כל מה שחשוב ויפה

למרות המחאה הציבורית, הכנסת בוחרת סמל לעצמה

פורטפוליו Now: החוקר והאוצר יורם א. שמיר – בנו של אחד מהאחים שמיר, מעצבי סמל המדינה – יוצא נגד התחרות לעיצוב סמל חדש לכנסת, וטוען שדווקא חברה שסועה כמו החברה הישראלית זקוקה לסמלים מלכדים המשקפים רציפות ויציבות לאורך השנים

line

סמל הכנסת מאז כינוס האספה המכוננת בראשית 1949 היה סמל המדינה כפי שהוא סמלן של הרשויות האחרות – המבצעת והשופטת. בראשית אוקטובר 2013 החליט יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין שהכנסת זקוקה לסמל חדש, משום ש״הכנסת מתקשה להסביר את עצמה, לתת מידע במה היא מתעסקת, להבדיל את עצמה מהממשלה ובמיוחד לבדל את עצמה מאירועים שליליים המתרחשים בה״. החלטתו עוררה מחאה ציבורית: 13,000 איש הצטרפו לעצומה שיזמה המועצה לשימור ערכי הישראליות.

אדלשטיין הוא לא ראשון הפוליטיקאים המבקש לבדל את עצמו. שר הביטחון, שר החוץ, שרת התרבות, שר התשתיות, שר החקלאות ועוד שרים נטשו את סמל המדינה ומשתמשים בסמלים פרטיים משלהם. גם פקידים בכירים, העומדים בראשות רשויות ממשלתיות או אגפים במשרדי ממשלה, הזמינו לעצמם סמלים משלהם (גם אם השר הממונה משתמש בסמל המדינה). ״הזהות התאגידית״ של השלטון הולכת ונסדקת. הייצוג החזותי של האתוס הלאומי הולך ומתפורר.

יורם שמיר: ״הזהות התאגידית״ של השלטון הולכת ונסדקת. הייצוג החזותי של האתוס הלאומי הולך ומתפורר. אין מניעה שיו״ר הכנסת, לאחר שיש לו משמר משלו וסמל משלו, יבקש גם דגל משלו ואולי גם המנון משלו

דובר הכנסת ומנהל הלשכה הממשלתית לפרסום יזמו תחרות בבתי ספר לעיצוב. בהנחיות לסטודנטים נכתב כי סמל המדינה חייב להיות משולב בלוגו הכנסת (אין הבחנה בין לוגו לסמל) או בסביבתו הגרפית. אין הנחייה לשימוש בשפות הרשמיות של המדינה – עברית וערבית. אין גם הנחייה למשקל שיש לתת ללוגו הכנסת לעומת המשקל שיש לתת לסמל המדינה. ״אנחנו רוצים מבט צעיר, חדש, עדכני של הכנסת כזירה פוליטית חברתית״, צוטט אדלשטיין בהודעת הכנסת.

לפני חודש פרסמה הכנסת את חמש ההצעות שהגיעו לגמר. מבלי להביע דעה על איכות העבודות, יש לציין שסמל המדינה מופיע בהצעה אחת בלבד. בארבע האחרות הוא אינו מופיע משולב בלוגו הכנסת, אלא מופיע בגודל זעיר ״בסביבה הגרפית״ – בניירות מכתבים ובכרטיסי ביקור. כל ההצעות כוללות אלמנטים ארכיטקטוניים של בניין הכנסת – גרסה מודרנית של אקרופוליס יווני.

ומה הלאה? דגל לכנסת שיבדל אותה מרשויות השלטון האחרות? כאשר האבות המייסדים החליטו בשלהי 1948 על דגל ועל סמל למדינה הם עיגנו את החלטתם בחוק. לכל הסמלים הפרטיים של שרי ממשלה ופקידים בכירים אין גיבוי בחקיקה. אין מניעה שיו״ר הכנסת, לאחר שיש לו משמר משלו וסמל משלו, יבקש גם דגל משלו ואולי גם המנון משלו.

האם הסמל החדש יצליח לתת מידע על עיסוקיה של הכנסת, לבדל את הכנסת מאירועים שליליים המתרחשים בה? הסתכלו בחמש ההצעות – אי אפשר לצפות מסמל או לוגו כלשהו למלא את היעדים שהעמיד יושב הראש ל״שפה החזותית החדשה״ של הכנסת.

ומה צופה העתיד? האם המבט ״הצעיר, החדש, העדכני״ ייראה כך ליושב ראש הכנסת בעוד 20 שנה? סמל ארצות הברית – ״החותם הגדול״ – קיים מאז 1782. איש לא מבקש להעניק לסמל מבט צעיר, חדש ועדכני. להיפך, שימור סמלים לאומיים במשך מאות שנים מגבש אתוס, מסורת וערכים לאומיים. דווקא חברה שסועה כמו החברה הישראלית זקוקה לסמלים מלכדים המשקפים רציפות ויציבות לאורך השנים.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. יורם לנדאו

    עם שאינו מכבד את סמליו מאבד את זהותו. מחר יחליט מי שיחליט שהגיע הזמן להחליף את דגל המדינה, כי הוא בוודאי מיושן ועוצב לפני שנים רבות. זהו תחילתו של תהליך "המדרון החלקלק" שסופו קשה להערכה אך ודאי שלא יהיה טוב.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden