כל מה שחשוב ויפה

גם היום יש שעות שבהן אני פשוט עושה רשימות ומזיז אייטמים מצד לצד

אני זוכר במעורפל את הפעם הראשונה שבה סיפרו לי על Waze.

אפליקציה שיודעת איפה אתה נמצא ואיך כדאי לך לנסוע כדי להימנע מפקקים. זה אמנם לא היה נשמע כמו מדע בדיוני אבל ללא ספק כמו משהו מגניב.

כמה שנים אחרי ונראה כאילו אין מישהו שלא משתמש בווייז. איכשהו ידעתי שמדובר בסטרטאפ ישראלי אבל רק כשהם הוציאו את הגרסה האחרונה לפני אי אלו ימים קלטתי שיש שם גם מעצבים ישראלים, ועוד כאלו שאני מכיר. עניין אותי איך זה עובד, אז ביקשתי מעומר זיו, שלמד תקשורת חזותית בבצלאל ועובד כיום בחברה כפרודקט מנג׳ר, לספר על מה כוללת העבודה שלו ומה התפקיד של עיצוב בכל סיפור ההצלחה שלהם.

yuvalsaar: הי עומר

omerz: היי יובל

yuvalsaar: בוא תספר קצת על עצמך, מה למדת ומה עשית עד שהתחלת לעבוד בווייז (איך אתם בכלל כותבים ווייז בעברית?)

omerz: לא כותבים ווייז בעברית. באופן רשמי, בכל אופן, גיליתי לאחרונה שכותבים Waze. אני כותב ווייז.
בכל אופן, להתחיל בנולדתי בבאר שבע ב־1980?

yuvalsaar: נחליט אחר כך מה נעשה עם ווייז או Waze. וכן, באר שבע, 1980, בוא נקפוץ כמה שנים קדימה

omerz: טוב. בגדול הסיפור שלי הוא שאני מגה־חנון. למדתי לתכנת כשהייתי בן 5, התחלתי לשחק עם האינטרנט ב־93׳ ואיפשהו בתיכון התחלתי להתעניין בעיצוב.

yuvalsaar: בן 5?????????

omerz: כן, מגה־חנון, כאמור.

yuvalsaar: מגה חנון זה אנדרסטייטמנט. אבל תמשיך

omerz: בצבא התעסקתי קצת בגרפיקה, קצת בהדרכה וקצת בפרסום – ואז אחרי הטיול שאחרי הצבא כשהתלבטתי מה לעשות עם עצמי ראיתי שב״מנטיס״ מחפשים עובדים, ואמרתי לעצמי ששווה לנסות.

yuvalsaar: אנחנו מדברים על 2000 וקצת?

omerz: מנטיס היה ב־2004. עבדתי שם בערך שנתיים, בחלק מהזמן למדתי באוניברסיטת תל אביב הנדסת תעשיה. אחרי מנטיס המשכתי ללמוד בחצי משרה ועבדתי בעוד כמה מקומות אינטרנטיים כמו מנטיס.

yuvalsaar: עבדת שם בתור מה?

omerz: במנטיס הייתי מן כלבויניק כזה. הייתי לפעמים בעיצוב, לפעמים בפיתוח, לפעמים פלאשיסט. לקראת סוף השנתיים איל שחר, שהיה בזמנו סמנכ"ל טכנולוגיות גרפיות (או משהו כזה), התחיל לקחת אותי איתו לפגישות אפיון

yuvalsaar: אוקי. ומה עם לימודים? מתי זה נהיה על הפרק?

omerz: לקראת סוף השנה השניה של הנדסת תעשיה באוניברסיטת תל אביב הבנתי שאלה לימודים מאד משעממים, ועזבתי. ניסיתי להתקבל באותה השנה לתקשורת חזותית בבצלאל ולא הצלחתי, ושנה אחרי ניסיתי שוב והתקבלתי. את הלימודים התחלתי בעצם ב־2007, אחרי 3 וחצי שנים של עבודה.

yuvalsaar: לא קצת מוזר ללכת ללמוד בשלב כזה?

omerz: האמת היא שלא. זה עבד דוקא מאד טוב. אני לא חושב שהייתי מאד בולט בגלל הפרש הגילאים (אני מקווה, לפחות), ומצד שני הייתי הרבה יותר רגוע מרוב הכיתה

yuvalsaar: אוקיי

omerz: וגם – הבנתי מה אני עושה שם. בתקשורת חזותית יש הרבה אנשים שמגיעים ממקום של ״תמיד אהבתי לצייר במחברת״… כשאני הגעתי כבר ידעתי שאני אוהב טיפוגרפיה.

yuvalsaar: ובמהלך הלימודים המשכת לעבוד כרגיל? שכיר? פרילאנס? פרויקטים עצמאיים? כל התשובות נכונות?

omerz: בלימודים עשיתי פרילאנס, אבל מעט מאד. הייתי עובד בעיקר בקיץ. בשנתיים הראשונות היה לי חשוב לקבל ציונים טובים כי מאד רציתי לצאת לחילופי סטודנטים. כשחזרתי מהחילופים בשנה ד' כבר גרתי בתל אביב ועבדתי די הרבה (אז בעצם גם התחלתי לעבוד עם ווייז, אגב)

yuvalsaar: בתור מה התחלת לעבוד בווייז?

omerz: כשהתחלתי לעבוד עם ווייז בפרילאנס, הגעתי בתור יועץ לעניינים של ממשק / אפיון / חוויית משתמש / משהו כזה. בגדול, אלעד תייר שעבד איתי במנטיס עבד שם בתור מעצב והמליץ להם עלי, עד היום אני לא לגמרי יודע למה. הגעתי לפגישה ראשונה ואני חושב שהייתי די ביקורתי בקשר למוצר שלהם, אז הם העסיקו אותי.

yuvalsaar: נחמד

omerz: מאד ביקורתי, בתכלס. גרסה 2 של ווייז היתה די נוראית בעיני.

yuvalsaar: תסביר

omerz: היו בה המון כפתורים על המסך כל הזמן, וחלק מהכפתורים פתחו מן תתי תפריטים עם עוד כפתורים, והכל בצבעים צועקים (שחור על ירוק זוהר). הדבר הראשון שעשיתי היה להבין מה בעצם יש בווייז ולסדר מחדש את כל הפיצ'רים למן תוכן עניינים חדש. חילקנו את כל מה שקורה בווייז לפעולות ששייכות ל״תפריט הראשי״ ולפעולות ששייכות ל״תפריט דיווחים״ וניקינו את המפה לגמרי כך שכל מה שיש עליה זה שני כפתורים שמהם הכל מתחיל.

הרבה מהעבודה שלי היא בעצם לעשות סדר. גם היום יש שעות שבהן אני פשוט עושה רשימות ומזיז אייטמים מצד לצד. בסוף מתרגמים את זה להיררכיה של תפריטים.

yuvalsaar: אני מניח שאתה לא עושה את כל זה לבד

omerz: לא. אני עובד רוב הזמן עם יעל אליש שהיא VP (אין לי מושג איך מתרגמים את זה) לנושאי מוצר ושיווק, ועם שלושה מעצבים (ואלעד שהביא אותי הוא עדיין אחד מהם). מתייעצים המון גם עם אהוד שהוא האיש שהתחיל לכתוב את ווייז, עם המפתחים, ובכלל יש המון אנשים שיש טעם להקשיב לדיעה שלהם בחברה. אני פשוט ההוא שעושה סדר מהכל בסוף

yuvalsaar: איך זה לעבוד בסטארט־אפ ישראלי שכזה?

omerz: זה משוגע והאמת היא שזה ממש כיף. יש אדרנלין גבוה בגלל שאנחנו כל הזמן מנסים לרדוף אחר הדבר הבא, ויש את החופש לדמיין, לתכנן ולגרום לרעיונות לצאת לפועל, או לגלות שבגלל ששינינו שם של כפתור, פתאום עוד 40,000 איש לוחצים עליו בכל יום. יצא לי לחשוב על זה כמה פעמים מאז שהגעתי – שזה באמת אחד ממקומות העבודה הכי טובים שיש בארץ בעיני

yuvalsaar: איך זה עובד אצלכם? כי יש הרי את מה שנקרא אסכולת סטיב ג'ובס – שהוא יודע מה טוב, לא עושים סקרי שוק, לא בודקים את המוצר עם הקהל וכן הלאה. ויש את אסכולת גוגל, שיבדקו 30 גוונים שונים של כחול ועשרה סוגים שונים של עובי קו וייראו מה נותן את התוצאה הכי טובה.

omerz: ויש גם הרבה מאד אפשרויות בטווח שבין ג׳ובס לגוגל… אנחנו איפשהו בין לבין, עם נטייה לג׳ובס. יש לווייז קהילה מאד פעילה של משתמשים – הם הכח המניע שלנו וחשוב לנו מאד להיות איתם בקשר. הקשר היומיומי הישיר עם המשתמשים נעשה דרך הפורומים שלנו, ומדי פעם יש גם מפגשים שווייז עושה עם קהילות של משתמשים ועורכי מפה מסביב לעולם.

מצד שני, שוב, אחרי ששומעים את כל מה שיש להם לומר – אנחנו חייבים לסמוך גם על תחושות הבטן שלנו ולייצר מוצר שאנחנו חושבים שיהיה נכון לנו. בסופו של דבר גם אנחנו משתמשים בווייז, ואנחנו סוג של משתמשים ש״יותר נחשבים״ כי אנחנו ממש עובדים ובודקים כל הזמן את כל הפיצ׳רים שלנו, ויודעים גם לאן אנחנו מכוונים (ה־״משתמש שיותר נחשב״ זו המצאה של מישהו ששמעתי פעם מרצה על זה, לא ממש שלי – אבל זה די שיכנע אותי)

yuvalsaar: וואלה. איפה בכלל המשרדים של ווייז?

omerz: ברעננה, פנינת השרון!

yuvalsaar: אז אין ברירה באמת אלא להגיע לשם באוטו ולהשתמש בווייז…

omerz: כן אני משתמש בווייז המון. אני ממש נוסע עם ווייז לכל מקום – לפעמים זה לא קל לשמוע את ההנחיות שאני כבר מכיר בפעם האלף ולפעמים זה ממש מציל אותי מפקק מעצבן ליד הבית שבחיים לא הייתי מצפה לו.

yuvalsaar: לגמרי. תגיד, כמה מהעבודה שלך היא עיצוב וכמה זה להנחות את המעצבים או להגיד להם מה לעשות?

omerz: תלוי באיך שאתה מגדיר את זה. עיצוב גרפי אני לא עושה בעצמי כמעט בכלל, אבל אני כן מרגיש שהעבודה שאני עושה בתכנון (איזה כפתור יהיה איפה, באיזה סדר יגיעו המסכים, איזה טקסט יהיה כתוב איפה, באיזו היררכיה) זה סוג של עיצוב. אני מייצר תרשימים סכמטיים מאד מכוערים ונותן למעצבים להמשיך משם.

yuvalsaar: אוקי. ואתה מתגעגע לעיצוב הבוא נקרא לו קלאסי או שכיף לך בדבר הזה

omerz: גם וגם, אפשר?

yuvalsaar: ברור

omerz: אז אני לוקח. יש ימים שאני פותח פוטושופ או אינדיזיין וממש מעצב, כי זה כיף. אבל אני בדרך כלל עושה את זה רק כדי להראות למישהו למה התכוונתי, ואז שוב, מעביר את זה הלאה. יש יתרון אדיר בזה שאני יכול להגיד ״רגע, לא, תזיז את זה לשם״ או שאני לא חושב שהטיפוגרפיה מספיק מייצרת היררכיה. ויש גם יתרון אדיר בזה שאני לא צריך לשבור על זה את הראש בעצמי, אלא רק מעיר ונותן למישהו אחר להמשיך

yuvalsaar: לא רע בכלל… בשבוע שעבר (או לפני שבועיים?) הוצאתם גרסה חדשה לווייז. מה התחדש בה לעומת גרסאות קודמות?

omerz: ווייז תמיד הוגדרה בתור אפליקציה ״חברתית״, ובגרסה הזו ניסינו בעיקר לחשוב על מה באמת מעניין אותנו (כמשתמשים) בהקשר הזה. כלומר, רואים משתמשים אחרים על המפה כבר הרבה זמן, ומקבלים דיווחים מהנהגים סביבך. המפה כולה נבנתה בשיתוף, אבל בתכלס כשמדברים על ״רשת חברתית״ מעניין אותך בדרך כלל מה קורה עם החברים שלך. אז מה שניסינו לעשות זה למצוא את הדרך להוסיף את החברים האמיתיים שלך למפה, מבלי שזה יהפוך לקריפי.

בגרסה החדשה אפשר לחבר את ווייז לפייסבוק, ואז לראות כשחברים שלך נוסעים ממש לידך (ברדיוס קטן יחסית) ולהתעדכן כשחברים נוסעים לאותו יעד שאתה נוסע אליו (כלומר, אם שני חברים נוסעים לאותו קולנוע משני מקומות אחרים, הם יוכלו לראות מתי כל אחד מגיע ומן סטטוס נהיגה – אם מישהו תקוע בפקק או משהו)

דבר שני עיקרי שמאד התפתח בגרסה זו האפשרות להראות למישהו את המסלול שלך וההתקדמות בו – גם בלי שיהיה משתמש בווייז. משתמש בווייז יכול לשלוח לינק שאפשר לפתוח בכל דפדפן ולראות על המפה את המסלול והמיקום הנוכחי. באותה שיטה אפשר גם לשלוח לינק של איסוף – משתמש ווייז שולח לינק, הצד השני מאשר את המיקום שלו, הווייזר מקבל מסלול והצד השני יכול לראות איך מתקדמים לעברו.

חוץ מזה, בצד של עיצוב בלבד, יש סכמה חדשה ונעימה למפות, הלוגו התעדכן ובעקבותיו כל ״מצבי הרוח״ וכל הצבעים באפליקציה קצת נרגעו.

yuvalsaar: תשמע, לא היה לי מושג שכל זה נמצא אצלי בטלפון הנייד. אבל אני חייב להגיד שאני נע בין שתי מחשבות. האחת: מגניב! השנייה: קצת קריפי בכל זאת.

omerz: כן, העניין הקריפי הזה היה נושא שיחה מרכזי אצלנו במשרד בחודשים האחרונים. בסך הכל אני חושב שעשינו עבודה די טובה – במקום לנהל בעצמנו רשימות של חברים אנחנו מבססים את הכל על ההחלטות שאתה מקבל בפייסבוק, כך שאם אתה מגדיר מישהו בפייסבוק בתור Restricted אנחנו לא נראה לו אותך ואתה לא תראה אותו. יש גם אפשרות לראות רק את מי שהגדרת (שוב, בפייסבוק) בתור "חבר קרוב״, ותמיד יש אפשרות פשוט להפוך לבלתי נראה למשך הנסיעה הנוכחית (אם אתה ממש צריך שלא יראו אותך). היה לנו מאד חשוב לא להפוך לאחת האפליקציות שבהן אתה יכול פשוט להסתובב על המפה ולראות מי נמצא איפה ומתי

yuvalsaar: שאלה אחרונה (אני חושב): מעניין אותי עד כמה מה שלמדת בלימודי העיצוב שלך רלבנטי למה שאתה עושה היום ומה היית משנה, אם בכלל, מנסיונך הצנוע

omerz: מה הייתי משנה איפה, בלימודים?

yuvalsaar: כן

omerz: הו

yuvalsaar: הו, אינדיד

omerz: תשמע, אני מאד נהניתי מהלימודים שלי ואני מאד אשמח להתברג בבוא העת בחזרה לאקדמיה, אם ירצו אותי. אני חושב שכל התחום של טיפוגרפיה ואפילו דוקא בפרינט (ההוא שכולם אומרים שהוא מת) בעצם מאד רלוונטי. הוא דורש המון משמעת ודיוק, ביקורת עצמית, סדר והיררכיה

yuvalsaar: וכל מה שקשור לאינטראקטיב? ואפליקציות? ועולם דיגיטלי?

omerz: כל מה שקשור לאינטראקטיב עדיין נמצא בחיתולים באקדמיות בעיני. או לפחות ככה זה היה כשאני הייתי במסלול, הבנתי שכבר עכשיו התחום של אינטראקטיב בבצלאל השתנה מאד.

yuvalsaar: זה נכון. אתה יכול להגיד משהו על הגרסה הבאה של ווייז? חזון? שאיפות?

omerz: אתמול יצאה לנו מיני־גרסת־תיקונים לאייפון, השבוע אני מקווה שיקרה אותו הדבר לאנדרואיד. אנחנו רוצים לשמור על השקט ורק לשפץ ולסדר למשך כמה זמן. בנוסף אנחנו משיקים בימים אלה פלטפורמה שתאפשר לעסקים קטנים לפרסם את עצמם על המפה שלנו, אז זה בטח יכלול הרבה עבודה.

yuvalsaar: פייר אינאפ. משהו אחר שחשוב לך להגיד לפני שאנחנו מסיימים?

omerz: ניסיתי, לא מצאתי משהו מעניין

yuvalsaar: לא חייבים בכוח. יצא מאד מאד מעניין!

omerz: אני שמח. התחום הזה מרתק בעיני, באמת.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. מתי

    הגירסה האחרונה מעולה! ממש קפיצת מדרגה. כל הכבוד על העבודה המצויינת
    אני רוצה להגיד שמשום מה תמיד דמיינתי בראש שאישה עיצבה את זה ובחרה את המיקום של הכפתורים והגודל של האותיות והאייקונים. כנראה שיש בעיצוב משהו נשי (ולא, אני משתמש בסאונד של הקריין לא של הקריינית, היא קצת מרגיזה)

  2. נועה

    היינו משתמשים בתוכנה לא מעט, אבל בימים האחרונים הפסקנו כי היא
    ממש מסכנת חיים.
    הרבה קשקשת, פופאפים צצים לך על המסך ומסתירים את כיוון הנהיגה ומפת ההתמצאות. פשוט מכה.
    ואם אתה נוהג לבד אתה צריך כל הזמן לשלוח יד מההגה ולסגור את החלונות האלה

    עזבנו אותה עד שתתבגר קצת.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden