טיפת המזל של עמיר מרק

״לא השתמשתי בה ולו פעם אחת, כך שלא ראיתי כיצד היא נראית בתוכה, אך היא שימשה בעבורי כמעין קמע ששומר עלי״. כך מספר עמיר מרק על Lucky Charms, קולקציית הגמר שזיכתה אותו בפרס היוקרתי למצוינות ויצירתיות באופנה ע״ש פיני לייטרסדורף, על סך 50 אלף שקלים.

מרק יתר בקולקציה פרשנות חדשה לבגדים מחויטים, תוך פיתוח טכניקה המקנה לבגד יכולת להתנפח. פעולת הניפוח מתאימה את הבגד לגוף הלובש ללא צורך במידות או התאמה אישית, כל מערכת לבוש היא מעין קמע מזל השומר על הלובש אותה. לצד זיכרונות מהשירות הצבאי חקר מרק גם את יורדי הים הילידים של אלסקה, שהשתמשו בסימנים ובקמיעות על מנת שישמרו עליהם מפני סכנות הים האורבות להם.

הי עמיר. מה שלומך? הספקת להתאושש קצת מהתצוגה והסוף השנה ומההודעה על הזכייה בפרס? בכל זאת 50 אלף שקלים…

אצלי הכל טוב, עוד בשלבי התאוששות. מה שלומך?

גם, לא רע בכלל! אז באמת קודם כל מזל טוב על הכל וגם על הפרס, אבל בוא נתחיל מהתחלה בכך שספר קצת על הקולקציה שהצגת ממש לפני כמה ימים

תודה רבה. אז הקולקצייה מורכבת מתשע מערכות לבוש כשבכל אחת יש אלמנטים מנתפחים במקומות שונים בבגד. ניסיתי ליצור פרשנות חדשה לבגדים מחויטים, מתוך המחשבה שבבגדים אלה הדגש הוא על התאמת הבגד לגוף הלובש

קראתי שתהליך העבודה על הקולקציה התחיל מחגורת ההצלה האישית שנשאת על גופך במהלך השירות הצבאי שלך כלוחם סטי״ל. תקן אותי אם אני טועה אבל זה די מפתיע למצוא מקור השראה כזה במחלקות לעיצוב אופנה…

כן, באמת נקודת הפתיחה לפרוייקט הייתה חגורת ההצלה האישית שלי, אבל אני לא בטוח שזה נושא חריג, כי הרבה התעסקו בישראליות או בצבא במהלך הלימודים ובפרויקט הגמר. השירות הצבאי שלי אולי היה קצת יוצא דופן, כי במשך שלוש שנים חייתי על ספינה. במהלך החיפוש אחר נושא השראה לפרויקט הגמר חזרתי גם לתמונות מאותה תקופה, וביניהן גם תמונות של החגורה

ותמיד רצית ללמוד עיצוב אופנה?

כן, תמיד ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. קצת התביישתי בתור ילד לדבר על זה, עד שהגעתי לתערוכה במוזיאון חיפה שעסקה במלאכות יד של גברים

וואלה. מתי זה היה? בן כמה היית?

אני לא בטוח, אולי בן 16

נחמד. בוא נחזור לפרויקט הגמר שלך: חיפשת השראה, חזרת לתמונות, ראית את החגורה. איך ממשיכים מפה?

היה לי ברור שחגורת ההצלה היא נקודת המוצא, אבל התקשיתי ליצור סביבה עולם דימויים עשיר מספיק לפרויקט גמר. כבר אז העיסוק העיקרי סביב החגורה היה שלא ראיתי איך היא נראית, כי למזלי לא השתמשתי פה. באחת הפגישות עם המנחה שלי רחל ברמן הדרי, יצאתי כבר כמעט מיואש מהחדר שלה, ופתאום ראיתי את המזוזה שתלויה על משקוף הדלת. אז נפל לי האסימון, שהחגורה הייתה קמע מזל.

זה אולי הזמן לספר שחלק מהמסורת של ימאים ויורדי ים אפופה בהרבה אמונות טפלות, כמו למשל: אסור לשרוק בלב ים, אסור לנשים להיכנס לחדר מכונות של הספינה ועוד. על רקע האמונות הטפלות, ובמבט לאחור על השירות הצבאי, הבנתי שחגורת ההצלה היא ששמרה עלי

ואז, איך מהתובנה הזו מתקדמים לגזרות, בדים, צבעים וטקסטורות?

המשכתי את המחקר סביב תרבויות ימיות אחרות שהשתמשו בסימנים וקמעות. שמונה חודשים זה הרבה זמן לעבוד על קולקציה, והיה לי ברור שארצה להתעסק בטכנולוגיות שחדשות לי. פיתחתי טכניקה המקנה לבגד את היכולת להתנפח, פעולת הניפוח היא שהכתיבה לי את הגזרות והצלליות. את הצבעוניות של הקולקצייה שאבתי מצבעי האזהרה המקובלים בים

אתה יכול לספר קצת על הטכנולוגיה, איך זה עובד?

עשיתי ניסיונות רבים במטרה למצא דרך לנפח חלקים בבגד. לקח זמן עד שהבנתי שהדרך הטובה ביותר היא לשתמש בשבלונות מתכת, ושעל ידי הלחמה בחום גבוה אפשר להדביק חתיכות pvc זו לזו. את הצורות שנוצרות אני שותל בין שתי פיסות בד ולבסוף תופר את חלקי הגזרה השונים

תגיד, עד כמה העסיק אותך העניין של בגד שאמור להיות לביש (ונוח?) לעומת בגד שייראה טוב בתצוגה ובצילומים?‎

אני חושב שארבע שנות לימוד באקדמיה הן הזדמנות מצויינת להתנסויות חדשות ולפיתוח רעיונות. בקולקציה יש פריטים מאוד לבישים שאותם משלימים פריטים יותר קונספטואלים. אני מאמין שבהמשך הפיתוח גם הם יכולים להפוך לבישים יותר. כמו הרעיון של בגד מתנפח, שמתאים עצמו לגוף הלובש ללא צורך במידות

אז אפרופו השאלה הקודמת, אחד הדברים שאוהבים להגיד על עולם האופנה היום, ובמיוחד על מעצבים צעירים, זה שמה שמעניין אותם (אתכם?) במיוחד זה איך הבגד ייראה בריבוע של אינסטגרם, מה שעלול לפגוע בהבטים אחרים וחשובים יותר של התהליך או של התוצר הסופי. מה יש לך להגיד על זה?‎

מנקודת המבט שלי, אינסטגרם הוא כלי מצוין וחשוב. אני חושב שתהליך יצירת בגד הוא ארוך וקשה, צריך להתחשב בכל כך הרבה גורמים ולקבל כל כך הרבה החלטות. אני לא חושב שהאינסטגרם או איך הבגד ייראה בריבוע התמונה יכולים להכנס לתוך אותם השיקולים

אז מה עכשיו? מה הלאה? חשבת כבר מה לעשות עם הכסף? להשקיע בפיתוח הקולקציה או לנסוע לחופשה קטנה במקום אקזוטי?‎

שאלה גדולה =) אני לא כל כך טיפוס של חופשות, בטח לא אקזוטיות. נורא בוער לי להתחיל לעבוד, להמשיך את הפרויקט, אולי לפתח את הכפכפים מהקולקציה… ‎

נייס! סקרן לראות לאן תיקח את הקולקצייה מפה, אבל בכל זאת ממליץ על חופשה אחרי ארבע שנים כאלו…