כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

זהר צפוני 14: Sofie Beier

סופי בייאר (Sofie Beier) היא מעצבת פונטים, חוקרת קריאות (legebility) וראשת התוכנית לתואר שני בעיצוב אות והכוונה במרחב באקדמיה המלכותית לאמנות ועיצוב של דנמרק. בעקבות עבודת הדוקטורט שלה, שעסקה במאפיינים שתורמים לקריאות באות המיועדת לשילוט, היא אומרת שחשוב להיות מודעים לענייני קריאות, אבל סבורה שבמקרים אחרים יש דברים חשובים ממנה כמו האישיות של הפונט והאסוציאציות והתחושה שהוא יוצר אצל הקורא.
זהר צפוני: הדס זהר מציגה את העיצוב הדני, במיוחד לפורטפוליו

sofie

״כשהתחלתי ללמוד עיצוב חשבתי שאהיה מאיירת, אבל רק במהלך הלימודים הבנתי שאני רוצה להיות מעצבת גרפית. במסגרת פרויקט הגמר עיצבתי מגזין שכלל את הלייאאוט, הפונט והאיורים. אחרי הלימודים עבדתי כמעצבת גרפית עצמאית במשך חמש שנים, ובמרווחים שבין הפרויקטים המוזמנים השתעשעתי בעיצוב פונטים.

״בנקודה מסויימת חיפשתי ספרות על קריאות של פונטים; חיפשתי גם באונליין וגם בחנויות ספרים אבל לא מצאתי כלום, ואז זה היכה בי: אני רוצה לכתוב את הספר הזה! חשבתי שפשוט אקרא קצת על הנושא ואז אכתוב, אבל בסופו של דבר זה לקח שבע שנים שבמהלכן כתבתי דוקטורט. כתיבת הדוקטורט נבעה מהרצון לכתוב ספר שהייתי זקוקה לו כמעצבת גרפית ומעצבת אות״.

בשילוט יש עניין של טשטוש, שלא קיים בטקסט בגודל 10 פונקט שמופיע לפניך – מצב שמזמן אתגרים אחרים כמו נוחות קריאה והובלת העין לאורך הטקסט הרץ. קריאה ממרחק מתרכזת באמצע, בעוד בטקסט רץ העין קופצת ממקום למקום. לא הייתי ממליצה להשליך את הממצאים שלנו לגבי קריאה ממרחק על טקסט רץ

sofphd

book1 book3 book2

מה הדבר החשוב ביותר שגילית במחקר שלך?

״עדיין יש לי הרבה מה לחקור, אבל אחד הממצאים שהכי משמחים אותי נוגע לתפקיד הסריפים בקריאה מרחוק. כשמדברים על קריאות תמיד מגיעים לשאלה: מה קריא יותר – פונט סריפי או סנסריפי? לאנשים יש דעות שונות לגבי זה. גילינו שבקריאה מרחוק סריפים משחקים תפקיד חשוב במקומות מסויימים באות, בשעה שבמקומות אחרים באות הם הורסים את צורתה.

״במחקר הצבנו אותיות ממרחק, והמשתתף הלך והתקרב אליהן. ככל שניתן לקרוא את הטקסט ממרחק רב יותר – הוא קריא יותר. מצאנו קווים מנחים קונקרטיים שקל לעקוב אחריהם״.

האם המסקנות הללו נוגעות רק לאות ראווה או גם לטקסט רץ?

״בחנו רק שלטים. כשעובדים עם קריאות חשוב להיות מודעת לכך שהיא משתנה בהתאם למצב הקריאה. בשילוט יש עניין של טשטוש, שלא קיים בטקסט בגודל 10 פונקט שמופיע לפניך – מצב שמזמן אתגרים אחרים כמו נוחות קריאה והובלת העין לאורך הטקסט הרץ. קריאה ממרחק מתרכזת באמצע, בעוד בטקסט רץ העין קופצת ממקום למקום. לא הייתי ממליצה להשליך את הממצאים שלנו לגבי קריאה ממרחק על טקסט רץ״.

למה בחרת דווקא בסוג כזה של קריאה?

״אני אוהבת לעבוד עם מצבים שונים של קריאה; בחנתי גם מהירות קריאה והבנה של טקסטים. מה שאני אוהבת במחקר קריאה של שילוט הוא שמקרה המבחן פשוט וקשה להטיל בו ספק, כי אם את צריכה לראות משהו ממרחק, קל למדוד את זה. לבדוק קריאות של טקסט רץ זה הרבה יותר קשה, כי המשתנים רבים: מהירות הקריאה, הבנת הנקרא, המאמץ של העין, שביעות הרצון לאחר הקריאה, היכולת לזכור את הטקסט וכו׳. זה לא אומר שאי אפשר לעשות את זה אבל זה יותר מסובך, והממצאים לא בהכרח תקפים לכל סוגי הקריאה״.

יש משהו שמייחד את עיצוב האות הדני ביחס לאות לטינית אחרת?

״בהחלט. בדנמרק יש לנו מסורת של שילוט לבניינים שמקורה ברקע האדריכלי של המעצבים, שנובע מהחינוך שלהם בבתי הספר לאדריכלות, ולעומת זאת אין מסורת מפוארת של עיצוב טקסט רץ ואות לספר. מטרת עיצוב האות במסורת הדנית היא שילוט. אני חושבת שיש שפה חזותית דנית שמתאפיינת בשילוב של קשיחות וידידותיות״.

הבחירה באות ראווה כמושא המחקר נובעת מהמסורת הזאת?

״לא. זה היה יכול להיות נחמד…״

במסגרת המחקר עיצבת שלושה פונטים שונים, שעליהם נערכו מבחני הקריאות. לשם מה זה היה נחוץ?

״חשבתי שנחוץ לעצב פונטים חדשים ולא להשתמש בקיימים כי כך יכולתי לבודד בדיוק את המשתנים שרציתי לבדוק, לעשות בדיוק את הווריאציות שרציתי ולהיות בטוחה בממצאים שלי. רציתי להשיג תוצאות שיצביעו על עקרונות גורפים, ולו הייתי מעצבת רק פונט אחד אפשר היה לומר שמה שגיליתי נכון רק בעבורו״.

בדנמרק יש לנו מסורת של שילוט לבניינים שמקורה ברקע האדריכלי של המעצבים, שנובע מהחינוך שלהם בבתי הספר לאדריכלות, ולעומת זאת אין מסורת מפוארת של עיצוב טקסט רץ ואות לספר. מטרת עיצוב האות במסורת הדנית היא שילוט. אני חושבת שיש שפה חזותית דנית שמתאפיינת בשילוב של קשיחות וידידותיות

Pyke1Cover

Pyke

 Pyke2 Pyke3 Pyke4

מה נקודת המוצא שלך כשאת ניגשת לעצב פונט חדש?

״זה משתנה מפעם לפעם. שלושת הפונטים שעיצבתי במסגרת הדוקטורט היו קשורים לענייני קריאות, אבל בכל אחד מהם היתה השראה אחרת: הראשון הושפע ממסורת עיצוב האות בדנמרק, השני מכתיבה בעט, והשלישי מהפונט Bodoni, והאופן שבו בודוני עושה שימוש בשיטת ה-scaling האופטית. בפונט האחרון שעיצבתי, Karlo, פשוט רציתי לעשות משהו שישמח אותי להסתכל עליו, וגם לעצב משפחת פונטים שתוכל לשמש להרבה דברים״.

KarloSerif1Cover

Karlo Serif

 KarloSerif21 KarloSerif54gif KarloSans4 KarloOpen02

איך ממצאי המחקר השפיעו על הפונטים שעיצבת לאחר מכן או על העבודה שלך באופן כללי?

״גמרתי לעצב את שלושת הפונטים רק אחרי תום המחקר, כך שהם חיו מעבר לדוקטורט. הפונט האחרון שהוצאתי נבע מההרגשה שאני צריכה לעשות משהו אחר לגמרי: נחמד וידידותי. זה הכרחי, כי למרות שקריאות היא תחום המחקר שלי, אני לא חושבת שזה הערוץ היחיד להתקדם בו בעיצוב פונטים.

״חשוב להיות מודעת לענייני קריאות במצבים מסויימים, אבל בהרבה מצבים, כשהקריאה יחסית קלה, כמו בכותרות של מגזינים שהן גדולות ממילא, מספיק שתזהי את האותיות. במקרים כאלה יש דברים חשובים ממנה כמו האישיות של הפונט, האסוציאציות שהוא יוצר אצל הקורא, והעברת תחושה מסויימת״.

בדוקטורט שלך השתמשת במתודולוגיה ממדעי ההתנהגות. איך הגעת דווקא לשדה הזה בתור מעצבת?

״זה בא לי באופן טבעי: תמיד התעניינתי בשאלה למה אנשים עושים מה שהם עושים, אז פסיכולוגיה נראתה לי כמו שדה מעניין. הזוית שלי לגבי נושא הקריאות קשורה לזה: למה אנחנו פועלים כפי שאנו פועלים? כיצד התפקוד של העין והתפקוד של המוח מובילים אותנו למה שנמצא לפנינו? פסיכולוגיה היא חלק מהמסורת של חקר הקריאות, אז זה היה טבעי בעבורי לקחת חלק מהכלים שפותחו במסגרת הזאת״.

באיזה אופן העמדה שלך כמעצבת שחוקרת את התחום שונה מעמדה של חוקר שמגיע מהתחום המסורתי של חקר קריאות?

״אני חושבת שהוספתי משהו שונה לתחום מכמה סיבות. הראשונה: אני מודעת יותר להשפעה של חומרי המבחן על הקורא. בהיסטוריה של חקר הקריאות יש הרבה מחקרים שבהם המטרה היא פשוט להשוות Helvetica ל-Times New Roman, ואז אחד מהשניים יוצא יותר קריא, אבל לא ממש למדת משהו מעבר לזה, כי שני טיפוסי האות שונים בכל כך הרבה היבטים. כמעצבת אני מודעת יותר לגורמים השונים, וזה מאפשר לבודד אותם, וכך ניתן לגלות ש-x height (גובה אות) מסויים טוב יותר למצבי קריאה מסויימים. את הידע הזה אפשר להעביר למצבים אחרים מלבד טיפוס האות המסויים שנבדק.

״יתרון נוסף הוא שכמעצבת אני יודעת כיצד לשאול את השאלות; אני יודעת מה הבעיות איתן מתמודדת קהילת המעצבים, עניין שלא ניתן לצפות לו מאנשים שבאים מרקע של פסיכולוגיה. המטרה שלי היא לתת למעצבים את הכלים הנכונים שידעו כיצד לטפל בקורא״.

האם אפשר לחשוב בו זמנית גם על האופי של האות וגם על הקריאות, ולתת לשני הפרמטרים תשומת לב שווה, או שאחד יבוא בהכרח על חשבון השני?

״אם האישיות של הפונט מאוד אקספרסיבית, בנקודה מסויימת את מתחילה להסתבך עם הקריאות, אבל אם נושאי האישיות באים לידי ביטוי בפונט כמכלול, אבל לאו דווקא בכל אות באופן אינדווידואלי, את יכולה בקלות לעצב פונט קריא ובעל אישיות בו זמנית״.

אם האישיות של הפונט מאוד אקספרסיבית, בנקודה מסויימת את מתחילה להסתבך עם הקריאות, אבל אם נושאי האישיות באים לידי ביטוי בפונט כמכלול, אבל לאו דווקא בכל אות באופן אינדווידואלי, את יכולה בקלות לעצב פונט קריא ובעל אישיות בו זמנית

Engel0Cover

Engel

 Engel02

איך היותך חוקרת משפיע על ההוראה שלך באקדמיה?

״ההרצאות שאני נותנת מבוססות יותר על מחקר אקדמי מסורתי. יש קורס שאני נהנית ללמד שעוסק באישיות של פונטים, ואין לו שום קשר לענייני קריאות. מה שמעניין זה שאני יכולה לחשוף את התלמידים לעבודה של חוקרים בתחומם, ולהזמין אותם לעשות את המחקר שלהם״.

במה הגישה הזאת שונה מאשר של מישהו שמגיע מרקע של עיצוב בלבד?

״לעומת הקולגות שלי, מעצבי פונטים בעלי רקע מעשי, המוטיבציה שלי בהוראה היא קצת שונה. הם יותר פרקטים בגישה שלהם, ולי חשוב יותר לספר לסטודנטים על התחום ולספק להם גם ידע: ״הי, אתם יודעים שהוא עשה ככה וככה, וההוא עשה משהו אחר?״.

מי הסטודנטים שבאים ללמוד בתוכנית?

״לצד תלמידי העיצוב בתוכנית, שעיצוב פונטים בא להם באופן טבעי יותר, לומדים גם סטודנטים מבית הספר לאדריכלות. בכך אנחנו ממשיכים את המסורת הדנית של מעצבי אות בעלי רקע אדריכלי. נחמד שיש את שתי קבוצות הסטודנטים הללו שמשלימות אחת את השניה״.

מה הסטודנטים במחלקה עושים?

״תלוי בהם. כשאנחנו נותנים משימה כמו בקורס לאישיות פונטים, הבריף הוא לעצב טיפוס אות שיתאים לשילוט. לפעמים אני נותנת כתרגיל לחדש טיפוס אות ישן (typeface revival): בסקרוויל, בודוני ואלסוויר. במקרים כאלה הבריף עוסק בטקסט רץ ואני מלמדת את הסטודנטים על מה חשוב לתת את הדעת. בקורסים יש לסטודנטים אפשרות לבחור גם בסוגי האות שמעניין אותם לעצב, ואני מלווה אותם״.

ולפני סיום, מה את יכולה לספר על התוכניות שלך לעתיד?

״קודם כל – אני עומדת לצאת לחופשת לידה… אחריה אני רוצה להמשיך ולבחון עוד דברים שקשורים לקריאות בתחום השילוט, ובסופו של דבר – לעצב את טיפוס האות האידאלי לשילוט. מלבד זאת אני מסיימת עכשיו ספר לא אקדמי שיקרא, ככל הנראה, Type tricks. זה יהיה ספר קטן עם הרבה איורים שמיועד לסטודנטים לעיצוב, שנולד מנסיון ההוראה שלי.

״כשאני מלמדת סטודנטים שמעצבים טיפוס אות אני שומעת את עצמי חוזרת על אותם דברים שוב ושוב: כשאתה במצב מסויים עליך לעשות כך וכך. המוטיבציה לכתיבתו די דומה למוטיבציה שהניעה את כתיבת הספר הקודם: חיפשתי רפרנסים בעבור הסטודנטים שלי כדי שלא אצטרך לומר את הדברים, אבל כיוון שלא מצאתי, החלטתי לכתוב זאת בעצמי. הנסיון שלי מלמד שעיצוב אות שונה מעיצוב גרפי, כי בעיצוב גרפי אין חוקים; את יכולה לעשות דברים בהרבה צורות וזה בסדר. בעיצוב אות יש הרבה חוקים וכל העניין הוא ללמוד אותם, ואחר כך לשכוח אותם כדי לא להסתבך, ואז פשוט להתחיל לעבוד״.

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden