כל מה שחשוב ויפה
קרקס הבריחה: שבוע העיצוב ירושלים 2021

הזר והמוכר, האני והאחר. ארז גביש

12 יוצרים ישראלים וגרמנים נפגשים בטירה עתיקה בטרויסדורף שבגרמניה. זו לא התחלה של בדיחה אלא מפגש אמיתי שקרה בחודש נובמבר, כשמרב סלומון, גלעד סליקטר, רוני לוית, ארז גביש, גיא שגיא וזאב אנגלמאיר – כולם מרצים במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל – נפגשו עם שישה מאיירים ואמנים גרמנים. במהלך השבוע יתפרסם בפורטפוליו פרויקט מיוחד, שבמהלכו יספרו השישה רשמים, חוויות ואנקדוטות מהביקור בגרמניה, מעין יומן מסע אישי בטקסט ובתמונות (לקריאת הרקע המלא לביקור, לחצו כאן).

לקריאה נוספת: מרב סלומון | זאב אנגלמאיר | גלעד סליקטר | רוני לוית | גיא שגיא

ארז גביש: בן 43, מרצה בבצלאל, מלמד עיצוב כרזות בתנועה. בעבר לימדתי טיפוגרפיה בתנועה ועיצוב לטלוויזיה. בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, 1997. התחלתי לעצב אריזות של ערוצי טלוויזיה ותוכניות במהלך הלימודים, ואח״כ הקמתי את ״פרימוס״ שהיה סטודיו לעיצוב טלוויזיה, אנימציה ופוסט-פרודקשן. מעצב ומנהל אמנותי של סדרות אנימציה. הסדרה Zack & Quack, שאני שותף בפיתוח ובהפקה שלה, תשודר ברחבי העולם במהלך שנת 2014 בערוץ ניק ג׳וניור העולמי וערוצים נוספים.

DSC06583

DSC06990

חלק ראשון

זה הביקור הראשון שלי בגרמניה ואני היחיד בקבוצה שאין לו קשר משפחתי לשואה. גרמניה בשבילי זה נינה האגן, איינשטורצנדה נויהבאוטן, מלאכים בשמי ברלין, והשואה כפי שנמסרה לי מפי מערכת החינוך. נחתנו ישר לטרויסדורף, ואז גרמניה היתה רחוב אחד קטן, מוזיאון ויער. במוזיאון אכלנו איש מלחם. ביער ראינו צבי שכולם התעקשו לקרוא לו במבי, והכרנו את חברי המשלחת הגרמנית. המפגש היה חם ונלהב.

קשה היה להבחין בהבדלים ביננו לבינם; המטען התרבותי המשותף שלנו גדול, והם כאילו החברים של החברים מברלין. אנחנו מחליפים פיקנטריה על ישראל וגרמניה. ההבדלים יתחדדו בהמשך, בשוליים, בהקשרים הסמויים. בפרזנטציה של אגנלמאיר נקרענו מצחוק ממשחקי מילים שאי אפשר לתרגם. גלעד סליקטר מספר על ׳משק 54'. הם הצליחו להבין מה זה משק?

DSC06552 DSC06632

חלק שני

אחר כך נסעתי להמבורג, יחד עם רוני לוית וגיא שגיא. אני התארחתי אצל יונאס לאוסטרויר. הוא צעיר, שתקן, רושם נפלא. מצייר חיות. מכיר לעומק אנטומיה ועובד בהדמיית תנועה של שלדי חיות באוניברסיטה. הוא מצייר בסטודיו בחלל משותף, עם חלונות גדולים שמכניסים פנימה את האור האפור של המבורג.

יונאס גר בדירה קטנה מול מבנה נטוש שמכוסה גרפיטי ופוסטרים. שלט בד מכריז מלחמה נגד יזמי הנדל״ן. מאחורי המבנה סקייטרים מחליקים במגרש ראמפות. מימין גשר ופסי רכבת. גרמניה של סרטי סטודנטים.

הסתובבנו בהמבורג, בלי מטרה מיוחדת. דיברנו קצת על העיר, על תל אביב והמצב, והרבה עלינו. יונאס מביא חברים, את אחיו, את החברה. ארוחת ערב אצל יוליאנה פלוגר מהמשלחת הגרמנית. יש לה בית מלא ספרים, פתקים וניירות. הפיל בחדר, אבל רוב הזמן הוא ישן בפינה.

YouTube Preview Image

חלק שלישי

חוזרים לטרויסדורף ברכבת, חמש שעות. הימים הבאים יהיו שקטים יותר, מנסים לגבש שגרת עבודה. יש מסיבת עיתונאים, כולם מציירים בחדר והעיתונאים עפים על זה. יש תחושה של קרבה במשלחת. ארוחת ערב בבית בירה בקלן, עכשיו כולם מציירים את כולם על תחתיות קרטון. אנשים ניגשים ומבקשים ציור. עוד יום אחרון, מציגים רעיונות ראשוניים. אני מבין שהזר והמוכר שלי יהיו שונים לגמרי מאלה שצפיתי לפני הנסיעה.

DSC06563 DSC06553 DSC06512 DSC06501 DSC06499 DSC06496

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. חן

    אובססיית ברלין הזאת מעיקה. והתמונות תמונות שואה. צר לי, קשה לי להתחבר לסקרנות המאזוכיסטית הזאת לעם שהרג את המשפחה שלי. הרי מה שמעניין אתכם זה התרבות. המשותף. גם את הסקרנים האינטלקטואלים הרגו בשואה. לא רק יהודים עם אף ארוך. וסורי שאני לא "עכשווית" וסקרנית בדעותיי. כמה מהר אפשר לסלוח?

    ואולי גם אני כבר קצת התערבבתי עם התרבות הברלינאית- אירופאית הזאת, ולא תמיד יודעת להפריד בינם לביננו.
    אבל. וזה אבל חשוב- בתקופת הכאוס הזאת, חשוב ללמוד לשים גבולות. ויצירה, כל יצירה, לא תטשטש את הפער התרבותי וההיסטורי ביננו לבינם.

    האבסורד הוא שזה היה בגרמניה.

    חוצמזה התמונות יפות. ומי שצילם אותם ממש מוכשר. וגם הציורים והכתיבה. שאפו.

    המשיכו ליצור.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden