Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
כל אחד יכול לדמיין בית נטוש אבל שדה תעופה זה משהו אחר
במהלך האינתיפאדה השנייה נסגר לתנועת נוסעים נמל התעופה הנטוש של ירושלים, הקרוי גם שדה תעופה קלנדיה בערבית, ועטרות בעברית. מאז, נמצאים טרמינל הנוסעים, מגדל הפיקוח ומסלול ההמראה בתהליך איטי של שחיקה ובלייה. בתערוכה חדשה – “Last call for passengers on flight…” – שנפתחה בשבוע שעבר בגלריית החוג לתקשורת צילומית במכללה האקדמית הדסה ירושלים, מציג סשה איידלמן כיצד במשך ארבע שנים תיעד במצלמתו אתר ייחודי ויוצא דופן זה שהכניסה אליו אסורה.
כחובב צילומים של אתרים נטושים שמתי לב שאני לא היחיד. מה יש באתרים הנטושים האלו שמושכים לנו את העין? כיצד הצילום מרומם את אותם אתרים נטושים ליצירות אמנות? ואיך הגיע איידלמן לשדה התעופה. הנה כמה תשובות.
yuvalsaar:
הי, סשה
Sasha:
הי
yuvalsaar:
מה העניינים?
Sasha:
בסדר תודה
yuvalsaar:
איך הייתה הפתיחה בשבוע שעבר?
Sasha:
היה מרגש. תערוכת יחיד ראשונה שלי, קיבלתי תגובות טובות
yuvalsaar:
וואלה. ראשונה. זה באמת מרגש. בוא תספר קצת בן כמה אתה, איפה למדת, מה עשית מאז, ואז נדבר על שדות תעופה נטושים
Sasha:
אני בן 35, למדתי צילום במכללת הדסה בירושלים. השתתפתי בכמה תערוכות קבוצתיות לפני זה. הייתי אסיסטנט של גולי כהן ושל יקי הלפרין. אני עוסק בצילום סטודיו (לפרנסה) ובצילום תעודי לנשמה
yuvalsaar:
אז בוא נדבר באמת על צילום תיעודי. יצא לי קצת לחשוב בזמן האחרון, מעניין אותי מה אתה אומר. מה מושך אותנו במקומות נטושים? ומה משך אותך? איך הגעת לשדה התעופה?
Sasha:
עבדתי בנמל התעופה בתור שומר, ובמפגש הראשון עם הנמל הבנתי שזה המקום בשבילי. אהבה ממבט ראשון. כל אחד יכול לדמיין בית נטוש אבל שדה תעופה זה משהו אחר. עם יותר כוח. במקום נטוש יש אוירה מיוחדת: מיסטיקה וקסם וכוח. זה כמו לצלם פורטרט של איש זקן עם קמטים וחוכמה בעייניים. זה סוג של היפנוזה.
yuvalsaar:
לגמרי. אז עבדת שם בתור שומר ואז שדה התעופה נסגר?
Sasha:
הוא כבר היה סגור. שמרתי על כלום
yuvalsaar:
מתי הוא נסגר בכלל?
Sasha:
הוא נסגר ב-2000 בעקבות האינתיפדה
yuvalsaar:
וואלה. אז אתה שומר על כלום, ומתי הפעם הראשונה שאתה מוציא את המצלמה?
Sasha:
ביום השני שלי שם. בכלל באותה תקופה הסתובבתי כל הזמן עם מצלמה עלי. משך אותי הפרדוקס: שדה תעופה ללא מטוסים. רק להקות של כלבים, שכאילו איחרו את הטיסה שלהם. והפרדוקס הזה ממש משקף את המציאות שאנחנו חיים בה, את השאיפה להרס. אנטרופיה.
yuvalsaar:
והיה מותר לצלם?
Sasha:
לא שאלתי אף אחד. עם הזמן הרגשתי שהשדה שייך לי
לקריאה נוספת: ״אנחנו נהנים לחזור למקומות האלה, שכאילו הזמן בהם קפא בכל מה שנוגע לכדורגל״ – סדרת הצילומים כדורגל שפל
yuvalsaar:
כמה שנים היית שם סך הכל?
Sasha:
קצת יותר משלוש, בין השנים 2003-2007
yuvalsaar:
ואתה מרגיש שמשהו השתנה בשנים האלו במבט שלך?
Sasha:
במבט שלי על השדה? כן, הוא הדרדר עוד יותר. אני בטוח. זה מזכיר לי ספר של בוריס ויאן, צל הימים
yuvalsaar:
זה מה שהיה לו עיבוד לא מזמן לסרט של מישל גונדרי. נכון?
Sasha:
לא שמעתי על זה
yuvalsaar:
הנה לינק. בכל מקרה, כמה צילומים אתה מציג בתערוכה?
Sasha:
מהמם! אני חייב לראות את זה. תודה. סה”כ 13 צילומים בתערוכה, אבל יש הרבה הרבה יותר צילומים.
yuvalsaar:
מה חשוב לך שהוצפה בתערוכה יבין? ירגיש? יחווה?
Sasha:
את האבסורד של המצב שלנו, שהשדה הוא מטאפורה למצב.
yuvalsaar:
זו לא מטאפורה קצת צפוייה? זה לא קצת ברור מאליו? שדה התעופה הנטוש כמטאפורה למצב הקיומי בישראל?
Sasha:
יכול להיות…
yuvalsaar:
אז איזה ערכים אסתטיים היה חשוב לך להכניס לצילומים? ולמה בשחור לבן?
Sasha:
אפילו אם הייתי מצלם בצבע זה היה יוצא שחור לבן… אולי עם טיפה גוון. הכל שם באותה גאמה. צילמתי ממש קצת בצבע אבל זה לא זה.
yuvalsaar:
מה עשה לזה הצבע?
Sasha:
כמו שאמרתי אין שם צבע. הכל בגוונים אפורים. אם הייתי צובע את השדה עם מברשת זה היה מחייה אותו.
yuvalsaar:
וואלה. אני מסתכל קצת על התמונות ומנסה לחשוב אם יש בהן משהו ישראלי. זה משהו שעבר לך בראש? או שזה יכול להיות שדה תעופה נטוש בכל מקום בעולם?
Sasha:
זה ישראלי: ארכיטקטורה, צמחיה, שמש, רשת הסוואה
yuvalsaar:
אני לא לגמרי בטוח עד כמה. לנו זה עובר ישראלי, מעניין אם גם למי שלא מפה
Sasha:
תכלס, בכל מקום מלחמה נראית אותו דבר
yuvalsaar:
כן, הא…
Sasha:
אולי אתה צודק
yuvalsaar:
אולי. עוד משהו חשוב להגיד לפני שמסיימים?
Sasha:
ב-13 תמונות לא קל להעביר את כל מה שחשתי שם בשלוש שנים. כמו שאמרתי יש הרבה יותר תמונות: יותר או פחות פוליטיות, יותר או פחות אישיות. דיברתי עם אוצר התערוכה, יוסי נחמיאס, אנחנו שוקלים להוציא ספר (אלבום, קטלוג) עם התמונות מהשדה.
yuvalsaar:
נשמע כמו רעיון לא רע בכלל. הייתי שמח לראות יותר תמונות
Sasha:
בכיף, אבל בינתיים הכל בנגטיבים.
yuvalsaar:
נגטיבים! אתה לא מאמין בצילום הדיגיטלי?
Sasha:
מאמין. אבל כשמצלמים מנגטיב מקדישים יותר זמן למחשבה, בחירת קומפוזיציה.
yuvalsaar:
זה נכון…
