חשבתי שיכול להיות מעניין לעשות מזה אגרטל

בין כל המציגים שהשתתפו בפסטיבל העיצוב של לונדון, שהתקיים בחודש שעבר, היו כמה נציגים ישראלים. אחת מהן, יערית מכני, גרה בעיר לאחר שעברה אליה ללמוד לתואר שני ברויאל קולג׳, והציגה אגרטלים בחנות רהיטים קטנה שנקראת Adventure in Furniture. למי שהשם של יערית מוכר, אולי זוכר אותה מהבלוג שלה עיצוב למחשבה שהיה פעיל יותר בזמן שגרה בארץ, ואולי גם מפוסט שפרסמתי אי שם לפני חמש שנים פה בפורטפוליו.

ביקשתי מיערית שתספר על החוויה לונדונית שלה, על הלימודים, הפסטיבלֿ האתגרים והקשיים. אבל לפני הכל, סרטון קצר שמתאר את הליך העבודה:

הי יערית. מה שלומך?

הי, טוב, מה נשמע?

לא רע בכלל! מה שלום לונדון?

לונדון בסדר גמור. חסרה לה קצת שמש אבל בסך הכל בסדר…

כמה זמן את כבר שם?

בדיוק סוגרת פה שנתיים

דייייייי. שנתיים? הייתי בטוח שהרבה פחות משום מה. קטעים. ומזל טוב. ובואי תספרי מה הביא אותך ללונדון

כן הזמן טס. תודה! הגעתי ללימודי תואר שני ברויאל קולג’ במחלקת עיצוב מוצר. הצלחתי להשלים בינתיים רק שנה אחת מסיבות כלכליות ומאז אני בחופש מהקולג’.

סיבות כלכליות זה אומר – אני מנחש – שצריך לעבוד תוך כדי?

עדיף שלא כמובן אבל אני עבדתי בשנה הראשונה. זה לא אידיאלי. בשנה השנייה מאוד קשה לעבוד ואני חושבת שזה יכול באמת לפגוע בפרוייקטים ובתהליך. השכר לימוד פשוט מאוד גבוה ולא הצלחתי להשיג את הסכום לשנה השנייה. כרגע המחלקה גם משתנה אז אני חושבת שזה בסך הכל לטובה. קיבלתי הרבה מהקולג’ ואני בסך הכל שמחה לגבי איך שהדברים התגלגלו…

אז מה את עושה בלונדון בעצם?

כרגע מחלקת את הזמן שלי בין עבודה בחנות רהיטים ועבודה על פרוייקטים שלי, ביניהם הפרוייקט Fabrication שהצגתי עכשיו בשבוע העיצוב

ספרי קצת על הפרויקט

זה התחיל מניסיונות של שילוב של בד ושרף. את הניסיון הראשון עשיתי במהלך הלימודים פה וזנחתי לטובת דברים אחרים. ואז לפני כמה חודשים החלטתי שזה עדיין מעניין אותי אז המשכתי עם הנסיונות. עניין אותי לראות לאן אפשר לקחת את השילוב של החומרים. באיזשהו שלב ראיתי שאני מצליחה לאטום את הבד כך שהוא יוכל להכיל מים וחשבתי שיכול להיות מעניין לעשות מזה אגרטל.

משם המשכתי עם ניסיונות כדי להגיע למצב שאני אוכל לייצר את המוצר מההתחלה ועד הסוף. בסופו של דבר בניתי מין עמדת עבודה שמאפשרת לי לייצר את המוצר, ויצרתי לעצמי גם כמה אביזרים כדי להתייעל. היה תהליך מאוד מעניין 🙂

באמת נשמע מעניין. ואיך זה עבר מכאן ללהציג בשבוע העיצוב?

אני רוצה למכור את האגרטלים והייתי צריכה חשיפה. וגם הייתי צריכה דד ליין… הפרוייקט היה קרוב לסיום אבל הייתי צריכה את הלחץ של תערוכה ופתיחה כדי לתת פוש אחרון. שבוע העיצוב היה הזדמנות מצויינת.

איפה הצגת? באיזו מסגרת? עם מי עוד? ומה היו התגובות?

החנות שבה אני עובדת הזמינה אותי להציג (הם ידעו שאני עובדת על הפרוייקט ואהבו דברים קודמים שעשיתי). הצגנו במסגרת IDD – Islington Design District. החנות נמצאת באיזור Islington והיתה התארגנות של כל החנויות באיזור. הצגתי עם Tom Raffield שהוא מעצב בריטי וגם עם VIA CPH, חברת רהיטים דנית.

התגובות היו מאוד חיוביות. גם לתערוכה כולה וגם לפרוייקט שלי. היה מעניין להציג בחנות שבה האוריינטציה שונה אפילו שזה במסגרת שבוע העיצוב. ובכלל היה מעניין להציג בלונדון לראשונה.

מה החנות בכלל, לא שאלתי. מה מוכרים בה?

החנות נקראת Adventures in Furniture ומוכרת רהיטים, בעיקר הרבה עץ (עץ מלא) עם דגש על קיימות

יצא לך להסתובב קצת בפסטיבל חוץ מהחנות? כי מעניין אותי מנקודת המבט שלך מה היה ההבדל לעומת מקומות אחרים ובכלל איך היה השנה פסטיבל העיצוב

כן, יצא לי לבקר בעוד מקומות. לא ביקרתי בתערוכות הגדולות (טנט, 100% וכו׳) אלא בעיקר בגלריות הקטנות. היה מעניין ומעורר השראה בעיקר, אבל הרגשתי שהמעצבים הגדולים פחות מחדשים ושיש הרגשה שהבשורה מגיעה או צריכה להגיעה מהדור הצעיר. לצערי אני לא יודעת להשוות כי זו פעם ראשונה שממש ביקרתי ברצינות בשבוע העיצוב. הייתי גם בהרצאה מעוררת השראה של דניאל צ׳רני שממש העיפה אותי אבל זה כבר לפעם אחרת אולי…

למה פעם אחרת? עכשיו אני סקרן

Yaarit:

כן אה… אני חושבת שזה דברים שהוא מתעסק בהם כבר כמה זמן אבל לי זו היתה מין חשיפה ראשונה ובהירה למה שהוא עושה. ההרצאה היתה עם עוד שני מעצבים אבל מבחינתי הדברים שלו היו הכי מרתקים. הוא היה מאוד חד וממוקד ודיבר על דמוקרטיה של עיצוב ומה זה אומר. אני חושבת שמה שהיה הכי מעניין עבורי בדברים שהוא אמר זה שהמעצבים יכולים לחזור להיות מייקרים.

זה לגמרי הדיבור עכשיו. מציע לך לקרוא את הראיון שלי עם גלן אדמסון על הביאנלה למייקרים שהוא אצר בניו יורק. אבל נחזור אליך. על איזה עוד פרויקטים עצמאיים עבדת בשנה האחרונה?

אני עובדת על עוד פרוייקט עם פורנירים. התעסקתי עם פורנירים עוד בארץ ואחר כך שוב בשנה שעברה במהלך הלימודים ולא הספיק לי. אני עדיין מרגישה שיש לי מה לפתח איתם. עוד לא ברור לאן זה הולך אבל זה בתהליך. ובמקביל אני חוקרת קצת את הדקור והקישוטיות שיש בהיסטוריה של החפצים באירופה. אתמול ביקרתי במוזיאון ויקטוריה ואלברט במחלקה של הקרמיקה. זה מרתק אותי במיוחד כמי שבאה מישראל…

בינתיים אני רוצה להמשיך לפתח את הפרוייקטים שלי ולהתחיל למכור את האגרטלים כדי שאוכל ללכת לסטודיו כל יום ולהיות מעצבת במשרה מלאה. זו השאיפה.

הלוואי. ומה עם הלימודים? אמרת שהמחלקה עוברת שינוי. יכולה לספר קצת על זה. גם זה מעניין אותי

כן, הייתי שמחה לסיים את התואר. וזה עדיין בתוכנית למתישהו. לא בטוחה שאעשה את זה ברויאל קולג’ אבל זה עדיין פתוח.

המחלקה עברה שני שינויים גדולים. לפני כמה שנים (חמש נדמה לי) רון ארד שהיה ראש מחלקה עזב. ואחריו עזבו גם הרבה מרצים טובים. כשאני הגעתי ללימודים טורד בונטייה היה ראש מחלקה ובסוף השנה שעברה גם הוא עזב (כשאני סיימתי שנה ראשונה).

המחלקה היתה כמה חודשים טובים בלי ראש מחלקה ועכשיו הביאו מישהי שהיא קצת פחות מהתחום באופן ישיר והיא לא מעצבת פעילה (עד כמה שאני יודעת..). במקביל הקולג’ גם סובל מבעיות כלכליות וזה משפיע על כמות הסטודנטים, איכות וותק המרצים, תקנים וכו’. אני כבר לא הייתי שם אבל הבנתי מחבריי הסטודנטים שהמצב לא מזהיר…

כן. ככה גם אני שמעתי

עומדת להתפרסם כתבה מקיפה בנושא במגזין העיצוב Disegno יהיה מעניין לקרוא…

יפה! משהו חשוב להוסיף לפני שמסיימים? ומה קורה עם הבלוג???

הבלוג בסדר. אני פחות כותבת עכשיו… יותר מעצבת 🙂 ושתהיה שנה טובה! הכי חשוב

לגמרי!