פורטפוליו לייב: אימרסיה בבית העיר

שלושה מפגשים בסדרה פורטפוליו לייב יתקיימו בשבוע האיור 2014. המפגש השלישי – שיתקיים ביום חמישי ה-29/5 בשעה 19:30 במוזיאון בית העיר (ביאליק 27, תל אביב) – יוקדש לשאלות כמו מה ההבדל בין להציג משחקים במוזיאון לבין לשחק בהם? האם ההגדרה מחדש של תחום משחקי המחשב היא ניסיון לפנות לקהלים רחבים יותר? האם למשחקי המחשב היכולת לתעד ולשקף את המציאות היום יומית המורכבת בת זמננו שמתיימרת לעשות יצירת האמנות? וכיצד משפיעים הכוחות הכלכליים שפועלים בשוק זה על התנהלותו היצירתית?

תוכנית הערב:

19:30: הקרנת הסרט <גיימרים:שם_זמני>
20:00: סיור בתערוכה וכיבוד קל בחצר בית העיר
20:30: תחילת המפגש

משתתפים:

האמנים אלירן ויג וגיל נעמתי, המציגים בתערוכה ״אימרסיה בבית העיר״ (הדימוי בראש הפוסט הוא של ויג)
דורי אדר, מנהל קריאייטיב של חברת TabTable
האמנית גל פרידמן, יוצרת הסרט גיימרים:שם_זמני המוצג בתערוכה ״אימרסיה בבית העיר״

---

למעקב אחר כל העדכונים, הצטרפו לעמוד הפייסבוק של פורטפוליו
ליחצו כאן להורדת מפת האירועים (קובץ pdf)

---

ובהרחבה:

התשובה לשאלה האם מקומם של משחק וידאו הוא במוזיאון לאמנות תלויה, כצפוי, במשיב. ״האם משחקי וידאו הם אמנות? בוודאי, והם גם עיצוב״, הכריזו בשנה שעברה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (המומה), לקראת הפתיחה של התצוגה החדשה מתוך האוסף הקבוע של המחלקה לעיצוב ואדריכלות. בתצוגה היה אפשר לפגוש במגמות חדשות בעיצוב העכשווי: עיצוב ממשק ואינטראקציה, ויזואליזציה של מידע, מוצרים ורהיטים בהדפסת תלת מימד, ציוד לשעת חירום, עיצוב ביולוגי – וגם 14 משחקי וידאו שהמוזיאון רכש לאוסף הקבוע שלו. בדומה לצוות המוזיאון, גם מבקר העיצוב והאמנות של הגרדיאן הבריטי היה נחרץ בדעתו. ״מומה, אני מצטער, משחקי וידאו הם לא אמנות״, הכריז ג׳ונתן ג׳ונס, והוסיף שלהציג משחקי מחשב לצד פיקאסו וואן גוך זה כמו לוותר על כל הבנה אמיתית של אמנות.

טשטוש הגבולות שבין האמנות והעיצוב, ובין העולם הממשי לעולם הווירטואלי, עומד במרכז התערוכה אימרסיה בבית העיר. בתערוכה נבחנת תופעת ה״גיימינג״ כתוצר מרכזי של המהפכה הדיגיטלית על משמעויותיה הרחבות, בהיבטים פילוסופיים, חברתיים, טכנולוגיים וקיומיים, ולאור יחסיה עם עולמות האמנות והתרבות. התערוכה מאתגרת את התפיסה הרואה בגיימרים אנשים פאסיביים הנטמעים במשחק עד כדי אובדן העצמי ומצביעה על האפשרות לקיום חיים פעילים במרחב הווירטואלי, כאשר המשחק הופך למרחב לכינון והופעה של זהות חדשה.

אחת החברות המסחריות שלוקחות חלק בתערוכה היא חברת TabTale שהוקמה ב-2010 בתל אביב, ומאז ועד היום השיקה מעל 250 אפליקציות ומשחקים לילדים בחנויות האפליקציות של אפל, גוגל פליי, אמזון ווינדוז. בין האפליקציות של החברה אפשר למצוא ספרים דיגיטליים, שירונים, אפליקציות חינוכיות, משחקים לילדים וקו מוצרים חדש של משחקים למבוגרים. החברה נהנית היום מכ-25 מליון משתמשים חודשיים פעילים ומעל 300 מיליון הורדות (כולל), כשעיקר המשתמשים מגיעים מצפון אמריקה וממדינות דוברות אנגלית.

לפני המפגש יוקרן סרטה של גל פרידמן, העוסק אף הוא באימרסיה, אותו אובדן תחושת העצמי בעולם האמיתי והעברתה לעולם המשחק. עולמם הווירטואלי של שותפי הבמאית לדירה דומיננטי מאד, הם נמנעים מה-״real-life״, חיים מול מסך וממעטים ביציאה מהבית. מצלמות אינטרנט תיעדו את אורח חייהם, את המפגשים והקונפליקטים בין העולם הווירטואלי לממשי ואת ההתמודדות שלהם מול החברה.