כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

אפשר לזהות את הבחורה דרך התנועה של האות בלבד

בעבור הקוראים הוותיקים של פורטפוליו זו לא תהיה הפעם הראשונה שהם יתקלו בקורס טיפוגרפיה ללא מחשב, שמעבירה מיכל צדרבאום במחלקה לתקשורת חזותית בוויצו חיפה. מאז ראיינתי לראשונה את מיכל לפני ארבע שנים, אני מקפיד לעקוב אחרי תוצרי הקורס, ואני שמח לספר פעם נוספת על פרויקט מעניין במיוחד. השנה העבירה צדרבאום את הקורס ביחד עם פרופ׳ טרי שרויאר, והפרויקט הראשון שאני רוצה לספר עליו (כן, הראשון, כלומר יהיו עוד), הוא גופונט, שיצרו ביחד עדי תמשס ועדי צידולקין.

7c452e80b52bd1e5dc040adbeaff8d71

השתיים יצרו פונט המודפס על חולצה ומונח על גוף אישה הבוחנת את גופה במראה. הפונט הוא פונט דינמי הנימתח ומתעוות שלא ע״פ חוקי הטיפוגרפיה אלא לפי הגחמות החברתיות ומוסכמותיו, כמראה עקומה ובקורתית. ״כשהתחלנו לחקור את הנושא שהגרלנו בקורס – שיבוש תרבות – בדקנו את ההקשרים התרבותיים, האמנותיים, החברתיים, הפוליטיים והטיפוגרפיים סביבו״, הן מספרות. ״גילינו כי מרבית הפעולות שנעשו במסגרת המגמה האקטיביסטית הזו, השתמשו באופני הייצור עצמם על מנת להעביר עליהם ביקורת ולהעלות את המודעות לגבי תופעות חברתיות, שהן התוצר של החברה שבה אנו חיים.

״ההשראות המרכזיות לפרויקט היו סרטונים אקטיביסטיים שמעמידים את הצופה בסימן שאלה לגביי המציאות שהוא מכיר. דוגמה טובה היא סרטון של קבוצת Improv Everywhere שבו שחקנים מתלבשים כמו בובות מנקין ועומדים בחנות בזמן שאנשים עורכים קניות. הווידאו עוסק בתרבות הצריכה, קניות, אדם חד-ממדי/חסר פנים. ההתמקדות שלנו, שהתמקדה בממד הפיזי של המגמה, נבעה גם כי רוב הפעולות דרכה נעשות במרחב הפיזי והציבורי, וגם כי אנחנו בקורס שבו יש לנו סופסוף הזדמנות ליצור משהו לא בעזרת ה-wacom״.

לקריאה נוספת

איך הגעתן לדימוי גוף דווקא?

״מבין כל מילות המפתח שנכתבו במאמר לגבי התופעה – כגון תרבות צריכה, קפיטליזם תאגידי, סחורות וכו׳ – התמדקנו בשתי מילות מפתח והן ׳שיבוש׳ ו׳תדר׳. חיפשנו ׳תדר׳ תרבותי שהוא אינהרנטי לתרבות שלנו, משהו שנתפס כנורמלי בעינינו, ולהשתמש בו/לשבש אותו על מנת לדבר על החברה כולה.

״משם הגענו לדימוי הגוף בחברה; תכתיב חברתי שכולנו מודעים אליו אבל עדיין מנהל אותנו – נשי וגברי, אבל התמקדנו בעיקר בנשי. רצינו לבחון מה קורה לפונט כאשר הוא מונח על הגוף ומתעוות לפי הגחמות החברתיות (כיצד אישה מסתכלת על עצמה במראה), האם ניתן לייצר את ׳המשקל׳ של הפונט דרך הגוף? והאם הפונט, בדומה לגוף, מחוייב לתבנית אחת סטטית וקבועה?״.

0de2d624c602d9382e9cc3fd720b73d5

3bf864f8fd95375882acfb755ac8beca

״אחת ההחלטות הראשונות היתה לבחור בפורמט של חולצות one size, חולצות מוכרות, פשוטות, המוניות ש׳מתאימות לכולן׳. התחלנו בהדפסת האותיות בגופנים שונים, לראות עד כמה הם מתעוותים / קריאים, כמה האות מייצגת את הגוף עצמו כשמוחקים ממנה את הרקע, וכמה היא נשארת מזוהה עם הפונט המקורי או מייצרת דימוי חדש.

״מתוך מגוון הפונטים והמשקלים שבחנו בחרנו בפונט ׳אלמוני׳ במשקל רגיל – פונט מודרני, נטול סריפים או מאפיינים מובהקים, פונט שכמעט מתאים את עצמו לכל סיטואציה (באמת מעט אלמוני). היתרון בפונט הזה הוא שכל עיוות שלו בולט מאוד לעין מאחר שהמבנה המקורי שלו אחיד יחסית ללא שינויי עובי משמעותיים.

״תוך כדי בדיקת הפונטים על גבי החולצות הפקנו גם תמונות סטילס וגם קטעי וידאו קצרים. הבנו שהעיוות מקבל עוצמה גדולה יותר כאשר הוא מוצג בווידאו מאשר כשהוא סטטי, ומאפשר לפונט להעביר את החוויה בצורה טובה יותר. תהליך ההדפסה לקח כשלושה שבועות בסדנת המשי שיש לנו במכללה ועומדת לרשות הסטודנטים (זו הזדמנות טובה גם להודות ליפים, מנהל הסדנה, על העזרה והסבלנות האינסופית). לאחר סיום תהליך הפקת החולצות – כולל כמה פגמים שלכעצמם יצאו מעניינים – הקמנו סט צילומים ובדקנו את כל האלף בית על גבי גוף של שלוש נשים שונות״.

b8ab3393c1afe2b3d7e6aaf5d2837c45

איך היו הצילומים?

״היה לנו חשוב לייצר אווירה שבה הנשים יתנהגו באופן טבעי, כאילו הן עומדות לבדן מול המראה. תוך כדי הצילומים דיברנו איתן הרבה, הסחנו את דעתן; שיחקנו בעיקר ארץ עיר לפי האות שלבשו באותו הרגע, כדי לנטרל את העובדה שהן עומדות מול מצלמה. לאחר הצילומים בודדנו כל אות – לופים של 20 שניות לכל אות, לכל בחורה – ויצרנו מתוכן typaface שלם לכל בחורה. היה לנו חשוב להשתמש דווקא במקטעים שמבקשים לבחון ולאתגר את מידת הקרhאות של האות, כחלק מהניסוי האקספרימנטלי שלנו".

מה אתן יכולות להגיד על התוצאה הסופית?

״הפונטים שהתקבלו היו שונים באופן משמעותי אחד מהשני; לא רק בשל השוני במבנה הגוף אלא גם התנועה שנוצרה הפכה את הפונט לדינמי ומשתנה בכל פריים, לעיתים כמעט ולא מזוהה עם הפונט המקורי. מהיכרות אישית עם הבנות שצולמו (ורצו גם להישאר אנונימיות..) אפילו אפשר לומר שאפשר לזהות את הבחורה דרך התנועה של האות בלבד.

״המכשול העיקרי שחששנו ממנו היה שהמסר לא יעבור בצורה מדוייקת ושהאותיות יהיו לא קריאות, מאחר והבנות תוך כדי צחקו, זזו, וגם לפעמים קצת התייאשו. הפונטים שהתקבלו היו מעוותים, אבל מרגע שזיהית את הגוף הנשי בתוכן, התנועה לא הפריעה לקריאות. האותיות קיבלו חיים משל עצמן, ויצרו פונט נושם בתנועה, הנמתח ומתעוות שלא על פי חוקי הטיפוגרפיה בדו ממד״.

2fe58c944de8b14429121259960a3565

איזו השפעה הייתה למסגרת של הקורס, טיפוגרפיה ללא מחשב?

״העבודה ללא מחשב הצריכה מאיתנו חשיבה, תכנון והרבה דימיון. היא פתחה את הראש לחשיבה מסוג אחר, מחוץ לאזור הנוחות הממוחשב והממוזג שלנו. התפיסה כולה הייתה מאתגרת, והתהליך עצמו לקח זמן רב, אבל התוצאה מספקת ביותר. התנועה והמבנה של הפונט לעולם לא היה מצליחים להתקבל בצורה ממוחשבת נטו. התנועה הטבעית של הגוף יצרה עיוותים שלעולם לא היו מתקבלים לפי חוקי הטיפוגרפיה הקלאסית.

״הדגש העיקרי שלנו היה להשתמש בדבר עצמו על מנת להעביר דרכו את המסר; להשתמש בגוף שמתעוות בהתאם לגחמות החברתיות ומוסכמותיו, כאישה שמסתכלת במראה, ודרכו לשקף כמראה עקומה ובקורתית; לבחון את גבולות הטיפוגרפיה, הדימוי והמוסכמות החברתיות, את הגבול שבין קריאות לאקספרימנטליות, שבין הטבעי לממוחשב, שבין שרירותי למכוון מטרה. באופן אירוני מעט, הפונט ה׳משובש׳ הוא הכי טבעי שיש. הפער שבין התנועה (הספק טבעית, ספק תולדה של תבנית חברתית) לבין העיוות הטיפוגרפי שאינו נתפס בעינינו כטבעי, הוא שיוצר את המתח שחתרנו אליו מלכתחילה, הפער שמעורר את השאלות שבהן רצינו לעסוק״.

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden