כל מה שחשוב ויפה

הזר והמוכר, האני והאחר. מרב סלומון

12 יוצרים ישראלים וגרמנים נפגשים בטירה עתיקה בטרויסדורף שבגרמניה. זו לא התחלה של בדיחה אלא מפגש אמיתי שקרה בחודש נובמבר, כשמרב סלומון, גלעד סליקטר, רוני לוית, ארז גביש, גיא שגיא וזאב אנגלמאיר – כולם מרצים במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל – נפגשו עם שישה מאיירים ואמנים גרמנים. במהלך השבוע יתפרסם בפורטפוליו פרויקט מיוחד, שבמהלכו יספרו השישה רשמים, חוויות ואנקדוטות מהביקור בגרמניה, מעין יומן מסע אישי בטקסט ובתמונות (לקריאת הרקע המלא לביקור, לחצו כאן).

curles_72_02

מרב סלומוןמלמדת איור במחלקה לתקשורת חזותית כ-15 שנה. בשש השנים האחרונות עומדת בראש תחום האיור במחלקה. מלמדת השנה המחשה (מבוא לאיור) שנה א׳, שפת האיור שנה ב׳, וסטודיו שנה ג׳ איור במרחב הדיגיטלי יחד עם אלון בראייר. חוץ מזה אני מאיירת עצמאית. בשנים האחרונות עיקר עבודתי מתמקד בספרות חזותית מאויירת למבוגרים, בכתיבה ובאיור.

curles_72_03

חלק ראשון

לא לעיתים מזומנות יוצא לקבוצה של שישה מרצים מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל לצאת כמשלחת רשמית של האקדמיה לשמונה ימים בחו"ל, שמטרתה הבלעדית היא מפגש תרבותי מעשיר, עבודה על פרויקט חדש ולא ברור, אינטראקציה עם קולגות מבית ומגרמניה, ושהות מרתקת במוזיאון יחיד במינו.

ההתרגשות, השמחה והסקרנות, לצד החששות וההיסוסים ליוו אותנו עוד לפני ההמראה. את טיסת ההמשך שלנו ממינכן לבון איחרנו, מה שגרם לנו לנחות לבסוף ביעדינו הסופי רעבים ומשועשעים במיוחד… אספו אותנו בשדה התעופה פרופסור יאנס טילה ומנהלת הפרויקט דר' פולינה לינצן, שמיד לקחו אותנו לפגוש את משתתפי הפרויקט הגרמנים, שחיכו לנו במסעדה בעיר.

כשהגענו למסעדה קיבלו את פנינו חבורה עליזה ומבושמת של מאיירים מוכשרים ומיד התישבנו ביניהם, והתחלנו במאמצנו לפענח את התפריט. הצורך בתרגום סביב האוכל הפך מאותו רגע למוטיב מרכזי שליווה אותנו לאורכו של שבוע הפרויקט בגרמניה. הפערים בשפה, בסוג האוכל, בצורך למצוא את המשותף כדי לתקשר, וההנאה המשותפת לכולנו מאכילה ושתיה יצרו מיד חיבור חם ומלא הומור בין כל המשתתפים, כאשר מוטיב ה"במבי" שמצאנו כמנה בתפריט במסעדה באותו הערב, הפך למוטיב חוזר. הרוח הטובה, הפרו-אקטיבית, המחוייבת וההומור, ליווו אותנו מאותו ערב קסום והלאה לאורך רגעים טובים ורגעים מורכבים.

photo(54) photo(45) photo(46)

חלק שני

הצטרפתי לפרופסור טילה ויחד נסענו מטרויסדורף, מקום מושבו של המוזיאון לאיור, לביתו במונסטר, עיר בינונית הנמצאת כמעט על גבול הולנד. עד ליציאתו לגמלאות פרופ' טילה היה מאייר ופרופסור לתקשורת חזותית (תאורטית) באקדמיה של אולדנבורג. לאחר פרישתו הוא עומד בראשם של מספר אירגונים ופרויקטים העוסקים באיור. הוא גם היוזם של הפרויקט המשותף שבו אנו לוקחים חלק.

טילה הוציא למעלה מחמישה ספרים מאויירים לילדים בשפת הקולאז', ובשנים האחרונות הוא יותר ויותר רואה את עצמו כאמן המציג בתערוכות. שניים מספריו עובדו לתאטרון ולבלט. הסטודיו שלו נמצא באחד מחדרי ביתו הגדול שאותו הוא חולק עם בן זוגו ג'רי, שהוא חצי בריטי חצי גרמני.

אחד הדברים שהכי נהניתי מהם בשהותי בת שלושת הימים בביתו היתה ספריית ספרי הילדים העצומה שלו, אבל לא זכיתי להתעמק בה יותר מדי כי טיילנו הרבה במונסטר עצמה ומחוץ לה. במהלך הביקור ביקרנו במוזיאון פליקס נוסבאום ובמוזיאון לאמנות מודרנית באסן. בדרך חזרה לטרוייסדורף גם עצרנו באתר שבו מוצג פרויקט חדש של האמן קריסטו, בתוך מיכל דלק ענק.

photo(57) photo(63) photo(64)

חלק שלישי

מפתיע כמה מהר אפשר להרגיש במקום כלשהו בבית… עם התכנסותנו המחודשת בטרויסדורף, במלון ובמוזיאון, חוויתי שמחה של חזרה למקום מוכר, גם אם הוא היה מוכר לי רק לשלושה ימים. בשלב הזה של הביקור היינו כולנו מלאים חוויות רשמים ותובנות. המפגש עם הקבוצה הישראלית, ואז גם עם הקבוצה הגרמנית, חידד מאוד את ההבחנה בין התרבויות. ניתן היה לזהות בהכללה תכונות מסויימות משותפות לנו ולהם, שהבדילו בינינו, גם בטמפרמנט וגם ביחס לתוכניות, לכללים, לסמכות, לציות ולגבולות.

חשוב לציין שמעבר להבדל התרבותי שזיהינו, היה הבדל משמעותי נוסף בין הקבוצות. למרות הגילאים הדומים, הקבוצה מבצלאל הורכבה כולה, מן הסתם, מיוצרים שהם גם מורים, בעוד שהקבוצה הגרמנית הורכבה מיוצרים שעוסקים אך ורק ביצירה. הדבר בהחלט בא לידי ביטויי בדיונים ובסיעור המוחות שערכנו. מצד שני היה לנו הרבה מה ללמוד מתרבות השיחה והדיון של הקבוצה הגרמנית.

היומיים האחרונים של הביקור הוקדשו לעבודה אישית של כל אחד, בסביבת המוזיאון, שם קיבלנו את עליית הגג היפיפיה כחדר עבודה, ביער הסובב את המוזיאון, ובמלון הנעים שבו התגוררנו, ושנמצא במרחק חמש דקות הליכה מהמוזיאון. כך מצאנו את עצמנו ברווחה של זמן, משוחחים, מתיעצים, ומציירים, לקראת מפגש מסכם שבו כל אחד מאיתנו הציג את מחשבותיו על הפרויקט שהוא היה רוצה לעשות. במקביל לעבודה האישית הבנו כולנו מהר מאוד שאנחנו רוצים שגיא שגיא יהיה המעצב של הספר, שאמור לצאת לאור עם 12 הפרויקטים, דבר שהתנהל במקביל לחשיבה האישית. בבוקר היום שבו טסנו לארץ, עוד הספיק גיא להציג בפנינו את הרעיון שלו לפורמט הספר- רעיון ששימח אותנו מאוד!

אמנם רק היומיים האחרונים של הביקור הוקדשו באופן רשמי לעבודה מעשית, אבל כשמפגישים 12 מאיירים, אמנים ומעצבים יחד, הדבר שהם לא מפסיקים לעשות לרגע זה לשרבט. לאורך כל ימי ולילות הביקור לא חדלנו לרגע לצייר, לצלם, לקשקש, לשחק משחקי איור ולרשום אחד את השני. מצאנו את התקשורת החזותית ככלי שלפעמים הקל על מגבלות הקשורת המילולית והשפה. כך מצאנו את עצמנו ערב אחד מחכים לארוחת הערב שלנו במסעדה, ומשחקים את המשחק שבו מקפלים נייר לשלושה חלקים וכל אחד מצייר חלק אחר מגוף של דמות. במבשלת בירה עתיקה בלב העיר קלן, ציירנו אחד את השני על למעלה מ-100 תחתיות של כוסות בירה.

photo(59) photo(40) photo(49)

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. Anat Matri

    תאור מעולה

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden