כל מה שחשוב ויפה

איור עכשיו. מפגש 79: רועי מרגליות

״אני מאמין שאם ניתנה לבן אדם מתנה והוא לא משתמש בה, הוא עושה טעות״, אומר רועי מרגליות, שגדל במשפחה דתית, חזר בשאלה בגיל 14 וחזר בתשובה בגיל 22. ״איור זה הפילטריזציה שלי לעולם. יש שתי נקודות שמהן אפשר לצאת ליצירה: מה אני רוצה להגיד, ואז אני זה שמדבר; או משהו יותר גדול, ואז אני כלי שמעביר משהו גדול ממני למפגש עם העולם״.

מרגליות, בן 31, הוא בוגר מסלול איור תקשורת חזותית בצלאל (2009). את הבלוג ליקוטי מרגליות שבו אייר את פרשת השבוע הפסיק לעדכן מאז שנולד בנו השני. לאחרונה הוא גם סגר את חשבון הפייסבוק שלו. ״אני גולש שעות באינטרנט, שמתי לב שאני פשוט נשאב לשטויות, לא מפסיק להעלות תמונות של הילדים, אז סגרתי את החשבון לפני כמה שבועות. זו מסחטת זמן נוראית. יש לי אינסטגרם, אני נורא נהנה להעלות לשם דברים, מנסה להעלות רק עבודות אבל גם זה גולש לעניין האישי. נחמד לקבל תגובות״.

יש אחידות כללית בעולם, קשה למצוא משהו ולהגיד עליו זה חידוש, את זה לא ראיתי. כולם מנגנים על אותו תדר. אני לא יודע אם זה רע אבל רואים את זה. בכל מקרה זה תדר שכיף לשמוע גם אם הוא לא מסעיר תמיד. העין ניזונה שעות, הרבה פעמים לא אכפת לך מי או למה עשה, זה פשוט כיפי

 

rmargaliot

״אני לומד חצי יום בישיבה, מתפלל שחרית, ואז מתחיל לעבוד. זו ישיבה של חוזרים בתשובה, יש בה המון אנשים יוצרים. אני לא עוף מוזר, אולי יותר צבעוני בחיצוניות. יש המון יוצרים וזה נורא כיף: יש שם הרכב מוזיקה שעשיתי להם את העטיפה לאלבום ולסינגלים, לאו דווקא באיור.

״אני מאמין שאם ניתנה לבן אדם מתנה והוא לא משתמש בה, הוא עושה טעות. עד היום אף אחד עוד לא אמר לי תפסיק לאייר. היה מקרה שארגון ביקש ממני לאייר מיני קמפיין שכל המהלך שלו היה פעולות אלטנרטיביות בשבת, כמו שבת תרבות. ניסיתי להבין אלטרנטיבי למה… מה זה סרט חינם בשבת, למה בדיוק זה אלטרנטיבה? זה המקום הראשון שהאידיאולוגיה שלי התנגשה עם משהו אחר. בסוף לא איירתי, איחלתי להם הרבה טוב, וזה היה מצחיק כי מי שעבדתי מולה הייתה דתיה לשעבר. אבל הייתי שלם עם זה.

״איירתי לדוגמה עירום לפני שנתיים. לא מזמן לרגע התסכלתי על העבודה והתבאסתי, שאלתי אם זה שייך אלי. אבל כל עוד שזה משרת את המטרה אין לי בעייה לאייר, זה קיים בעולם, זה חלק מההוויה של המציאות, זה לא מנותק. אם זה כאן יש לזה סיבה וצריך להחליט אם זו סיבה טובה״.

rmargaliot4

״היה לי בראש רעיון לרומן גרפי, ואשתי אמרה לי תיקח שנתיים ותעבוד עליו, אבל זה היה על חלומותיו של אדם זקן, גידם, בלי רגל אחת, שכל לילה חולם סיוט אחר, והסוף של החלום הוא שהוא כמעט מצליח להינצל. יש לי הרבה סקיצות, אני משתדל לעבוד, זה נורא מעסיק אותי אבל אני אלוף בלשרוף זמן.

איירתי פיקצ׳ר בוק שנקרא ׳אני ואין׳, על שני מצבים בנפש האדם. אני מקווה שאצליח להוציא אותו בקרוב. זה לא לילדים, אני לא אוהב לאייר לילדים. איירתי לעיניים ולגלילאו אבל הם הפסיקו לעבוד אותי, וכששאלתי למה הם אמרו שהיה משהו אלים באיורים. זה באמת היה אפל. אני מתעסק המון עם מוות, אבא שלי נפטר כשהייתי צעיר, זה בטח בגלל זה. כנראה״.

rmargaliot2

״יש שני דברים שאני מאד טוב בהם ונהנה לעבוד איתם: וקטור וקווים. אני תקוע בפריהנד, זה נורא נוח. בדרך כלל אני לא עובד עם סקיצות: אני בונה מצולעים ובראש זה מסתדר לי. לאחרונה התחלתי לעשות סקיצות ידניות, יש לי וואקום, אני נהנה להשמש בו אבל ברגע שאני חוזר לעטים אני מבין כמה הוא גס ולא מצליח לקלוט את הרגישות האנושית, אבל זה נורא קל. הנוח מתגבר על הנכון״.

rmargaliot6

״יש היום הרבה יותר מאיירים מאז שסיימתי את הלימודים, ויש המון ממש טובים. המנעד של התחום התרחב והוא תופס מקום גם באמנות, לגיטימי להציג היום איור, להתייחס אליו כאמנות. אני נהנה לראות עבודות של מאיירים שהצליחו לתפוס משהו על זמני, גם אם זה נורא יפה או אופנתי. יש המון נסיון לחזור אחורה בסגנונות לפחות, אבל תמיד עם טאצ׳ עכשווי.

״יש אחידות כללית בעולם, קשה למצוא משהו ולהגיד עליו זה חידוש, את זה לא ראיתי. כולם מנגנים על אותו תדר. אני לא יודע אם זה רע אבל רואים את זה. בכל מקרה זה תדר שכיף לשמוע גם אם הוא לא מסעיר תמיד. העין ניזונה שעות, הרבה פעמים לא אכפת לך מי או למה עשה, זה פשוט כיפי״.

rmargaliot7

פוסט זה פורסם כחלק מהמחקר לקראת התערוכה אומת האיור שעתידה להתקיים בבית האמנים בתל אביב בשנת 2014. בלינק אפשר למצוא את כל הפוסטים שהתפרסמו עד כה בנושא.

  rmargaliot5

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden