כל מה שחשוב ויפה

האתגר הגדול היה לעצב פונט במשך חודשים בלי להדפיס אותו פעם אחת

האמת שהפוסט הזה היה מוכן כבר מזמן.

באמת, במושגים של אינטרנט לפני נצח.

אבל אז היו כל מיני ענינים, פעם שלי ופעם שלהם, ואז, כשרציתי לפרסם את הפוסט, כבר ידעתי שאני משנה את העיצוב של פורטפוליו ושאני משנה את הפונט לאלף, ואמרתי לעצמי שאני אחכה לעיצוב החדש עם הפוסט כדי להסביר מה פתאום פונט חדש ומה היה לנו רע עם אריאל.

ואז, כמו תמיד, גם העיצוב החדש התעכב, אבל הנה, יש עיצוב חדש לפורטפוליו (שלא נדבר עליו עכשיו) ויש פונט חדש. מי שלא מכיר, הפונט הכבר לא כל כך חדש הזה נקרא אלף, מעשה ידיה של מיכל סהר (הגילדה) ששיתפה פעולה עם מושון זר אביב (ולאחר מכן נכנס לתמונה גם ניר ייני). מי שקצת עוקב אחרי הבלוג מכיר כמובן את פועלם של השניים. אני מן הסתם חושב שהפונט מוצלח. האם הוא יחזיק מעמד? את זה קשה לנבא עכשיו אבל אני אופטימי. הנה כמה סיבות:

 Yuval Saar:

שלום שלום, איזו התרגשות. בואו נתחיל מיד בשאלה למה בכלל צריך את אלף? מה היה רע לי עם אריאל?

michal sahar:

רע מאוד. זה פונט שאין לו שום זיקה תרבותית לשפה העברית, שנולד מתוך צורך של חברת תכנה אמריקאית בפונט רב לשוני למסכים בכל השפות בלי לקחת בחשבון את המשמעות הצורנית וההיסטורית של טיפוגרפיה מקומית

Mushon:

נראה לי שיש שאלה לפני כן, למה בכלל צריך עוד גופנים ברשת? או למה בכלל צריך גופנים?

Yuval Saar:

אל תגיד ככה… בכל מקרה מיכל התחילה קצת לענות על השאלה אז אולי נשאל אחרת – איך הכל התחיל? מאיפה באה היזומה ושל מי היא הייתה

Mushon:

היוזמה היתה שלי. השינוי הטכנולוגי שאפשר את השימוש בפונטים שונים ברשת הוא יחסית חדש, עניין של כמה שנים. לפני כן היה ניתן להשתמש אך ורק בפונטים שהיו מותקנים מראש על מחשבים של המשתמשים

michal sahar:

מושון בא עם רעיון להציע פרויקט בקוד פתוח, פונט פתוח לעולם, ואז הבנו שדרך המוטיבציה הזאת, ובגלל שהפונט יהיה פתוח, יש לנו סיכוי לשנות את פני הרשת בעברית

alef1-copy

Yuval Saar:

כלומר, בלי שינוי טכנולוגי זה לא היה קורה?

Mushon:

לא, כי לפני השינוי הזה היה ניתן להשתמש ברשת רק בגופנים חשובים ומוצלחים שארוזים בתוך מערכות ההפעלה, כמו Arial, כמו Comic Sans, ומהרגע שנכנס סטנדרט הווב-פונטס לכל הדפדפנים המובילים זה נהיה תלוי במעצב

Yuval Saar:

אתה אומר חשובים ומוצלחים באירוניה, אני מניח… (לטובת הקוראים שלנו שהם לא מעצבים גרפים)

Mushon:

אכן באירוניה

michal sahar:

ישראלים מכירים את הגרסאות העבריות של אריאל, טהומה וטיימס ניו רומן בעיקר דרך מערכת ההפעלה חלונות, בגלל זה יש אנשים שחושבים שטיימס ניו רומן זה פונט בעברית!

Mushon:

למרות שבשלב מסויים הפסקנו לפחד והתחלנו להעריך גם את אריאל

michal sahar:

לא מעריכה את אריאל. הדבר היחיד שיש ללמוד ממנו זה דברים טכניים בלבד ולא פורמליסטיים בשום אופן!

Mushon:

שלא כמו מיכל אני לא רואה את הפרויקט כפרויקט של בניגוד

michal sahar:

אני כן רואה את הפרוייקט כפרוייקט שבא לתקן את הקיים – המקולקל והפוגע תרבותית באוכלוסיה שלמה של אנשים שלמדו לא לראות

Yuval Saar:

תני דוגמה למה רע באריאל

michal sahar:

הפ' היא G הפוכה, התנועות בפונט באות מתנועה של הסן סריף הלטיני – שהדביקו לתוך האות העברית. זה נראה כמו אנגלית מקולקלת, כי גם הגירסה הלטינית ממילא היא העתקה בינונית של הלבטיקה

Mushon:

ונשאלת השאלה האם זה בהכרח רע? יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. מה שבהחלט מפריע לי באריאל הוא שבאותיות עבריות יש כיווניות שמבוטלת באריאל – האותיות ו, י, ן, ס – שלרוב מקבלות כיוון שמאלה בעברית ומנחות את העין בקריאה מופיעות כסימטריות באריאל. זה פשוט לא נכון לאופי של הקריאה בעברית וגם פוגע בחוויית הקריאה בטקסט דו לשוני

Yuval Saar:

אבל כל כך התרגלנו לאריאל, אם כי אני מודה שעל הנייר אני הרבה פחות סלחן אליו. כשאני מקבל טקסט שמוקלד באריאל והדפיסו אותו על נייר אני נחרד. על המסך אני סלחן יותר

michal sahar:

אני שמתי לב שבאופן כללי אתרים שעבדו עליהם מעצבים רציניים ולא היתה להם ברירה אלא להשתמש באריאל – הם עבדו עם כותרות קטנות ככל האפשר, כדי למזער את הכיעור החזותי, מה שבקטן כמובן הרבה פחות רואים. זה נורא שצריך להתבייש בטיפוגרפיה ולכן מקטינים אותה. טיפוגרפיה גדולה זה נפלא ואפקטיבי, ופשוט עד הכניסה של הטכנולוגיה המתאימה לא הייתה ברירה אלא להשתמש רק באריאל, בטיימס, בקורייר וכדומה. אף אחד לא רצה להבליט את זה. באתרים ישנים היו נוהגים לעשות כותרות גדולות בגיפים עם פונטים איכותיים, אבל היום, ועם CSS3, לא נהוג להשתמש בטיפוגרפיה לא "חיה".

Mushon:

התקופה של השימוש בגיפים היא מאוד רעה כיוון שהיא פיצלה את השימוש בטקסט כתוכן ובטקסט כצורה. היום עם טקסט חי ופונטים מוטמעים ניתן להנות משני העולמות

michal sahar:

נכון, אבל אז לא היתה ברירה, ואז הגיע הפלאש אם אתה זוכר שנתן מראה וקטורי מצוין, אבל לא עמד במבחן הזמן של חשיפה למנועי חיפוש, יכולות עדכון ומערכות ניהול של אתרים, ואפל קברו אותם עם המעבר לסמארטפון ואייפד

Mushon:

אני רק אתקן ואומר שפלאש עשה עבודה יפה בכותרות גדולות (לא חוכמה) ובקטנות הטקסט בו היה נראה נורא, אז שוב היה מדובר רק על כותרות, וגם במקרה שלנו בשביל כותרות לא היה צריך את אלף

alef4-copy

Yuval Saar:

אז בשביל מה כן היה צריך את אלף?

michal sahar:

הרעיון של אלף הוא שיכול להיות פונט אחד שיעבוד טוב גם בקטן וגם בגדול, ולזה כמובן נוסיף את הדו-לשוניות שכל כך חשובה ברשת. אלף הוא הפונט הדו-לשוני הראשון שמתחיל מעברית! ונעשתה לו התאמה מקסימלית לכל הגדלים הנפוצים ולא התאמה אוטומטית. הבנו שכדי להצליח להחדיר אותו באמת הוא חייב להיות דו-לשוני וחייב לבוא בשני משקלים שנותנים את ההיררכיה הבסיסית לכל טקסט: רגיל ובולד

Mushon:

והוא גם חייב להיות פתוח וחופשי לשימוש

michal sahar:

העניין של חופשי לשימוש הוא כמובן מאוד מאוד מאוד חשוב: אנחנו רואים בפרוייקט תרומה תרבותית. באמת

Yuval Saar:

בואו נתקדם. איך הכול התחיל, מה הייתה חלוקת העבודה

Mushon:

אני הצקתי למיכל ולדני עם הרעיון הזה כבר הרבה זמן, בעצם עוד לפני שחזרתי מארה"ב, אבל היינו צריכים איזו מסגרת, *מחייבת* אם יורשה לי להוסיף. הגשנו מועמדות למענק של איגוד האינטרנט הישראלי לתמיכה בפרויקטים בקוד פתוח ולא קיבלנו. הם לא הבינו למה פונט זה קוד פתוח ולמה צריך כזה בכלל אם יש פונטים עבריים פתוחים אחרים (כמו פרויקט קולמוס של יורם גנת)

אחרי דרבונים של כמה חברה שם באיגוד ניסינו שוב שנה מאוחר יותר ואז כבר הצלחנו להסביר למה צריך להתאים פונט למסך ומה כל העניין עם אותיות קטנות והכל. אז קיבלנו את תמיכתם בפרויקט שלא רק ייצר פונט חדש אלא גם יתעד את התהליך ואת הדגשים העיצוביים והטכנולוגים כדי באמת לפתוח יותר מעצבים לתחום. וזה מה שעשינו. מבחינת חלוקת עבודה, מיכל עיצבה את הפונט, אני עיצבתי את סימן השאלה, ואז מיכל עיצבה אותו מחדש…

Yuval Saar:

לול. כמה זמן כל זה לקח?

Mushon:

למעלה משנה. אפשר לראות בבלוג שלנו איך התקדם התהליך. אם להודות על האמת לקח קצת זמן להתניע, אבל כשמיכל נכנסה לזה כל הסיפור נהיה ממש חגיגה

Yuval Saar:

מיכל – מה הקושי הכי גדול שנתקלת בו בעיצוב הפונט? ומה ההבדל בינו לבין שאר הפונטים שעיצבת?

michal sahar:

לא היה קשה… זה תמיד נורא מאתגר, וכשאני נכנסת לזה אני באמת עפה… האתגר הגדול היה לעצב פונט במשך חודשים בלי להדפיס אותו פעם אחת, אלא רק לבדוק אותו על מסך. זה הזוי למישהו כמוני שהוא כ"כ מעצב פרינט

Yuval Saar:

וואלה. לא חשבתי על זה

Mushon:

אבל זה היה גם יתרון, כי מעבר לכמה החלטות עיצוביות מראש הפונט הזה הוא קודם כל נאמן לצורה שלו ורק אח"כ מנסה לשחק יפה עם הפיקסלים. בצורה כזאת לא עשינו ויתורים מראש. למעשה, עשינו הרבה פחות פשרות משחשבתי שניאלץ לעשות מבחינה עיצובית

michal sahar:

רק כשנכנסתי להדפסות אחרי שגמרתי את גירסת המסך הבנתי שיש המון בעיות בפרינט כמו ריווחים קטנטנים שהמסך ממש לא רגיש אליהם, ופתאום בהדפסה היו המון בעיות של קרנינג, וגם זוגות קרנינג שאי אפשר לעשות למסך: הרינדור על מסך יודע לשים פיקסל אחד בין כל אות לאות בגדלים קטנים – זה משהו שיותר דומה ל"אופטיקל קרנינג" באינדיזיין, שהמחשב מתקן את הרווח הלבן בין האותיות לפי האינפורמציה הצורנית שלהן. בפונט רציני לדפוס לא משתמשים באופטיקל קרנינג אלא יוצרים פונט שלם עם רווחים סופר מדויקים וזוגות קרנינג שפותרים בעיות של ריווח בין אותיות ספציפיות. לכן פיתחתי גם גירסת פרו – שכוללת ריווחים ברזולוציה גבוהה יותר ממה שרואים על המסך, פיצ'רים שלא עובדים ברשת כמו "סמול קאפס", עוד משקל "בלאק" וסטיילים של "איטליק בלטינית לכל המשקלים

וגם אני פחדתי מפשרות עיצוביות – שכאילו אם הכל צריך לשבת על פיקסלים זה מאוד יגביל את העיצוב… אבל הצלחנו בעזרתו המדהימה של ניר ייני שעשה את ההינטינג להגיע לפונט כן ייחודי על רשת פיקסלים! זה כמובן נוגע לפיסי בלבד, כי אנחנו המקיסטים רואים הכל יפה יותר…

Yuval Saar:

אני מבין שהגענו לשלב שבו רק מעצבים גרפיים מומחים יבינו על מה את מדברת… תגידו משהו על הינטינג לטובת מי שאין לו מושג על מה את מדברת

Mushon:

ניר ייני היה סטודנט שלי בבצלאל ופרויקט הגמר שלו היה פונט עברי מותאם למסך. אני מאוד גאה שבעקבות ההשפעה של הפרויקט שלנו בחר ניר לפרסם את הפונט שלו כפונט פתוח ברשת והיום הרבה מאוד מעצבים מכירים את כרמלה

Yuval Saar:

ומה לגבי ההינטינג? מי מתנדב להסביר במה מדובר?

Mushon:

אני. הסיפור הוא שעד כמה שאנחנו מעצבים עם צורות גרפיות (וקטוריות) ועד כמה שמבנה הצורה נקבע ע"פ הקו החיצוני שלה, בסופו של דבר על המסך היא מוצגת בפיקסלים. זה כמו לקחת גוש בצק כדורי ולהעביר אותו דרך מסננת: זה כופה צורה מסויימת על האות שהיא לא בהכרח טבעית לה. העניין הופך למורכב במיוחד בגדלים קטנים מכיוון שיש פחות פיקסלים והפונט צריך להראות קריא, חד ועדיין לשמר את צורתו

Yuval Saar:

אז מה עושים

michal sahar:

במק אין על זה שליטה – לטוב ולרע. לטוב: כי צורת הרינדור והאיכות שלו גבוהות הרבה יותר ממערכות ההפעלה של הפיסי. במק האות נראית "חלקה" ומעט מושמנת וצורות עגולות ואלכסוניות מרוככות באופן שהפונט נראה מאוד נעים.

Mushon:

אבל כבד יותר

michal sahar:

הבעיה עם המק היתה שכל דבר שלא נראה טוב, אחרי שסגרתי את הפונט הייתי צריכה לחזור ולתקן בפונט עצמו – כמו סריף שלא בולט, אותיות שרגל אחת הייתה מעט מטושטשת וכדו' – אין במק טכנולוגיה כמו הינטינג שפותרת את העניין אח"כ – כלומר אחרי שהפונט כבר גמור. זה דרש ממני לסגור את הפונט מאות פעמים.

לעומת זאת – הפיסי מאפשר עבודה נקודתית של מתכנת שמתאים כל אות לרשת הפיקסלים ומאפשר "מתיחות" קטנות לכל הכיוונים כדי לשבת על רשת הפיקסלים. העבודה הזאת לא נעשית ע"י המעצב אלא ע"י מתכנת שיושב אות אות ואומר לכל פיקסל לאן ללכת. החיסרון בפיסי זה ה"קריספיות" המפוקסלת של הטקסט, שאנשים שרגילים למק זה נראה להם כמו לו-טק! תחשוב שהיום עם טכנולוגיות כמו מסכי רטינה, עוד דקה בכלל לא יצטרכו שום הינטינג כי הכל מתרנדר ב-300 די.פי.איי

Mushon:

זה גם היה היתרון בעבודה עם ניר על העניין, כי הוא מגיע מרקע של עיצוב ולא של הנדסה. חשוב גם לציין שחלק ממה שהופך את העבודה של ההינטינג לסיזיפית כ"כ הוא שצריך לעשות אותה לכל אות בכל גודל מ-9 עד 24 או משהו כזה

michal sahar:

אגב רטינה, במסכי רטינה יש לפונט מעט בעיות ריווחים שלא נראות בשום אופן על המסכים הרגילים – בדיוק כמו שקרה לי כשהתחלתי להדפיס אותו. אני מאמינה שנטפל בזה בהמשך

מתוך התערוכה אונליין אופליין

מתוך התערוכה אונליין אופליין

Yuval Saar:

מעניין מאד! אז אולי עכשיו הזמן לשאלה החשובה באמת: מה עכשיו? כל כך התרגלנו לאריאל אז למה שאני אטרח ואחליף אותו? ואני מניח שיהיו אנשים שיאהבו פחות או יותר את הפונט, יגידו שהוא טוב יותר או רע יותר, זה בכל זאת פונט שמעורר הרבה אמוציות

Mushon:

זו שאלה יותר מורכבת ממה שחשבנו. מסתבר שאחרי שנים של בהייה במסכים מרצדים שברובה האישונים שלנו מעבדים את צורת האותיות של אריאל המוח שלנו הפך לשמרן. גם אני כשהתחלתי להשתמש באלף, זה הרגיש לי מוזר, זה הרגיש לי לא טבעי, ובעיקר כי זה לא היה אריאל. קראתי ספר על איך המוח שלנו משתנה בעקבות הרגלי השימוש ברשת, בעיקר לגבי חוויית הקריאה, ואני משוכנע שזה תופס גם מבחינת ההרגל שלנו לחוסר מנעד טיפוגרפי בעברית. החדשות הטובות: אחרי שבועיים זה עובר

Yuval Saar:

מיכל? מה את אומרת?

michal sahar:

ברור לי שיש אנשים שיאהבו ויש כאלו שלא… אבל אני מאמינה שהדבר יהיה אפשרי פחות דרך המשתמש הפרטי ויותר דרך גופים שאנחנו פונים אליהם – זה משהו שצריך לבוא מ"המערכת". כלומר – אם ויקיפדיה יהפכו את "אלף" לפונט שלהם, אנשים יתחילו להיחשף אליו ויתרגלו אליו, בדיוק כמו שהתרגלו לאריאל. זאת עבודת שטח לא פשוטה

Mushon:

עצם זה שיש אופציה שיהיו משתמשים שיאהבו או לא ושתהיה בחירה בטיפוגרפיית מסך זו כזאת קפיצת מדרגה, ואגב ויקיפדיה מתחילים בדיקה של מעבר לאלף

Yuval Saar:

מהמם! מילא ויקיפדיה, גם פה בפורטפוליו עברנו לאלף!!!

Mushon:

מטורףףף! הרווח כולו של הקוראים. באמת נוח ונעים יותר לקרוא באלף. ויש עוד יתרון שעמד לרשותינו באלף. עיצבנו את הפונט בשלב שבו אנשים משתמשים במסכים גדולים ובמכשירים ניידים עם מסכי רטינה ומה לא. כבר לגיטימי ואפילו מומלץ להשתמש בפונט לקריאה בגודל 15 ואף למעלה מזה, ובגדלים האלו הפונט נמדד לא רק על פי הפונקציונליות שלו אלא גם ע"פ האסטתיקה שלו. וכשמעצבים פונט ב-2012 אפשר להרשות לעצמנו להינות משני העולמות

Yuval Saar:

אז עוד משהו לפני סיום? מיכל?

michal sahar:

רק שהלוואי שזה באמת יצליח, לא?

Mushon:

מה עוד לא אמרנו? הפונט משוחרר ברשיון פתוח, מה שאומר שניתן יהיה לעשות בו שימוש בכל מקום וגם למכור אותו יחד עם וינדוז, מק, מה שלא תרצה, כדי שבפעם הבאה שתיתקל בשלט "מיד אשוב" על A4 הוא לא יהיה כתוב באריאל. ואם אתה מעצב לדפוס, אתה מוזמן גם להתעניין בגרסאות PRO שמוסיפות את הפיצ'רים והמשקלים שמיכל הזכירה קודם. בהמשך אנחנו מקווים לראות גרסאות נוספות של אלף כמו גרסה נטויה בעברית או פונטים נוספים בהשראת אלף שיוכלו פשוט לעשות רימיקס לפונט הקיים, בין אם מי שיעצב את אותן גרסאות יהיה אנחנו או מעצבים אחרים

Yuval Saar:

ויפה שעה אחת קודם!

Mushon:

באופן כללי נשמח לראות עוד הרבה יצירה פתוחה של טיפוגרפיה עברית

michal sahar:

היינו גם שמחים שמעצבים של "שפות זרות" אחרות ירימו את הכפפה ויעצבו לאלף גירסאות בסינית או ערבית לדוגמה… מזכירה שלאריאל יש גירסאות (אמנם איומות) בכל השפות האלה…

Yuval Saar:

לול

*כוכבית מייצגת שדות חובה

7 תגובות על הכתבה

  1. Juliette Gold

    יוזמה מקסימה, והראיון מעניין ממש לקרוא, המון ידע למי שאינו מעצב גרפי

  2. רועי

    קודם כל סחטיין על העיצוב החדש ועל הפונט. נראה מעולה. רק הערה קטנה: לפחות בכרום על מאק, ובגודל הנ"ל, יש קושי קל להבחין בין ב' וֿכ'. לתשומת לבכם.

  3. עידית

    ראיון מעניין ורעיונות לא פחות.
    תודה רבה על האפשרות להשתמש בפונט.
    אושר.
    עידית

  4. איה

    יוזמה מדהימה ומבורכת
    כל הכבוד שלקחו על עצמם

    כיף לקרוא אינטרנט עברי מעוצב!

  5. ואל

    תודה רבה לכם! פונט נהדר

  6. מירב

    אחד הפרויקטים מרחיבי הלב והמשמחים שניתקלתי בהם.
    עשיתם עבודה נהדרת

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden