כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

איור עכשיו. מפגש 27: עפרה עמית

עפרה עמית, בת 46, בוגרת המחלקה לעיצוב גרפי בוויצו חיפה (1995), לא ידעה שהיא תהיה מאיירת. בחופשה שבין השנה השלישית לרביעית ללימודים היא מצאה עבודה בחברה שעושה אנימציה ממוחשבת, המשיכה לעבוד בה גם בשנה האחרונה ללימודים ובסך הכל עבדה בה במשך ארבע שנים. כשעברה לגור בניו יורק למשך שנתיים עם משפחתה גילתה את עולם האיור. "היו לי לילדים קטנים, הסתובבתי עם העגלה הרבה בגלריות ובמוזיאונים, ונורא התלהבתי מהאיור האמריקאי, לאו דוקא של ספרי הילדים. זה הדליק אותי, וכשחזרתי לארץ התחלתי לעבוד באקריליק. ככה הכל התגלגל".

oamit2

"בשנים האחרונות אני מאיירת בעיקר לספרים: בארץ ספרי ילדים ובחו"ל בעבור הוצאות בוטיק קטנות, לא מסחריות, בעלות גישה שהיא קודם כל ויזואלית, שמוציאות הפקות מדהימות על קו התפר בין איור ספרי ילדים לאיור ספרי אמנות. ההתייחסות של ההוצאות האלו לספר היא כחוויה שכל אחד, בכל גיל כמעט, יכול לחוות – גם אם הן פונות בעיקר לנישה מצומצמת של אוהבי איור ויצירה חזותית באופן כללי.

"לסגנון האיור שלי לספרים שמאפיין את הספרים שיוצאים באירופה יש פחות ביקוש בארץ. אולי לקהל בוגר יש שם יותר מודעות לאיור, זה בטח גם קשור לעלויות ולגודל הקהל. גם היום, עדין, למרות הפריחה בתחום, רוב האנשים בארץ שאני אומרת להם שאני מאיירת, הם שואלים מה אני עושה. הם לא יודעים מה זה אומר ושואלים, מה, את מציירת? אה, על המחשב? ומה, ספרים?".

bruno5

"בזמן האחרון התחלתי קצת למכור עבודות. אני עובדת בעיקר באקריליק, קצת קולאז׳, ואני לא מרגישה שמיציתי את הטכניקה, יש לי עוד ועוד לנסות. קראתי אצלך שמאיירים שעובדים על המחשב מצטערים שאין לה אורגינלים. אני מרגישה ההפך, הייתי שמחה אם הייתי עובדת על המחשב בהקשר הזה כי קשה לי להיפרד מאורגינלים. אם העבודות שלי היו משולבות במחשב הייתי פשוט אומרת שאין לי, מצטערת. אבל אני עושה הדפסים ומוכרת אותם, וזה עוד מקור הכנסה".

sonia

"לפני שהתחלתי ללמד במחלקה לתקשורת חזותית בוויצו חיפה חשבתי שכולם יהיו רק במחשב, אבל זה לא המצב. הרבה משלבים גם וגם, מעטים עובדים אך ורק על מחשב. הסטודנטים מתנסים בהמון טכניקות ידניות, אני מאד מעריכה את זה. אני רואה שהם מתנסים עם המון דברים כי הם חשופים להמון דברים. יש באמת משהו די מדהים בכמות האפשרויות שעומדת לרשות מי שעובד עם המחשב.

"כמנחה אני מרגישה שהמינוס שלי הוא שאין לי טכניקות, אין לי את הידע והנסיון בזה כי יש לי נישה אחת שאני דבקה בה. אני טיפוס כזה. הם מחפשים המון, ולפעמים זה מבלבל. הם קצת משתגעים מזה. אני חושבת שבעידן הזה קשה יותר למצוא את הקול האישי שלך. כשאתה חשוף לכל כך הרבה דברים ואופנות קשה להגיע לסגנון אישי, הרבה דברים נראים דומים. בהקשר הזה יש משהו חיובי בבידוד, בלהיות עם עצמך".

kiss

"אינטראקטיב? זה ממש לא מושך אותי. אתה צריך לפרק את הכל ולהיות מחושב, אתה חושב על התנועה, על הרקע, לי זה מפריע לעבודה האינטואיטיבית, מעבר לכאב הראש. עשיתי פעם אנימציה אז אני יודעת במה זה כרוך. איכשהו כרגע זה פחות אטקרטיבי בעבורי, אני אוהבת את הנייר, מה אני אעשה? בכל מקרה כרגע זה לא נראה לי משהו שמאיים על הדפוס, אבל קטונתי.

"מה שכן אני מאד בקטע של פייסבוק, מבחינתי זה ממש כלי שיווקי אדיר שמאפשר חשיפה. העניין של חשיפה הוא נורא חשוב. לנו היה הרבה יותר קשה להיחשף והעידן הדיגיטלי מאפשר לך גם להיחשף וגם לחשוף. אני משערת שהדור הצעיר יגיע מאד רחוק כי נקודת הפתיחה שלו מתקדמת יותר. הם עושים דברים שאני רק יכולתי לחלום עליהן בתחחילת הדרך".

grimm

"מעבר לכך זה נורא מעניין אותי לראות מה אנשים אחרים עושים; ככה הייתי טיפה מנותקת. בגלל שלמדתי בוויצו ולקח זמן עד שהתחלתי לאייר, לא ידעתי מה קורה בארץ כך שמבחינתי זה כלי אדיר. העובדה שאתה יכול להציג עבודות במין תערוכה שאין לה תאריך סגירה, זה נפלא בעיני, כמו גם  היכולת כל כך בקלות ליצור קשרים. כמובן שאני נעזרת במחשב, סורקת, בודקת קומפוזיציות, אבל חוזרת תמיד לנייר.

"אולי מה שקשה לי עם המחשב דומה להבדל בין מצלמה דיגיטלית למצלמה של פעם. היום אתה יכול לעשות המון תמונות ואז לבחור אחת, אתה לא צריך להתאמץ ולהתרכז בתמונה האחת. במחשב אתה יכול בשנייה לשנות צבעוניות וזה מכניס אותי ללופ של התלבטויות. זה סוג אחר של ריכוז. על הניר אין undo, אין פתק החלפה. אני יכולה להשתגע מרוב האפשרויות, זה מצב מנטלי אחר".

amalia2

פוסט זה פורסם כחלק מהמחקר לקראת התערוכה אומת האיור שעתידה להתקיים בבית האמנים בתל אביב בשנת 2014. בלינק אפשר למצוא את כל הפוסטים שהתפרסמו עד כה בנושא.

4 תגובות על הכתבה

  1. רועי

    כ"כ מרגש ויפה. אני לא יודע איך להסביר אבל יש באיורים אמת.

  2. אשר קלדרון

    עופרה היקרה,
    שמחתי לגלות את איורייך המקוריים ואישיים מאד. אל תצטערי על שאינך מחליפה סגנון. הסגנון הזה יוביל אותך אל שכלול הטכניקה והוא הבסיס לבניסתך למרחב של הציור האמנותי הגדול. אני מקוה לראות את עבודותיך בתערוכת יחיד. אשמך להיותבין המוזמנים. בינתיים שלחי אלי כתובת האתר שלך
    בברכת חג שמח והצלחה בהמך דרכך
    אשר

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden