כל מה שחשוב ויפה

אבי המדיה האינטראקטיבית

מבחר של עבודות נבחרות העוסקות בעיצוב ספרים, של סטודנטים משנים ג׳-ד׳ במחלקה לתקשורת חזותית, שנקר, יוצגו החל ממחר, יום שישי ה-21/3, בתערוכה ספר-מרחב-זמן בחנות סיפור פשוט בנווה-צדק. המיוחד בתערוכה הוא שהעבודות שיוצגו בה לא נוצרו בקורס אחד אלא היא מציגה תוצרים של ארבעה קורסים שונים, מה שמאפשר לה להציע מבט רוחבי על התחום.

הקורסים המייוצגים בתערוכה עסקו בנושאים הבאים:

קורס ספר בהנחיית נירית בנימיני, קורס ספר־אמן בהנחיית אביגיל ריינר, קורס עיצוב תוכן מורכב בהנחיית כפיר מלכא ונדב שלו, וקורס איור בהנחיית בתיה קולטון. בכל הקורסים התבקשו הסטודנטים לבדוק את היחס בין תוכן לצורה, בין מהות לנראות ובין יוצר למעצב. על פי מנחי הקורסים, הדרך שבה המעצב בונה את מערכות היחסים האלה (על ידי בחירת פורמט, שימוש בטיפוגרפיה, בצורה, בצבע, בנוסף לשיקולים של ארגון המידע, עריכה, יצירת תבניות ושיטה) עשוייה לחשוף פילוסופיה, גישה אסתטית, הבעת עמדה וביקורת מצד המעצב עצמו.

כמעצב גרפי, חובב ספרים, טקסטים, טיפוגרפיה ועיצוב, אך התבקש שארצה לשמוע עוד פרטים, ולשמחתי נירית בנימיני הסכימה לענות כל כמה שאלות:

yuvalsaar:

הי נירית

nirit:

הי יובל!

yuvalsaar:

מה שלומך?

nirit:

מצוין, מזג אויר כלבבי

yuvalsaar:

וואלה? אני לא מצליח להבין אם קר או חם, אם קריר או נעים

nirit:

נכון, הפכפך, אבל בסך הכל אני מוצאת את זה נעים

yuvalsaar:

הפכפך זו המילה הנכונה. האם ידעת שיש כבר מזודות בים? גם הן התבלבלו

nirit:

זה מעניין. עדיף שהם יגיעו עכשיו, לפני שאנחנו מתכוננים לטבול בים

yuvalsaar:

בדיוק! בכל אופן, בואי נדבר על ספר-מרחב-זמן. מה את יכולה לספר על הפרויקטים שיוצגו בתערוכה?

nirit:

זו תערוכה שאוספת עבודות של סטודנטים מכמה קורסים, כולן עוסקות בפורמט כרוך ומדופדף, ויש בה נסיונות ופורמטים מרתקים. חלק מהפרוייקטים הם גרסאות חדשות ומעניינות לספרי קריאה קלאסיים, חלקם ספרי אמן המתייחסים ליצירת אמנות ספציפית של אמן נבחר ומנהלים דיאלוג איתה, ויש גם עבודות מקורס תוכן מורכב שבהן התייחסו הסטודנטים למקבץ מאמרים נתון – שיטוט במרחב האורבני מאת ארנה קזין

yuvalsaar:

לפני שנעבור לדוגמאות, יש את השאלה המתבקשת על הרלבנטיות של הפורמט המודפס בעידן הדיגיטלי. או במילים אחרות: איך הגיבו הסטודנטים לתרגילים האלו?

nirit:

נכון שכולם אוהבים כל הזמן להספיד את הספרים ואת ה"פרינט" באופן כללי, ובאמת ניהלנו הרבה מאוד שיחות בכיתה על הנושא הזה ועל כמה הפורמט המודפס הוא רלוונטי, ועדיין אני חושבת שגם דור הסטודנטים שגדל מוקף במסכים ואפשרויות תקשורת מגוונות, מתלהב ומסוקרן מהנסיון להפיק ולהדפיס ספר, להריח את הדיו, למשש את הניירות, לבחור את סוג הכריכה, את החומרים, ובעיקר לתת לאצבעות לדפדף

yuvalsaar:

תעני באמת: עד כמה סטודנטים במחלקה לתקשורת חזותית מייצגים את הדור שלהם בעניין הזה? כי זה לכאורה די ברור שסטודנטים לעיצוב גרפי יוקירו את הפרינט

nirit:

זה, אגב, בכלל לא ברור… יש הרבה סטודנטים במחלקה שהאוריינטציה שלהם היא בהחלט עיצוב למדיה האינטראקטיבית, ואני לחלוטין מבינה אותם. אבל זה נכון שכאנשים יוצרים וסקרנים יש להם גישה לחומר יותר מלאחרים אולי. אני לא יודעת כמה הם מייצגים את כל הדור הזה, אבל זה בהחלט יכול להיות שעולם הדפוס והספרים, בעיקר המעוצבים שבהם, הולך ומצטמצם לקהל קטן יותר ואני לא בטוחה שזה חסרון

yuvalsaar:

זו באמת שאלה. בואי תתני כמה דוגמאות של עבודות, אולי אחת מכל קורס בתור התחלה

nirit:

אוקי. כמו שאמרתי, אחד הבריפים היה להציע גרסה חדשה לספר קריאה קלאסי. הרבה סטודנטים התייחסו לנושא הזה דרך בחינה רטרוספקטיבית של התגלגלות היצירה הספרותית דרך מדיות שונות – סיפור שהפך למחזה שהפך לסרט קולנוע ועכשיו הוא חוזר לפורמט ספר כולל כל הגלגולים שלו.

books_images_hi_Page_1_Image_0004 books_images_hi_Page_1_Image_0005

books_images_hi_Page_1_Image_0006

דליה גרהם

דליה גרהם למשל יצרה גרסה ל"עלובי החיים" של ויקטור הוגו: היא איגדה את כל מילות השירים של המחזמר שהועלה בברודווי ומציגה אותם בתור רצף הסיפור. בתור ילדה היא היתה מזמזמת את הפסקול הזה מבלי להבין את משמעות תוכנו, ובעיצוב של הספר היא מנסה לייצג את החוויה הזו מנקודת מבט בוגרת וביקורתית, ומנסה למזג בין האווירה הפומפוזית של ברודווי ובין הדרמה של הסיפור המקורי.

books_images_hi_Page_6_Image_0004

books_images_hi_Page_6_Image_0002

נילי בכר (כולל התמונה שבראש הפוסט)

בקורס ספר-אמן נוצרה עבודה מעניינת מאוד של נילי בכר, שהגיבה לעבודת האמנות של מאן ריי "object to be destroyed". בעבודה, שבמקור הוצגה כרדי-מייד של מטרונום עם עין מודבקת מעליו, הוא הוסיף הוראות פעולה לצופה. נילי ביצעה את ההוראות האלה והם יצרו בעבורה את החומרים לספר. במקביל היא ניסתה לבחון את נושא קצב הדפדוף בהתאם לקצב שמוכתב על ידי מטרונום ויצרה שלושה חלקים בספר, שכל אחד מהם מכיל תוכן המתאים לדפדוף בקצב אחר.

yuvalsaar:

מה עם הקורסים האחרים?

nirit:

בקורס ״עיצוב תוכן מורכב״ קיבלו הסטודנטים טקסטים של ארנה קזין בנושא ״שיטוט במרחב האורבני״. הם היו צריכים לעמד אותם יחד עם טקסט מתוך מחזה של שייקספיר ולהוסיף אליהם דימויים שאספו, המביעים את עמדתם כלפי הטקסט. היו כמובן מגוון של פרשנויות.

books_images_hi_Page_4_Image_0002

books_images_hi_Page_4_Image_0004

רועי בושרי

רועי בושרי למשל התייחס לנושא השיטוט ממש בבניית הלייאאוט של כפולות הספר. הוא שאב השראה מתנועת הדאדא ובנה גריד טיפוגרפי מורכב ומעניין שבו הקורא אכן משוטט בין קטעי הטקסט. נוואל ערפאת לעומת זאת יצאה בעצמה לשוטט ברחובות עיר הולדתה לוד, שם היא צילמה את נשות העיר ויצרה ספר דו לשוני- עברי ערבי וניסתה להעביר את מורכבות המקום. העריכה שהיא יצרה מרגשת מאוד לדעתי – מסביב לכריכת הקרטון הרגילה הספר מצופה בציפית דקה ועדינה, מספיק שקופה כדי לחשוף את שם העיר לוד מתחתיה. זה עיצוב כריכה שמעביר כל כך הרבה רגש ושבריריות למול התחושה הביתית הנעימה.

books_images_hi_Page_5_Image_0003-1 books_images_hi_Page_5_Image_0002-1

books_images_hi_Page_5_Image_0001-1

נוואל ערפאת

yuvalsaar:

אפשר לשאול שאלה או שיש עוד דוגמאות?

nirit:

דוגמה אחרונה היא ספר איור של בינה כץ מהקורס שהנחו יחד בתיה קולטון ועדה ורדי – ספר שמקבץ איורים מקסימים יחד עם ציטוטים מהעולם התרבותי שמעניין את בינה – סרטים של גודאר וציטוטים מספרי שירה שונים. עכשיו אפשר לשאול…

books_images_hi_Page_7_Image_0001 books_images_hi_Page_7_Image_0002 books_images_hi_Page_7_Image_0003

books_images_hi_Page_7_Image_0004

בינה כץ

yuvalsaar:

מעולה. שתי שאלות, שאני לא אשכח… אחת: מה הרלוונטיות של ספרים כאלו? אני הראשון להתלהב מהם, אבל נדיר למצוא ספרים כאלו בשוק המקומי מכל הסיבות הידועות. שתיים: מתי עלה רעיון התערוכה ואיך נבחרו העבודות?

nirit:

אני חושבת שקיומם של הספרים האלה רלוונטי באותה מידה שקיומם של מופעי מחול, הצגות פרינג' ותערוכות אמנות עכשווית רלוונטי. ככל הנראה הם פונים לקהל ספיציפי המתעניין בערוץ התרבותי הזה. מה שכן, אני חושבת שבארץ המגזר התרבותי עוד לא הבין את הפוטנציאל הטמון בפורמט הספר כדי לתקשר רעיונות אמנותיים, ולצערי אנחנו בכזה delay שהעולם הדיגיטלי כבר תופס את מרכז תשומת הלב עוד לפני שהספקנו להבין לעומק את הפורמט המודפס. אבל הנושא של self-publishing ושל ספרי אמן בכל זאת מתפתח בעולם, למרות הכל, ואני מניחה שעוד אפשר לעניין פה כמה אנשים בתחום הזה.

לשאלה השנייה – על רקע כל מה שנאמר עד כה, מצאתי שיש מקום ליצור תערוכה שעניינה עיצוב ספרים, שמציגה את האפשרויות האמנותיות שהפורמט הזה מציע, ומכיוון שהשנה היתה עשייה מאוד יפה אצלנו במחלקה בתחום הזה, חשבתי יחד עם אביגיל ריינר שמעבירה קורס ספר-אמן שיכול להיות מעניין לקבץ את הספרים האלה לתערוכה. הבחירה מבין עבודות הסטודנטים היתה קשה, והעבודות שנבחרו הן אלה שבאמת ניסו להשתמש באופן מעניין בפורמט הספרי, שנתנו פרשנות מעניינת לתכנים מבחינה עיצובית, ושגם מתאימות לתערוכה מבחינת עמידות ומבנה.

yuvalsaar:

אז עוד שאלה. התערוכה נקראת ספר-מרחב-זמן. איך את מגדירה ספר?

nirit:

ספר הוא פורמט מאוד ייחודי. קודם כל זהו חפץ תלת מימדי, מוחשי וטקטילי. הוא מפעיל את ידיו ואת מבטו של הקורא/צופה (במובן הזה הוא אבי המדיה האינטראקטיבית, וזה מעבר מעניין לכשעצמו). הספר הוא רצף של כפולות, של עמודים בודדים שניתן להתייחס אליהם כאל רגע אחד, סטטי, ואפשר לדפדף אותם כסדרה מתמשכת, היוצרת התרחשות, מסלול, נרטיב. ולכן, כמו שניסח זאת יוליסס קריאון – הספר אינו רק מיכל של מילים, הספר הוא רצף של חללים, רצף של רגעים ובכך הוא מייצר מרחב וזמן. ומי שמפיח בו חיים זה המשתמש

yuvalsaar:

אבי המדיה האינטראקטיבית. אהבתי. אני הולך לגנוב לך את זה

nirit:

בשמחה

yuvalsaar:

מה עוד חשוב להגיד שלא אמרנו? מעבר לכך שהפתיחה ביום שישי

nirit:

אפשר לספר עוד קוריוז, על ההשראה לתרגיל עיצוב ספר על ספר – ההתייחסות לספר קריאה. בשנות ה-40 לאחר מלחמת העולם השנייה, קמו תנועות באירופה שנקראו "book clubs". מטת המועדונים האלה היתה לחדש את הספריות של האזרחים הפרטיים לאחר פגעי המלחמה שבה ספרים היו לאבדון. החורבן הזה יצר הזדמנות לצאת בהוצאה מחודשת עם ספרי קריאה שהיו פופולאריים, והפעם להשקיע יותר בעיצוב ובהפקה של אותם ספרים.

וכך, מעצבים שונים נקראו לעצב מחדש ספרים קלאסיים וניתנה להם חירות די גדולה ביצירת איורים, טיפוגרפיה וכריכות בגרסאות המושקעות הללו. היום יש אספנים שמחפשים ואוספים את אותן מהדורות. מה שחשוב הוא התפיסה הזו שלמעצב הספר היה מקום מרכזי וחשוב

yuvalsaar:

אני מבין שאת משווה את מלחמת העולם השנייה לעידן הדיגיטלי… 😀

nirit:

אולי קצת… האמת, מעניין אותי לחקור ולבחון איך אפשר לתרגם את הפעולה של עיצוב ספר כמו שאני תופסת אותה לעיצוב בפורמט דיגיטלי אינטראקטיבי, ולנצל את המרחב האינטראקטיבי הזה ליצירה אמנותית, או ליצירה עיצובית משמעותית

yuvalsaar:

כשיהיו לך מסקנות אשמח לשמוע. את יודעת איפה למצוא אותי…

nirit:

מצוין. אני אעבוד על זה ואעדכן אותך 🙂

yuvalsaar:

מעולה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

    1. רנרט

      נכון! אבל גם האחרים:-)

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden