב שנרוויח מזה כסף יום אחד או שניאלץ כולנו לשמור על הדייג'וב שלנו במקביל?

y.shwimmer: זאת שאלה מתסכלת ומדרבנת כאחד. לא בגלל עצם השאלה אלא בגלל המצב. קורים דברים נהדרים באינטרנט: יוזמות פרטיות, בלוגים, כתבי עת מקוונים, אתרי תרבות וכו'. ומימון – אין. אני חושב שמוסדות שכן מעניקים תמיכה, טרם השכילו להבין את האינטרנט. מבחינתם זה משהו שלא עולה כסף, וההפך הוא הנכון, כמובן.

yuvalsaar: כמובן

y.shwimmer: אני חושב שדרושה קודם כל הבנה מצד גורמים שכן תומכים בתרבות. דבר שני, יש הכרח שהמדיניות של הממשלה לגבי התרבות תהיה אחרת, מה שלא יקרה לעולם עד שיפסיקו לכלכל את המדיניות הקיימת, הן בהקשר של הכיבוש וההתנחלויות, הן בהקשר של יחסי הון-שלטון וכן הלאה.

ומעבר לכך, כיוון שאי אפשר לסמוך על פוליטקאים, צריך לחשוב על דרך מקורית להפוך את האתרים העצמאיים למקורות פרנסה. אין דבר יותר חשוב מתוכן, ויש המון אנשים מוכשרים שמספקים תוכן מעולה. אבל קודם כל הולכים על פרסומות ורכילות, והדבר הראשון שמקצצים בו זה התוכן. האבסורד הזה מתקיים כבר שנים, ולכן הפרויקטים האלטרנטיביים כמו הבלוג שלך, למשל, או "הפנקס", צריכים: א. לא לוותר. ב. אולי להתאגד יחד. אני מודה שעדיין לא פיצחתי את הנוסחה לגבי מה צריך לעשות. זאת בעצם השורה התחתונה.

yuvalsaar: אני מסכים עם זה שלא צריך לוותר. ולגבי הנוסחה – כנראה שלא תהיה ברירה בינתיים אלא לעשות כמה דברים במקביל. עוד משהו שחשוב לך להגיד לגבי הכנס?

y.shwimmer: נכון, זה המצב כרגע אבל אני מאמין באנשים טובים. כמוך, למשל, שמדבר איתי כבר שעה כי זה חשוב לך. זה לא מובן מאליו וזה מאוד מרגש… בכל מקרה חשוב לי להגיד שהכנס נערך בשיתוף עם סיפור פשוט – חנות ספרים עצמאית, שאנו חולקים את אותה אידיאולוגיה לגבי תרבות עצמאית, יוזמה מקורית והצבת אלטרנטיבות.

yuvalsaar: באותו עניין: פתאום אני חושב על זה, על צירוף המילים "חנות ספרים עצמאית". איך פעם היה מספיק להגיד חנות ספרים, ולמה חשוב היום להדגיש את המילה "עצמאית".

y.shwimmer: מחשבה יפה. זה כמו שהיום נורא חשוב להגיד "משפחות אלטרנטיביות". כיוון שהרשתות תופסות את נתח השוק העיקרי והן המיינסטרים, השוליים ממתגים את עצמם כעצמאיים. זה הכוח שלהם והייחוד שלהם אל מול התאגידים. מי שהמילה עצמאי נוגעת בו, הולך אחרי פרויקטים כאלו, יהיו אשר יהיו. זה בעצם אומר שהוא לא נגוע באינטרסים חיצוניים, שמה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל, וזה יוצר יחסי אמון בין הקהל לחנות, למשל

yuvalsaar: לגמרי. לסיום, אני בטוח שהכנס יהיה סופר מעניין! הייתי רוצה להגיד שלצערי אני לא אהיה אבל זה לא לגמרי מדוייק כי אני נוסע בשבוע הבא לכמה ימים לאיטליה אז אתם תסלחו לי. נכון?

y.shwimmer: ודאי, ודאי. אתה נוסע לחופשה?

yuvalsaar: לא, זה עבודה, אבל קשה באמת לקרוא לביקור בתערוכה בצפון איטליה כעבודה…

y.shwimmer: חה חה. זה נכון…

ובכל זאת, למתעצלים ללחוץ על לינקים, הנה תוכנית הכנס:

09:00  – התכנסות.

09:30 – דברי פתיחה.


09:50 –  מושב ראשון – מי מספר את הסיפור?

אורנה גרנות, אוצרת ומנהלת ספריית אגף הנוער, מוזיאון ישראל – על מגמות באיור הישראלי העכשווי: האיור כמספר סיפור.

אבירמה גולן, מתרגמת וסופרת – על המתרגמת כמספרת סיפור שאינו שלה.

ורד גינזבורג, מרצה וחוקרת איור – על תגובה ויצירה של ילדים ל-picturebook.

עטרה אופק, חוקרת, עורכת ומתרגמת – על הקול הבוגר מול הקול הילדי.

11:10 – הפסקה.


11:40 – מושב שני – סיפורו של הכאן והעכשיו.

תמר ורטה-זהבי, סופרת – "איך מדברים על קונפליקט?" על הסכסוך הישראלי-פלסטיני בספרות הילדים הישראלית.

טלי כוכבי, מבקרת ספרות, כותבת ועורכת ספרי ילדים – על תמונת הילדות שעולה מספרי ילדים עכשוויים.

פאנל על תחומי תרבות ודעת הקשורים לספרות ילדים במציאות העכשווית. מנחה: יותם שווימר. חברי הפאנל: מירה רשתי, מנהלת חנות ספרים פרטית; שהם סמיט, סופרת, מתרגמת ומבקרת; מרית בן ישראל, אמנית רב-תחומית, סופרת וחוקרת; שירה לפידות, מרצה במחלקה לתרבות בספיר ומייסדת "ביקורים".

13:10 – הפסקה


13:25 – מושב שלישי – הסיפור – אז והיום.

ד"ר יעל דר, חוקרת ומרצה – על מאבקים בין קאנון ליצירה עכשווית.

מיכל פז-קלפ, עורכת ספרי ילדים – על היבטים רגשיים ותחכום ספרותי ב"קפטן תחתונים" ו"יומנו של חנון".

פאנל על ספרות ילדים דיגיטלית, ככזו שמשנה את אופן הסיפור המסורתי. מנחה: תמר הוכשטטר. חברי הפאנל: אורן משה, מרצה בתחומי העיצוב האינטראקטיבי וחוויית משתמש ויזם של פרוייקטי פיתוח אפליקציות אינטרנט; אורי אשי, המנהל האומנותי של חברת "Touchoo" ומרצה על ספרי ילדים אינטראקטיביים ב'שנקר'; חנוך פיבן – אמן וסופר; נעמה בנזימן – מאיירת, סופרת ומרצה.


14:55 – שיחה של הסופרת והמשוררת נורית זרחי והמאיירת, הקומיקסאית והסופרת רותו מודן על ספרות, ילדות, איור ותפיסות אמנותיות.

16:00 –   סיום משוער.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. עדנה

    הרבה מאוד אנשים נוספים נרגשים סביב קיום הכנס הזה ושמחים על היוזמות הנהדרות של תמר ויותם. מצדיעה לכם – ונתראה ביום שני

  2. גיא גרניט

    חבל לי שלא אצליח להגיע הפעם. נשמע כנס מרתק. גם איורית. וממה שראיתי גם האסופה נהדרת.

    אני בטוח ש"הפנקס" ימשיך להתקדם ולהתקיים עוד שנים רבות בזכותכם, ובתקווה שגם מוסדות התמיכה יבינו במהרה (אולי בעקבות כנסים כאלה) שתוכן מקוון איכותי דורש יחס ראוי ותקציבים (מה שהיה יכול להציל, למשל, את אנציקלופדיית המוזיקה 'מומה' בשעתו). תובנה שאולי העיתונות המקוונת יכולה היתה לקדם, קמפיין רוחבי כזה, גם למשיכת מפרסמים, אבל יתכן שחוששת מתחרות מסוימת מצד אתרי תוכן איכותי עצמאיים?

    בכל אופן, ולאור הממד העיצובי-איורי של הצ'אט כאן, רציתי רק להוסיף שבנוסף לערוץ ה"איור" המעולה ב"הפנקס", יש גם מזה מספר שבועות ריכוז של התוכן האיורי שלהם, באמצעות איורים נבחרים, בפינטרסט איור:
    http://pinterest.com/eyoor/ha-pinkas

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden