כל מה שחשוב ויפה

המסכות של צחי נבו: פרצופים ואינספור וריאציות

לפני 25 שנה סיים צחי נבו את הלימודים במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. הוא מעולם לא עסק במקצוע, עד שבגיל 51, לאחר גלגולים שונים, הוא הבין שלא יוכל להתחמק מהייעוד המקצועי שלו, והתחיל לעצב מסכות מעץ, תוך שהוא מתבסס על קריצות, מבטים של שנייה, וחולשות אנושיות
צחי נבו. צילום: זיו יעקובי

צחי נבו. צילום: זיו יעקובי

Yuval:

הי צחי. בוקר טוב, מה שלומך?

Tzach:

סבבה. מחכה לבת שלי שחוזרת לחופשה ראשונה מהצבא. נשמע קצת פולני, אני יודע

Yuval:

נראה לי שזה בגדר הלגיטימי גם ללא פולנים שבינינו…

Tzach:

נרגעתי

Yuval:

בוא תספר כמה מילים על עצמך, בן כמה, מה למדת, איפה, מתי, מה עשית מאז עד שהגיעו המסכות

Tzach:

צחי נבו, בן 51, סיימתי ללמוד עיצוב תעשייתי בבצלאל לפני 25 שנים ומאז נעלמתי, כלומר לא ממש עסקתי בעיצוב. בין היתר היתה לי הזכות להיות מנהל בצוות ההקמה של ynet, היה לי סטרטאפ בתחום משחקי מחשב ולעת זקנה גם הייתי שליח של אוכל, אחרי שהתרסקתי כלכלית. ועכשיו אני פה עושה מסכות

Yuval:

וואלה. נשמע סיפור מעניין…

Tzach:

תשובה הוגנת?

Yuval:

לגמרי. אז מאיפה הגיעו פתאום המסכות?

צחי נבו7

Tzach:

אחרי ההתרסקות הכלכלית הבנתי שיזם אינטרנט בסגנון מסודרים כבר לא ייצא ממני. והבנתי שאם הייתי חוזר לגיל 21, גם אז הייתי בוחר ללמוד מחדש עיצוב. בקיצור, זה בדם. ההחלטה על המסכות נבעה מהעובדה שבקונץ פטנטים שטובים לקיקסטרטר אני ממש חלש – המצאות, מוצרים בסגנון טיסן הנייר עם המנוע וכן הלאה. רציתי להתעסק נטו בקומפוזיציה ובצבע, חיפשתי תחום מספיק פתוח, וכך הגעתי למסכות: פרצופים ואינספור וריאציות

Yuval:

אז הבנת שאתה רוצה מסכות. מה עכשיו?

Tzach:

עכשיו צריך לבדוק כמה זה יכול להצליח. אני מודה שאין לי עדיין קריטריונים מדויקים למה זו הצלחה אמיתית. לפחות כרגע אני סופר מכירות ולייקים

Yuval:

שנייה לפני ההצלחה – תדבר קצת על תהליך העבודה. ממה התחלת? איזה חומרים? וכן הלאה

Tzach:

כשהחלטתי על מסכות ידעתי שהכיוון הכללי הוא עץ, חיפשתי שיטה שתאפשר לי גמישות מקסימלית בכמויות. בדקתי כרסום, למינציה, ובסוף הגעתי לחיתוך בלייזר, שבעיני למרות הפשטות שבו ולעיתים בזלזול כלפיו, אפשר לעשות דברים טובים ומהר.

בנוגע לתהליך היצירתי שאני עובר, הוא מורכב משני חומרי גלם: אסוציאציות ויזואליות כמו קריצות, מבטים של שנייה, חיבור בין תכונות או חולשות אנושיות, ואיך שהן באות לביטוי ויזואלי. חומר הגלם השני הוא עיצוב, וליתר דיוק בליל של ציטוטים משפות עיצוביות שונות. אני מתחבר מאוד לקומיקס, לאיור של יוצרים כמו גארי טקסלי, מודרניזם של אמצע המאה, סטרימליין ועוד. תחבר את שני הרכיבים ביחד ותצא לך מסכה

Yuval:

יש בהן באמת משהו מאד קומיקסי, איורי. מה מושך אותך בכיוון הזה?

Tzach:

קודם כל ההומור, האפשרות לצאת לעולמות אחרים, אבל בעיקר השימוש בגרפיקה יחסית בסיסית מחזירה אותי לגיל 16 אז ציירתי באופן די פרימיטיבי מכוניות, רק שלא הצלחתי באמת להתקדם טכנית. מעבר לכך יש לי ידיים שמאליות וגם הפרעות קשב, כך שלעשות חיבור אמיתי בידיים ליכולת היצירתית שבי זה ממש לא פשוט. במסכות זה עובד כי הצלחתי לסגור מעגל שלם משלב הרעיון ועד שלב הצביעה וההרכבה

צחי נבו1

Yuval:

ואיזה תגובות אתה מקבל בינתיים? כי יש בהן מצד אחד משהו שלכאורה מיועד לילדים, ומצד שני הן לא ילדותיות

Tzach:

האמת שאני מקבל בינתיים חיבוק גדול ויותר מכך אני די בדרך למסקנה שזה מוצר של 7 עד 70. לפחות מבחינת חתך לקוחות, אגב, זה גם חוצה מגדרים. ממעצבת פנים נחשבת ועד לקשיש שתלה לעצמו מסכה בבית של בנו

Yuval:

נחמד. אתה חושב שיש במסכות הד למעצב התעשייתי שבך של לפני 20 ומשהו שנים? איזה עיצובים עשית אז, בלימודים?

Tzach:

יש הד גדול מאוד למעצב התעשייתי שבי, רק בלי קשר לניסיון כזה או אחר מעברי. ההד מתבטא באיך אני חושב ומתכנן: החל במתלה שמאחורי ועד לרמת האיכות שרציתי להגיע אליה, וכמובן שלל שפות עיצוביות ופחות חשיבה על זרמים כאלו ואחרים באמנות‎

Yuval:

מה הלאה אם כך? לאיפה אתה מקווה להגיע עם המסכות בעוד שנה/ שנתיים או יותר?‎

Tzach:

שמתי לעצמי כמה מטרות. בשלב ראשון אני רוצה למצות את החיבוק בארץ, זה פייסבוק בעברית שעובד אחלה, כמה חנויות שימכרו אותי. כיום אני מוכר בחנות אסופה בשוק הפשפשים ביפו, ב־etsy, ובקרוב אני מרים קיר של מסכות גדולות במיוחד בחנות רהיטים נחשבת.

ננשום עמוק ונצא לחו״ל: כיום אני מעסיק את מאיה שבונה את התשתית לשיווק בחו״ל. יש לי כמה יעדים שאשמח לקבל מהם התייחסות: הראשונה זאת גברת שרה אנדמן מקולט פריז, השני הוא מעצב האופנה פול סמית שמציג בחנויות שלו אמנים אורחים. אני חייב להודות שמדובר על מטרות עם הגיון אבל בהיבט האישי אם פול סמית יאהב את המסכות שלי אני ארגיש בעננים

Yuval:

לגמרי. כמה עולות המסיכות?

צחי נבו3

Tzach:

המחירים הם בין 300 פלוס ל-500 ש״ח

Yuval:

במה זה תלוי? ומה הגודל שלהן בכלל?

Tzach:

זה בעיקר תלוי בגודל שלהן. חלק גדול מעלות הייצור הוא אורך הקו שמכונת הלייזר צורבת. בנוגע לגודל, מסכה ממוצעת היא לערך 30 על 30 סנטימטרים. מאידך, המסכות שאני עושה עכשיו לחנות רהיטים שהזכרתי, עומדות להיות ממש גדולות. אורכן 80 סנטימטרים

Yuval:

יפה! משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

Tzach:

אפשר לשאול משהו?

Yuval:

בטח

Tzach:

מה דעתך עליהן, תרגיש חופשי גם לפרסם

Yuval:

אני חושב שהן מקסימות. אני בדרך כלל משתדל לא לכתוב על דברים שאני לא חושב שהם טובים או מעניינים

Tzach:

טוב, אז אם סגרנו המחמאה הכל טוב. שאלה חוצפנית קטנה: יש עוד איזה פינה למסכות בשבוע האיור?

Yuval:

הכל סגור…. תתחיל לחושב על ספטמבר 2016

Tzach:

ניפגש בספטמבר 2016 ושתהיה לך הצלחה ענקית במיזם הזה. ופעם הבאה תביא את גארי טקסלי

Yuval:

קבענו!

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. רבקה ליברמן

    שלום, שמי רבקה, אפשר לקבל את כתובת הסטודיו להתרשם מהמסכות?

    1. צחי נבו

      הי רבקה

      קודם כל תודה על התענינות

      הסטודיו שלי נמצא בצפון תל אביב ברחוב בארי 42 וניתן לבוא אלי תוך התראה קצרה מראש . הינה הנייד שלי 0524816481

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden