כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

עד העצם כפר סבא. צילומים: מתן כץ

ארסנל האוכל של אינסייד אאוט

אחד הפרויקטים הראשונים שקיבלו אירית וילנסקי ואביטל אבקסיס מסטודיו InsideOut היה עיצוב הסניף הראשון של ״עד עצם אקספרס״. מאז הן מתמחות בעיצוב מסחרי, במיוחד בתחום האוכל, ועובדות עם רשתות נוספות כמו סי קפה, סינטה בר ופרש קיטשן  

כשהמעצבות אירית וילנסקי ואביטל אבקסיס החליטו לקרוא לסטודיו המשותף שהקימו אינסייד אאוט (InsideOut), כשמם של גלילי הסושי עם האורז מחוץ לאצה, הרעיון נשאב מאופיו של תהליך עיצוב, שמתחיל ״בפנים״ – בחשיבה ובגיבוש רעיון – ומסתיים בתוצר ״חיצוני״, חלל או מבנה. ספק אם הן העלו בדעתן שבשם טמון גם מה שלימים התברר כסוג של רמז לבאות, לעובדה שלצד עיצוב חנויות, אולמות תצוגה ומשרדים, חלק נכבד מעבודתן בזירה המסחרית תתמקד בעיצוב רשתות מזון מהיר, ברים, בתי קפה ומסעדות, גם אם לאו דווקא יפניות – בינתיים לפחות.

וילנסקי, בוגרת המחלקה לעיצוב פנים במכון טכנולוגי חולון ואבקסיס, בעלת תואר ראשון ושני מהפוליטכניקום במילאנו, הכירו כשאבקסיס הגיעה למכון במסגרת חילופי סטודנטים. מהלך הלימודים זימן להן עבודה על פרויקט משותף, שאף נבחר לפרויקט כיתתי מצטיין, והכימיה הייתה מידית. ״חלקנו עניין בתחום המסחרי וחלמנו להקים סטודיו ביחד, אם כי היה לנו ברור שאנחנו צריכות להשתפשף בעבודה לפני שנגשים את חלום הדרך העצמאית״, אומרת וילנסקי, שהתמחתה בסטודיו של איל צלאל, בעוד שאבקסיס התמחתה בסטודיו מו.

אביטל אבקסיס (מימין) ואירית וילנסקי. צילום: אינסיידאאוט

עד העצם כפר סבא. צילומים: מתן כץ

אחרי ארבע שנים בנפרד הן הרגישו בשלות מספיק לפתוח סטודיו משלהן, שיתרכז בתחום שריתק אותן מלכתחילה – עיצוב פנים מסחרי. ״העשייה בשדה המסחרי היא דינמית, משיקה לתחומים כאופנה ומיתוג, ומאגדת בתוכה דיסציפלינות מגוונות כעיצוב מוצר, רהיטים וגופי תאורה״, מסבירה אבקסיס. ״מעבר לכך, היא מחייבת גמישות וזריזות: מעורבים בה אנשי מקצוע רבים, כך שהכרחי לוודא התאמות ותיאומים מדויקים לאורך כל התהליך ובדרך כלל מדובר בלוחות זמנים צפופים״.

אז איך עושים זאת? ״קודם כל מתאהבים״ הן פוסקות פה אחד ״אחר כך מתמקצעים, בדרך עושים גם כמה טעויות, אבל לא מתייאשים״. ואבקסיס מחדדת: ״זה תחום שהלימוד בו הוא בלתי פוסק – מפרטי בניין, דרך חומרים ועד טרנדים חדשים. אין אפשרות לדרוך במקום, והאתגר הוא תמיד ליצור משהו אחר, להמציא את הגלגל מחדש״. תהליך פיתוח קונספט מתגבש אצלן כסיעור מוחות, שעליו מספרת וילנסקי: ״אנחנו בוחנות מנעד השראות – הן אישיות של כל אחת מאיתנו מחיי היום־יום, והן כאלה שאנחנו שואבות מהתעדכנות מתמדת במה שקורה בעולם, ובכלל זה מביקורים בתערוכות עיצוב ואמנות. אחר כך אנחנו ׳זורקות׳ מילים כדי לגבש קו מנחה, שלאורו אנחנו ׳תופרות׳ את הרעיון ומהדקות אותו״.

לדבריהן, במרבית המקרים התהליך זורם, אבל יש מקרים שלוקח יותר זמן לקלוע לכוונת הלקוח ולפעמים גם מתברר שישנם אילוצים כאלה או אחרים – אילוצי חלל או ׳התיישרות׳ עם תקנות וחוקים, שמקשים ליישם דברים ואז צריך למצוא להם פתרונות יצירתיים בלי לפגוע בקונספט. אבקסיס: ״עיצוב מסחרי ככלל, ושל בתי אוכל בפרט, אינו מתמצה רק באסתטיקה ובנראות מושכת. הוא כרוך בהרבה מאוד פרמטרים שאינם עיצוביים במהותם, אך כן הכרחיים וחיוניים על מנת ליצור מערך תפקודי יעיל וזורם, ולקדם את השורה התחתונה של פרויקט מסחרי באשר הוא – הצלחה עסקית. זוהי המורכבות של התחום, ובה בעת גם האתגר הגדול שכל כך מושך ומרתק אותנו״.

עד העצם אקספרס כפר סבא. צילום: נמרוד סונדרס

עד העצם אקספרס נתניה. צילום: נמרוד סונדרס

לחם ארז. צילום: אינסיידאאוט

פרש קיטשן. צילום: אינסיידאאוט

רולדין. צילום: אינסיידאאוט

תחום האוכל נחשב לתת קבוצה בעיצוב מסחרי, והעיסוק בו לא הייתה החלטה מכוונת מראש. הדברים התגלגלו לכיוון, אולי בעקבות אחד הפרויקטים הראשונים שקיבלו לידיהן – עיצוב הסניף הראשון של רשת ״עד עצם אקספרס״, רשת מסעדות מזון מהיר שהינה גרסת בת של מסעדת עד העצם הוותיקה בהרצליה פיתוח. ״תחילת דרכה של הרשת הייתה גם תחילת דרכו של הסטודיו״, אומרת אבקסיס. ״זה היה שידוך מפרגן של המעסיקים הקודמים, ומאז 2012 אנחנו מלוות אותה. היום יש ברשת כבר 12 סניפים, ובכלל זה סניף כשר״.

הסניף הראשון נפתח ברח׳ אבן גבירול בתל אביב והקונספט הרעיוני שהגו, ופותח תוך דיאלוג פורה עם היזם והממתגת, קרם עור וגידים כעיצוב שפונה לקהל צעיר ושם דגש על יצירת חוויה קצבית שמותאמת גם להתנהלותו ולאופיו הקולינרי. שפתו העכשווית נרקמת מצבעוניות עזה, חומריות גולמית־מחוספסת, ועיטורי גרפיקה וגרפיטי על הקירות. ״באופן כללי, מסעדות/רשתות מזון אקספרס הן סוגה בפני עצמה בסצנת האוכל, וקצב הוא אלמנט מפתח בהווייתן״, אומרת וילנסקי.

״כל סניפי עד העצם מאופיינים באותה שפה שמשמרת את המקצב הדינמי שעומד בבסיסה, ושנשענת על המוטיבים שנועדו ליצור אותו ואת התחושה הצעירה. כמובן שמטבע הדברים יש ניואנסים קטנטנים שמשתנים מסניף לסניף כנגזרת של המיקום הפיזי, קהל היעד שפוקד אותו ונתוני החלל הספציפי, אך הנרטיב האסתטי זהה״. היום, עם סניפים שפרושים ברחבי הארץ ומושכים אליהן צעירים ובליינים, הן מרגישות שדייקו את העיצוב, ״כמובן שבלי לגרוע מאיכותו המצוינת של המזון המוגש בהם. ככלל, אנחנו שמחות על כברת הדרך שעשינו ביחד. היא מאוד משמעותית בעבורנו, ואנחנו ממש מרגישות שצמחנו ביחד״ מוסיפה אבקסיס.

״ארסנל האוכל״ של השתיים כולל עיצוב סניפים של רשתות נוספות כרולדין, לחם ארז, פרש קיטשן, מנדרין, ובכלל זה פיתוח קונספט רשתי חדש; מסעדות לקבוצת סינטה בר, שבעבורה הן מעצבות גם את משרדי המטה; ובימים אלה ממש הושק ביסטרו BP, שמיקומו בתחנת דלק במחלף נתניה הכתיב את עיצובו כפונדק דרכים עכשווי. כל פרויקט, בין אם עיצוב משרד, חנות או מסעדה, הוא לדידן סיפור חדש, שמטופל בהתאם לאופיו המיועד ומזמן חוויית יצירה חדשה. ״היינו בוגרות טריות של לימודי עיצוב כשבחרנו להתמקד בתחום המסחרי, ומאז הוא ממשיך לרתק אותנו ומאתגר אותנו להתפתח עוד ועוד. הזמן שעבר, הפרויקטים שביצענו לצד כאלה שנמצאים בתהליך, ובעיקר העניין שלנו בתחום לגווניו השונים, שרק הולך וגדל, מוכיחים לנו כל פעם מחדש שההתאהבות של תחילת הדרך הוכיחה את עצמה כנכונה לנו״.

עד העצם הרצליה. צילומים: אפיק גבאי

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden