כל מה שחשוב ויפה

האנג׳ל האחרון שנפגשנו אמר ישר ״אתם עושים אמנות. אמנות באפליקציות לא מביאה כסף״

במשך תשע שנים עבדה מאיה שלייפר כמעצבת במערכת דה-מרקר על שלל מוספיו. אחרי שהבינה ש״אף אחד אחר לא יבוא אלי ביוזמה לעשות דברים מגניבים ואיכותיים, ובמיוחד לעשות אפליקציות שיהיו יצירת אמנות בפני עצמן״, היא הקימה את סטודיו Cucumber Ink.

את העבודה על האפליקציה הראשונה של הסטודיו – שמלמדת ילדים לוגיקה, גאומטריה ואמנות מופשטת בו זמנית – היא מסיימת בימים אלו, אולם בשבוע שעבר יצא הסטודיו בקמפיין קיקסטארטר לאפליקציה חדשה, שיתוף פעולה עם המאיירת האיטלקית ויקטוריה אנטוליני ועם סטודיו פוינק שהיה אחראי על אנימציה. האפליקציה, The Real Boat – ספר דיגיטלי שמחבר בין משחק וספר, לא מנסה להידמות לספר מודפס אלא מנסה לייצור חוויה חדשה של ״שחיה, גלישה אינסופית״.

duck5_new

״בתחילת שנות ה-2000 כשסיימתי את הלימודים, כמעט ולא היו בארץ חיי תרבות שקשורים לעולם האיור, לעומת מה שקורה היום״, מספרת שלייפר. ״הייתי די בדיכאון: ציירתי בבית בלילות ופרסמתי ב-live journal, שהיה אז פופולרי. שם הכרתי את ויקטוריה. ב-2010 התיעצתי איתה לגבי הפרויקט האישי הראשון שלי (סיפור שכתבתי ואיירתי), והיא הזמינה אותי לבקר אותה ביריד ספרי הילדים בבולוניה.

״מאז שמרנו על הקשר. כל העבודות של ויקטוריה קשורות לים: היא בונה ספינות מנייר, מקרטון, מקאפה, ממכתבים ישנים, מה לא, עד גודל של שני מטרים. לכן, כשהיא סיפרה לי בקיץ בשנה שעברה שפנתה אליה סופרת עם טקסט טוב שקשור לים, מייד רציתי לקחת את הפרויקט. היה לי ברור שיכול לצאת מזה משהו מגניב״.

ומה קרה שהחלטת לעזוב את דה מרקר ולהקים את cucumber ink? 

״ב-2008 נתקלתי בווידאו שקידם אפליקציה של אליסה בארץ הפלאות. האמת שהיום אני מייד מזהה אפליקציה בינונית, אבל אז כשראיתי אותה, הווידאו הדהים אותי. את האפליקציה הורדתי לראשונה רק אחרי שלוש שנים ומאוד התאכזבתי. זאת הייתה אפליקציה סטנדרטית, עם גימיק אחד שחזר בכל עמוד, משעממת כמו רוב האפליקציות הקיימות בתחום של ספרים דיגיטליים עד היום. אבל החלום על אפליקציה שהיא יצירת אמנות, שהמשתמש חווה חוויה כמו בסרט – רק יותר מגניב, שהכל תלוי רק בו, האשליה שהוא בעצמו יוצר ומשפיע על המתרחש – החלום הזה נולד אז.

״התחלתי לחפש שותפים טכנולוגיים. הייתי מגיעה לאסיפות של גראג׳-גיקס, הייתי מתקשרת לאנשים שמישהו היה אומר לי שזה הבן אדם שאולי ירצה לעבוד איתי. היו פעמים שהייתי מתחילה לעבוד עם מתכנתים ומגלה שהראשים שלהם עובדים בדרך כל כך ריבועית ולא יצירתית, שאי אפשר לעשות דבר בסיסי שייראה טוב, כי הנסיונות שלי לייצור חוויה אמיתית היו ניראים להם מיותרים: ׳הפרפר מזיז את הכנפיים, מה עוד את רוצה?׳, היה שואל אותי מתכנת כשהייתי מנסה להסביר לו על מהירות, תדירות ופיקסלים, שאנחנו לא אמורים לראות באפליקציה״.

f4216f693dac7edaf143387ac7b36d77_original

״ככה זה נמשך שנתיים, עד שנזכרתי בחבר טוב שהכרתי בתקופת הלימודים – אחד ממיסדי גלריית ברבור בירושלים – שלמרות שהוא איש טכנולוגי, תמיד הייתה לו משיכה לפרויקטים ייצירתיים. התחלנו לחשוב ביחד מה אנחנו רוצים לעשות, ובסתיו 2014 המצאנו את האפליקציה הראשונה. חשבנו על משהו פשוט ומפתה לילדים. את הסקיצות של האפליקציה, את ה-ui, הכנתי כבר בדצמבר 2013. חשבנו שנעשה מהר ונלמד בדרך. באמת למדנו המון, רק מהר לא יצא… הפלטפורמה השתדרגה כל כך משמעותית שאת הקוד של האפליקציה מתכנתים כתבו מאפס פעמיים…

״כשאמרתי לוויקטוריה בקיץ שאני רוצה לעבוד איתה על הפרויקט, הייתי בטוחה שהאפליקציה תהיה כבר מוכנה עד שנתחיל. לכן התחלתי לכתוב תסריט לסרט בקיקסטארטר ובדצמבר נסעתי אליה ביחד עם צלם. צילמנו את הסרט כמעט ללא הפסקה מבוקר עד הערב, במשך שמונה ימים יצאנו רק פעמיים בערב מהבית שלה. זה סרט הראשון שייצרתי והתהליך היה קשה ומרגש, אפילו כשמדובר בסך הכל בשלוש וחצי דקות…״.

ניסיתם לגייסת מימון?

״בדרך כלל שואלים אותי למה אנחנו לא פונים לאנג׳לים. פנינו לכמה אקסלרטורים וקיבלנו תשובה שאנחנו עושים דברים יפים אבל שוק האפליקציות קשה ולא משתלם. האנג׳ל האחרון שנפגשנו אמר ישר ׳אתם עושים אמנות. אמנות באפליקציות לא מביאה כסף׳. אני לא מאמינה שזה עד הסוף נכון. קודם כל כי רוב היזמים לא מבינים באמנות ובעיצוב, ואז הם לא מסוגלים להעריך את רמת היוצרים ולא מחפשים את החוויה שאני מדברת עליה. זה גם אולי לא מביא כסף בסטנדרטים של אנג׳לים, אבל בשנים האחרונות קמו כמה סטודיואים שמנסים לייצור אפליקציות שהן על גבול האמנות כמו simogo ,vector park או ustwo. אמנם הדרך הם עברו ארוכה מאוד, אבל התוצאה מרתקת.

״סטודיו simogo קיבל אפילו פרס מאפל על האפליקציה device6, ו-vector park הוא יוצר שגם מצייר וגם מתכנת אל כל האפליקציות שלו, והתוצאה היא עולם סוריאליסטי ומיוחד. הדרך שבה אתה מנווט שם היא גם יצירת אמנות, ואותי מרגש שהאדם יצר את העולם הזה עוד בסוף שנות ה-90, תחילת 2000. ראיתי את האתר שלו, זה היה יפה ולא ברור לאן זה הולך, ופתאום עכשיו עם פיתוח הטאבלטים והאפליקציות הכל מתחבר״.

מה התוכניות לעתיד?

״יש לי עוד שתי אפליקציות שאני עובדת עליהן בקצב מאוד-מאוד איטי, בגלל המסחור בתקציב. האחת היא נסיון לספר על אנשים ללא מילים, ועליה אני עובדת עם סטודיו פוינק. גם באפליקציה עם וויקטוריה את האנימציה הפשוטה אני עושה, והם היועצים שלי בדברים המורכבים.

״יש עוד אפליקציה שאני חולמת עליה ורואה שבקצב הזה אני אגיע אליה אולי רק בעוד שנתיים. אני מנסה ליצור משחק שבו ילד מגלה חלקים של הציור וכך מגלה את כל הסיפור. התהליך הזה חייב להיות מעניין, מפתח ולא משעמם. ואז אני רוצה להציע לכמה מאיירים שאני מעריכה, לקחת את זה לכיוון וטכניקה שלהם. לדוגמה, אצלי זה יהיה שועל שמחפש את הבית שלו ביער. מאייר אחר יכול לקחת את זה לשיטוט בתוך העיר עם מכוניות. או לקרקס. או לאנטרקטיקה. זה יהיה סט של משחקים שיפתח את הילד גם מבחינה לוגית וגם מבחינה חזותית״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden