לשוב למקום, זה, כמו למות: עידו גוברין בבית הנסן בירושלים

Ido Govrin, The Aspect of Composition that can Properly be Discussed, 2014

הריחוק הגאוגרפי והרוחני מירושלים, עיר הולדתו של גוברין, עומד במרכז התערוכה, אך לא כמקרה פרטי, אלא כהתבוננות עקרונית במושגי הריחוק, הגלות והחזרה. ההגירה לסביבה שונה הציפה בעבודותיו של גוברין עיסוק במושגים כשיבה, מקום, וירושה תרבותית. נדמה כי עבודותיו מבקשות לייצר שפה חזותית העוסקת בטקסט, בשפה העברית, בעזרת בניה של קולז׳ים ומיצבים בחומרים משתנים, בצבעי מונו-כרום המזכירים זיכרונות, שאריות, מפות ועתיקות.

החומרים שגוברין משתמש בהם מספרים על חוויות של גלות, מרחק, שיבה וגעגוע. הקולות הפיזיים הבוקעים מחלל התצוגה מתאחדים לקול זעקה. המתח השרוי במיצבים עומד על הפער בין ריחוק וקרבה, סאונד וחומר, פרגמנט ושלם. בתערוכותיו הקודמות יצר גוברין סדרות שעסקו במסעות פיזיים ומנטלים אחר סיפורים היסטוריים ביוגרפים השזורים במשפחתו. עבודותיו מהוות תמיד ראייה/ הוכחה למסלול ולדרך שמסמנת מעברים בין העולם המנטלי לגאוגרפי האישי של האמן.

עבודותיו, העוברות בין שדות סאונד ודימוי ויזואלי, קוראות להקשיב דרכן למרחבים של עולמות תודעתיים ומנטלים. נוסטלגיה ושאלות של שיבה אל העבר או אל מקום נחשף הן בלב עבודתו של גוברין. שאלות על הפער בין מקום שננטש לבין המקום ההווה מעלות כאב ותהייה.

חלל התערוכה נצבע בצבעי צהוב-חום ומזכיר מראה עתיק, תצלום ישן או מערה שנחשפה בחפירה ארכאולוגית. צלילים מתכתיים עולים מן העבודות (או שמא מן הקירות או מהרצפה), אניגמטיים כמו שפת חיות, קוראים לצופה להתקרב ולפצח את ההקשרים בין הפרגמנטים השונים המתאחדים למיצבים אלו.

Ido Govrin, Quiet Whispers In The Hallway (detail), 2013

אירועי התערוכה:

7/1/2016, יום ה׳, 19:00 – פתיחת תערוכה

8/1/2016, יום ו׳,  13:00 – שיח גלריה עם האמן עידו גוברין והאוצרת עדיה פורת

10/2/16, יום ד׳, 20:30 – ״הופעת תיאוריה״, Theory Performance בחלל התערוכה, בהשתתפות האמן עם ״מוסיקה נובה״, אנסמבל ישראלי למוזיקה אקספרימנטלית ועכשווית מישראל ומהעולם. ״הופעות התיאוריה״ של גוברין תעסוק במושגי ריחוק גלות וחזרה, לא בפורמט של הרצאה פרונטלית אלא במעין פרפורמנס שבמהלכו יועברו הרעיונות על ידי סאונד וידאו ודיבור.