כל מה שחשוב ויפה

זהר צפוני 04: Kontrapunkt

בו לינמן (Bo Linnemann) הוא מעצב גרפי המתמחה בעיצוב אות, שייסד לפני 30 שנה את סוכנות המיתוג ועיצוב התדמית קונטרפונקט (Kontrapunkt). בראיון לפורטפוליו הוא מספר על תחילת דרכו בעולם העיצוב, על השינוי שעבר מאז העיצוב הדני, ועל תרומתו של העיצוב לשינוי שעבר הכתר – מסמל שמייצג באופן מסורתי את משפחת המלוכה, לסמלה הציבורי של הדמוקרטיה הדנית. לקוראים המתמידים יש בונוס בסוף הראיון.
זהר צפוני: הדס זהר מציגה את העיצוב הדני, במיוחד לפורטפוליו

bo-1

״בילדותי אהבתי להתבונן בשלטי הרחובות בשכונה שבה גרתי בצפון קופנהגן״, מספר לינמן על ראשית דרכו. ״הלכתי שבי במיוחד אחר הלב הקטן שמחליף את הנקודה מעל האות J. אמא שלי, אמנית במקצועה, סיפרה לי שאת האותיות עיצב בראשית המאה ה-20 האדריכל והמעצב Knud Valdemar Engelhardt שהשתמש בלב כחתימה. הפונט הראשון שלי היה דיגיטציה של טיפוס האות משלטי הרחוב הללו״.

כשאתה מעצב שעובד בעבור הציבור יש לך אחריות גדולה. לא מספיק שנעשה רק מה שמצפים מאיתנו. מחובתנו לאתגר את המשתמש, האזרח, להציע לו משהו שהוא לא ציפה לו, וליצור סטנדרט חדש

1-sign

״כשסיימתי את בית הספר הלכתי בעקבות אבי ונרשמתי ללימודי רפואה, אבל כעבור שנתיים עזבתי כי לא מצאתי את עצמי. אמא שלי, שראתה את המחברות שבהן ציירתי אותיות, הציעה שאמצא מקום שבו אוכל ללמוד כיצד לעצב אותן. באותם ימים המחלקה לעיצוב גרפי היתה חלק מבית הספר לאדריכלות. היות ולא התכוונתי להיות אדריכל, אישרו לי ללמוד אדריכלות רק שנתיים מתוך שבע השנים הנדרשות, לפני ההתמחות בעיצוב גרפי.

״קצת אחרי שהתחלתי ללמוד הוזמנתי לעבוד בסטודיו של אחד המורים. שאר המעצבים בסטודיו לימדו גם הם בבית הספר שלי, וכך רכשתי את השכלתי המקצועית. סיימתי ללמוד בראשית שנות ה-80 ורציתי לעסוק בעיצוב תדמית חזותית. מאחר ולא היו הרבה משרות בדנמרק, נסעתי לאפריקה ומצאתי עבודה כאדריכל בסומליה; במהלך השנתיים הבאות, שהיו הנפלאות בחיי, תכננתי בתי ספר ומחנות פליטים. כשחזרתי לדנמרק גיליתי שהמצב נותר על כנו. קיבלתי עבודות קטנות פה ושם, עבדתי לבד ועם הזמן הצטרפו עוד ועוד אנשים.

2-80s-b

עיצוב תדמית למשרד החוץ הדני. שנות ה-80

״ב-1985 נוסדה קונטרפונקט. בשנות ה-80 רוב חברות העיצוב בדנמרק היו קטנות, והתקשו להתמודד עם פרויקטים גדולים שדרשו זמינות גבוהה ועבודה מהירה. הרבה עבודות גדולות ניתנו למעצבים זרים, בעיקר בריטים. זיהינו את החסר הזה, והחלטנו שהחברה שלנו תוכל להתמודד עם עבודה בהיקפים גדולים יותר ותהיה בעלת גישה בינלאומית, על מנת לעבוד גם מחוץ לגבולות דנמרק.

״בתקופה ההיא חלו במגזר הציבורי בדנמרק שינויים שאילצו את המוסדות להפגין גישה חדשה כלפי קהלן, וחיפשנו דרך חדשה לייצג אותם. זכינו בשתי תחרויות גדולות: עיצוב זהות חזותית למוזיאון הלאומי של דנמרק ולמשרד החוץ הדני, הודות לתדמית השונה והמאתגרת שהצענו בעבורם. זו היתה הצלחה שכולם רצו ליטול בה חלק, ובעקבותיה קיבלנו פניות מכל רחבי הסקטור הציבורי. במהלך עשר השנים הבאות שינינו את הנראות של המגזר הציבורי בדנמרק, וגם את האופן שבו הוא רואה את עצמו״.

מה התפקיד שלך בחברה?

״אני מעצב הפונטים היחיד בקונטרפונקט. ״לפני כמה שנים הבנתי שאני לא איש עסקים, ושלא מתאים לי לנהל חברה, ולכן אינני מעורב בניהול ובחלק הפיננסי אלא רק בפרויקטים ובלקוחות. יש לנו ועד מנהל ויושב ראש ואני יכול להתרכז בעיצוב. אני מעורב ברוב הפרוייקטים ואוהב את זה.

״אנחנו מעצבים הרבה פונטים לחברות; רבים מתוכם הם פונטים לטיניים עבור חברות ביפן, שבה יש לנו סניף. האתגר הוא לבטא את הסיפור של החברה באמצעות הפונט. לדוגמה, דנסקה בנק הוא הבנק הגדול ביותר בדנמרק. בפונט שעיצבתי בעבורו האותיות בטוחות, גבריות, יציבות״.

3-danske-bank_03 3-danske-bank_02

״apotek (בית מרקחת בדנית) הוא פרויקט אסטרטגי שמטרתו היתה להעניק לבתי המרקחת הוותיקים בדנמרק תחושה של רשת, כדי להתמודד עם התחרות החיצונית. בתהליך העבודה על הפונט חקרתי את הכיתוב על צנצנות עתיקות בבתי מרקחת באירופה, וגיליתי שהוא מתאפיין בקונטרסט חריף בין קווים אנכיים עבים לקווים אופקיים צרים, וגם שקוויה הפנימיים של האות היו ישרים, והחיצוניים עגולים. בחרתי לשמור על המאפיינים הללו גם בפונט החדש. חשוב לי שהאובייקט המעוצב יספר על המקום שממנו הוא מגיע״.

4-apotek-01

מה חשוב לך כשאתה מעצב? 

״אולי זו קלישאה, אבל אנחנו תמיד מנסים להכנס לנעליים של המשתמש, ולהפוך את התוצר להגיוני ונח בעבורו. לעיתים קרובות מזמיני העבודה עסוקים בנראות שלהם ולא במה שהם מייצרים בעבור המשתמש. זה נוגע כמעט לכל דבר בדנמרק: אנשים מרוכזים בעצמם, חושבים על מה שנראה להם נכון, ולא שמים את עצמם בנעליו של הצד השני. התפקיד שלי כמעצב הוא להפוך את התוצר לרלוונטי ושימושי, לחשוב איך לעצב משהו שלא ישרת רק את מזמין העבודה, אלא יהיה בעל משמעות גם בעבור אחרים. זו צורת העבודה שלנו, ואני מקווה שגם של רוב המעצבים.

״כשאתה עובד בסקטור הציבורי אתה צריך להיות מודע לכך שזו אינה חברה פרטית שבה אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אלא עובד בשם כולנו, ולכולנו יש בעלות על המרחב הציבורי. הגיבור הוא המשתמש ולא החברה או המוסד, ומה שחשוב שהתוצר ׳will make sense׳ בעבורו. דברים שנעשים כמו שצריך יאומצו על-ידי הקהל, ואלה שלא ידחו או יתקבלו בחוסר אהדה. כשאתה מעצב שעובד בעבור הציבור יש לך אחריות גדולה. לא מספיק שנעשה רק מה שמצפים מאיתנו. מחובתנו לאתגר את המשתמש, האזרח, להציע לו משהו שהוא לא ציפה לו, וליצור סטנדרט חדש״.

5_movia_04

5_movia_02 5_movia_01

5_movia_03

עיצוב תדמית ופונט ללוחות דיגיטליים בעבור חברת האוטובוסים movia

״במסגרת העבודה שלנו עם מוסדות הציבור בדנמרק שהחלה לפני כעשרים שנה, ניסינו להפוך את הכתר, שסימל באופן מסורתי את משפחת המלוכה, לסמל ציבורי, וכיום הוא אכן מזוהה עם המדינה. אני חושב שהפרדוקס הזה, שבו הסמל המלכותי נתפס אסוציאטיבית כסימלה של הדמוקרטיה, התרחש באמצעות העיצוב. במונרכיות אחרות (כמו שבדיה או נורווגיה) מעצבים מחוייבים להשתמש בסמל הרשמי של הכתר. בדנמרק ניתן למעצבים מנדט לעצב בעבורו גרסה משלהם, כל עוד העיצוב שומר על המאפיינים הצורניים העיקריים. בכל אחד מהסמלים הרשמיים שעיצבנו – לתיאטרון המלכותי, למשרד השיכון, לספרייה המלכותית, למשרד החינוך, למשרד האוצר וכו׳ – השתמשנו בכתר בסגנון אחר. בכל סמל הוספנו רובד של משמעות, אבל הוא מטשטש כשהם הופכים לחלק מלוגו״.

במסגרת העבודה שלנו עם מוסדות הציבור בדנמרק שהחלה לפני כעשרים שנה, ניסינו להפוך את הכתר, שסימל באופן מסורתי את משפחת המלוכה, לסמל ציבורי, וכיום הוא אכן מזוהה עם המדינה. אני חושב שהפרדוקס הזה, שבו הסמל המלכותי נתפס אסוציאטיבית כסימלה של הדמוקרטיה, התרחש באמצעות העיצוב

6-crowns-01

״כיום הכל נעשה מאוד אסטרטגי, וגם העיצוב מונע, בדרך כלל, על ידי אסטרטגיית מותג. הבעיה נוצרת כשאתה מקבל מנדט לעצב זהות חזותית בעבור חברה גדולה, ועובד מול מנהלים בדרג זוטר במקום עם ההנהלה הבכירה. הם מעוניינים לחזק את מעמדם ולכסות את עצמם, ולאו דווקא בטובת החברה, וכך ההצעות הרדיקליות נדחות לטובת ההצעות המובנות מאליהן. הרבה מהפרויקטים הממשלתיים היו חדשניים בזמנם הודות לכך שעבדנו עם מנהלים בכירים״.

מה אתה יכול לספר על עיצוב דני?

״מבחינה הסטורית, כל מעצבי האות בדנמרק היו אדריכלים. הם אמנם הוכשרו בבית הספר לאדריכלות, אך נעו בחופשיות בין אדריכלות, עיצוב תעשייתי ועיצוב גרפי. במסורת הדנית אדריכלים אינם רק מעצבי בניינים אלא עוסקים בהיבטים רבים של יצירת סביבה, ולכן עיצוב בית כלל גם את תכולתו: רהיטים, תאורה, כלים ואפילו סכו״ם. גם האותיות והשילוט נכללו בתחום האחריות של האדריכל. לימודי העיצוב הגרפי החלו בשנות ה-50 והתרכזו בעיצוב אות בגישה אדריכלית, כלומר פחות לפרינט ויותר לשילוט.

״אחד המאפיינים של עיצוב האות הדני הוא פתיחת הזויות החדות בפנים האות, עד שכמעט נוצר במקומן ציר אופקי, כדי להמנע מפרטים קטנים ולשפר את הקריאות. מאפיין זה בא לידי ביטוי בעיצוב הפונטים של אנגלהארט, והוא ניכר גם בפונט שעיצבתי בעבור רשות הרכבות הדנית לפני כ-20 שנה, בעבור המידע והשילוט בתחנות״.

7_DSB_02 7_DSB_01 7_DSB_04 7_DSB_03 7_DSB_06

״בימים אלה אנחנו עובדים על קונספט חזותי בעבור כלל התחבורה הציבורית בדנמרק: אוטובוסים, רכבות ומטרו, במטרה ליצור רצף בין הפלטפורמות השונות. כחלק מהעבודה אנחנו מעצבים גם פונט חדש, כך שבקרוב הפונט הזה, שעיצובו התבסס על ג׳ונסטון, יהפוך להיסטוריה.

״קשה להסביר עיצוב נורדי, אבל קל לזהות אותו. הוא שזור בעקרונות חברת הרווחה הדנית שביסודה כנות וצניעות, והיא כוללת השקפת עולם ברורה כיצד יש להתייחס לשכנים ולקהילה. בכל מה שאנחנו עושים יש כנות שימושית. הרבה מעצבים דניים חונכו על ברכי הרעיון הזה, זה חלק מהחברה שלנו. אדריכלים דניים עיצבו רהיטים נהדרים שנמכרו במכולת בעבור השכבות הנמוכות, באיכות טובה ובמחיר נגיש. עיצוב דמוקרטי הוא רעיון נורדי. גם מסעדת נומה, שמגישה רק מזון מרכיבים אורגניים מהאזור, מבוססת במידה רבה על התרבות הנורדית. לפני כמה שנים עיצבתי בעבורה תדמית חזותית ופונט, ששואפים השראה מהטבע המקומי״.

8_noma_02

8_noma_01

״כשאנחנו, המעצבים הדניים, באים לעצב בתרבות זרה, אנחנו מנסים להבין במה מדובר לפני שאנחנו פועלים, בניגוד למעצבים אמריקאים או גרמנים שמתבצרים בזהות שלהם גם כשהם באים במגע עם תרבות אחרת. נבדוק עם מה עלינו להתמודד לפני שנציע את ההצעות שלנו. אנחנו לא מדינה אימפריאליסטית, אלא אומת סחר. אין לנו ברירה כי אנחנו מדינה קטנה, ולכן אנחנו תמיד צריכים להתאים את עצמנו לשכנים שלנו ולהשתלב בנמצא. כך אנחנו נוהגים גם כמעצבים.

״חברת המדיה היפנית DNP ביקשה מאיתנו לעצב שילוט הכוונה דו-לשוני עבור משרדיה בטוקיו. באסיה קיימים מקומות רבים בהם מופיעה אינפורמציה דו-לשונית, אבל אף אחד לא חושב שעליה להשמע בקול אחיד, וכך נשמעים שני סיפורים שונים. רצינו לראות אם אנחנו יכולים לחבר בין אנגלית ויפנית באמצעות עיצוב פונט דו‪-‬לשוני הכולל גם פיקטוגרמות. ה‪אדריכלים ומעצבי החלל שלנו עיצבו את הכניסה למשרדים״‬.

9-DNP-03  9-DNP_02

9-DNP-05

9_DNP-01

״קל לנו לעבוד ביפן כי יש הרבה דמיון בין העיצוב היפני לדני. העיצוב הדני שהחל בבאוהאוס דבק בראיון הפשטות, ואנשי הבאוהאוס הושפעו מהאסתטיקה היפנית המסורתית. כך נסגר המעגל. בעבור חברת התכשיטים tasaki עיצבנו את הפונט, קופסאות התכשיטים, הניירת והחנויות״.

10_tasaki_02 10_tasaki_03 10_tasaki_04

״הפרויקטים המוצלחים ביותר בעיצוב, לדעתי, הם אלה שבהם אתה מראה דרך חדשה בתחום שבו אתה עוסק. אני חושב שקיימת שפה צפויה (לדוגמה בתחבורה ציבורית) ששבירתה תתעלה אל מעבר לציפיות ותרחיב את השדה. זה מה שמעניין בעיני. אני חושב שזה מה שמניע מעצבים לעשות משהו שטרם נראה כמוהו, אבל שעדיין ׳makes sense׳. דבר שאיננו מבקש לצאת‪-‬דופן רק לשם השוני, אלא מציג גישה חדשה משום שכך טוב יותר״. 

והנה הבונוס לקוראים שהגיעו עד הסוף – פונטים שניתן להוריד בחינם מהאתר של קונטרפונקט

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden