כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

זהר צפוני 13: Dark Matters

Lasse Andersen הקים את Dark Matters אחרי שהוא הרגיש שזה בזבוז זמן לעבוד על פרויקט במשך שבועיים ולבדר אנשים שיכורים במשך ערב אחד. הוא סבור שאיכות העבודה נבחנת ברעיון, כי אחרת כל טכנאי יכול לבצע אותה, ומאמין שאם הוא אוהב רעיון וגאה בו – הוא רעיון טוב, גם אם הרבה אנשים אחרים יחשבו שמדובר ברעיון גרוע.
זהר צפוני: הדס זהר מציגה את העיצוב הדני, במיוחד לפורטפוליו

dark_matters

Lasse Andersen

״למדתי עיצוב גרפי בסיסי באוריינטציה מקצועית; את רוב מה שאני יודע למדתי לבד מתוך אהבה ותשוקה לעיצוב. אחרי הלימודים התחלתי לעצב פליירים למועדונים ועטיפות CD לחברים. בימים יצרתי אנימציה ובלילות הקרנתי אותה במסיבות שחברים שלי תקלטו בהן, נהנה מהקהל החי ומהקשר למוסיקה. בתקופה שבה היה בום של מחשבים ניידים, כל אחד נעשה מעצב גרפי; רוב הוידאו התבסס על אפקטים, אבל אני רציתי ליצור דווקא עיצוב מינימליסטי.

״עם הזמן לא הסתפקתי בהקרנה על גבי מסך, ועברתי ליצור מיצבים פיזיים, שעושים שימוש בחלל כולו. לפני חמש שנים בערך הקמתי את Dark Matters עם Ida Kjær Sejrsen כדי לעבוד על פרויקטים גדולים יותר. הרגשנו שזה בזבוז זמן לעבוד על פרויקט במשך שבועיים ולבדר אנשים שיכורים במשך ערב אחד, ועברנו לעצב גם בעבור מוזיאונים וחברות מסחריות לצד היוזמות האמנותיות שלנו. כשעיצבנו תצוגה למוזיאון בטירת קרונברג באלסינור, הבנו שיש לנו גם את היכולת לספר סיפורים.

״כשלהקה מבקשת שנעצב את המופע שלה, יש בדרך כלל שתי אפשרויות: או שנקבל יד חופשית, או שחבריה יבקשו מאיתנו ׳להיות כמו׳. במופע ישיבה הקהל שבוי, וזה מאפשר לספר סיפור, להפתיע, ולעשות ויז׳ואל בדרך אחרת. כשהקהל מסתובב יש פחות עבודה ואפשר לעצב בסגנון חופשי ולאלתר.

״במופע לפסטיבל הקליק רצינו ליצור חוויה של מכונת התאבדות לילית, מיצב טכנו שבו הדבר הכי משוגע בעולם יכול לקרות לך. הרגשנו שנוצרת חוויה קיצונית אבל גם חולמנית. במקרה כזה, שבו אין משימה ברורה, אפשר פשוט לזרום עם התוצאה. מעין חלום מופשט שמצייר בראש תמונות באמצעות הבזקי אור מבוקרים, כמו כשמביטים לעבר השמש; זו חוויה שמתעתעת בתחושת הזמן״.

״כשהתחלנו לעבוד עם מציאות מדומה הטכנולוגיה שימשה בעיקר כדי לדמות מציאות היסטורית – ולייצר אפקטים כמו נסיעה ברכבת הרים, עריפת ראש בגיליוטינה או הליכה ביער – ואילו אנחנו רצינו ליצור חוויה סינמטית שתכלול סיפור ורגש. זה היה הבסיס ליצירת המיצב האינטראקטיבי DARK HOUSE, שמוצג כעת ברחבי אירופה בתמיכת קרן הקולנוע הדנית.

״המיצג מדמה סיטואציה של ארוחה משפחתית בת חמישה משתתפים, וכמיטב המסורת הנורדית של לארס פון טרייר וסרטי הדוגמה הוא עוסק באשמה. כל אחד מחמשת הצופים יושב מסביב לשולחן, מקבל תפקיד וזוג משקפיים שדרכם הוא צופה במתרחש; במרכז הסיפור האח הגדול שמציג את חברתו החדשה בפני המשפחה. הכל מצולם והמשתתפים מרגישים כאילו הם הדמויות שבסיפור; זאת חוויה פיזית חזקה״.

כשעובדים עם טכנולוגיה חדשה זה אתגר לבדוק עד לאן אפשר לקחת אותה; אחר כך נכנסים לתמונה השחקים הגדולים שמשאירים אותך מאחור, ואז אפשר לשוב להשתמש בה. אנשים רוצים הכל גדול יותר ולפעמים שוכחים מהקונספט, אבל אנחנו מקווים שהרעיון הטוב ישמור על מעמדו תמיד

״הישיבה מסביב לשולחן היא חלק מחווית הצפייה האלטרנטיבית, שמקנה תחושה קרובה יותר; אתה נמצא ממש בנעליה של הדמות שאתה מגלם. כל הדמויות חוות את אותו הסיפור אבל יש אלמנטים קלים שמשתנים בינהן. כשעובדים עם טכנולוגיה חדשה זה אתגר לבדוק עד לאן אפשר לקחת אותה; אחר כך נכנסים לתמונה השחקים הגדולים שמשאירים אותך מאחור, ואז אפשר לשוב להשתמש בה. אנשים רוצים הכל גדול יותר ולפעמים שוכחים מהקונספט, אבל אנחנו מקווים שהרעיון הטוב ישמור על מעמדו תמיד״.

מה חשוב לך כשאתה עושה מיצב אמנותי?

״אני אוהב ליצור חוויות פיזיות באופן מבוקר, בדומה למה שעושה אולפר אליסון. במקרים כאלה נקודות ההתייחסות הפרטיות מגדירות את מה שהצופה מפיק מהחוויה, וזה יפיפה. אני חושב שקנה המידה העכשווי למהי עבודה טובה הוא אם זה משהו שלא ניתן למצוא במקום אחר.

״בפרוייקטים אמנותיים קנה המידה שלי הוא מה אני הייתי רוצה לראות; הדברים צריכים לעבוד, והנאה היא אינדיקציה טובה לכך. כשאנשים מציגים דברים מוזרים זה מעניין, אבל אני צריך ביצים הרבה יותר גדולות לפני שאתחיל לעשות דברים מוזרים בעצמי… זה כמו יצירה של קולאז׳: כל אחד שיש לו נגיעה בעיצוב גרפי יכול ליצור איזו קומפוזיציה, אבל צריך טאץ׳ כדי ליצור משהו ממש טוב״.

וכשאתה מעצב בעבור לקוח?

״כיום כל מוזיאון רוצה שיעצבו עבורו ממשק מגע אינטראקטיבי. הם לא לוקחים בחשבון שלאנשים יש מסך של 50 אינץ׳ בסלון, וכשהם יוצאים החוצה ומשלמים 100 קרונה לכרטיס, הם צריכים לקבל חוויה שונה מזו שיש להם בבית, מה שמצריך קונספט חזק ורעיון טוב. לכן אני חושב שזו נקודת התחלה שגויה: אם הממשק האינטראקטיבי לא מספק חוויה חדשה, המשתמש יחשוב על הפעולות היומיומיות שהוא מבצע באמצעות ממשקים אינטראקטיביים אחרים, ולא תווצר חוויה. איכות העבודה נבחנת ברעיון, כי אחרת כל טכנאי יכול לבצע אותה״.

כיום כל מוזיאון רוצה שיעצבו עבורו ממשק מגע אינטראקטיבי. הם לא לוקחים בחשבון שלאנשים יש מסך של 50 אינץ׳ בסלון, וכשהם יוצאים החוצה ומשלמים 100 קרונה לכרטיס, הם צריכים לקבל חוויה שונה מזו שיש להם בבית, מה שמצריך קונספט חזק ורעיון טוב

Phono-festival_2014 Densorteskole2 blackout

איך אתה יודע שמדובר ברעיון טוב?

״אם אני אוהב אותו וגאה בו – הוא רעיון טוב, גם אם הרבה אנשים אחרים יחשבו שמדובר ברעיון גרוע. אתה צריך לעשות מה שאתה צריך לעשות ולהאמין בזה, זה הכי חשוב. אז גם אחרים יאמינו בזה; זאת נקודת פתיחה טובה. אם יש לך תשוקה למשהו אתה צריך להלחם למענו. זה יכול להיות מעייף…

״בפרויקט מסחרי חשוב לי גם שיהיה שיתוף פעולה טוב עם הלקוח; לעבוד יחד למען מטרה משותפת. ישנם שני קצוות מסוכנים: או שאתה מנסה לדחוף את זה יותר מדי ואז הפרויקט לא מתחיל כמו שצריך, או שאתה מנסה לרצות את הלקוח ואז אתה עובד ללא תשוקה. צריך למצוא את דרך האמצע שבה אתה מציע אפשרויות שונות במקום להיענות לבקשה באופן אוטומטי.

״מה שהכי חשוב זה עם מי אתה עובד; שותפי חלומות יכולים להפוך כל פרויקט לפרויקט חלומות. אם לשותף שלך יש חזון ויש לו מספיק כסף בעבורך, זה נהדר: אתה יכול לעשות כל דבר. פחות חשוב מאיזה תחום. הרי כך זה עובד גם בחיים הפרטיים: אתה לא רוצה להתעסק עם אנשים שמביאים קארמה רעה ואנרגיה שלילית. מה שחשוב זה להיות מוקף באנשים טובים. אם אתה מוצא את השותף הנכון, שיש לו חזון שאפילו לא חשבת עליו, זה יכול להיות מושלם. כשיש סינרגיה אתה מגיע למקום שבו אתה יודע בדיוק מה אתה רוצה והרעיונות מלבלבים. פרטנר טוב מורכב מדיאלוג טוב, חזון משותף ואמון.

״סוג כזה של שותפות היה לנו עם מוזיאון ימי הביניים, שאת התצוגה שלו עיצבנו: אנשי המוזיאון ראו עבודה שלנו בפסטיבל הרוק רוסקילה, וחשבו שיהיה מגניב אם נעשה גם תצוגה מוזיאונית. ככה זה בדנמרק: אני בן 35 וכיום כל מחזיקי המשרות הבכירות הלכו לאותן מסיבות כמוני, לאותם סרטים, קראו את אותם ספרים, התחנכו באותם מקומות. בקופנהגן כולם מכירים את כולם אז עדיף שתתנהג כמו שצריך… אחד החברים שעישנתי איתם ג׳וינטים בגיל 15, התקשר לומר לי שהוא התמנה לאוצר במוזיאון ביוטלנד והזמין אותי לתערוכה שהפסדנו במכרז על העיצוב שלה. מצחיק איך שזה עובד…״.

IMG_3484-1600x810 IMG_3350_2-1600x1066

MG_84303x-1600x900  Danmarks Borg Center

תגובה אחת

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden