כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

העיצוב המחודש של מעריב לנוער. צילומים: מ״ל

העיצוב החדש של מעריב לנוער: רטרו ונוסטלגי, עדכני ורלוונטי

טל לוי, העורך הגרפי של מעריב לנוער, מספר על העיצוב החדש: ״אני לא מתייחס לקוראים כילדים שלא מבינים עניין. להפך: זה דור שצורך אסתטיקה כל הזמן; זה הקהל שהכי מבין את האסתטיקה שלי כמעצב״

Yuval:

הי טל, בוקר טוב. מה קורה?

Tal:

בוקר נהדר יובל 🙂 אצלי הכל טוב, תקופה עמוסה אבל אם יהיה יותר טוב מזה נשתגע. מה שלומך?

Yuval:

גם, לא רע בכלל. אני חייב להגיד שזה די מדהים שמעריב לנוער עדיין קיים. מתי הוא הוקם? כי אני זוכר אותו בתור ילד וכבר אז הוא לא היה עלם צעיר…

Tal:

הוא לגמרי לא עלם צעיר: העיתון נוסד בשנת 1957 אי שם בתחילתה של מדינת ישראל. הוא היה בהתחלה עיתון חדשותי לגמרי שסיקר את כל האספקטים של מדינת ישראל מזוויות של בני נוער

Yuval:

ומה הוא היום, 60 ומשהו שנה לאחר מכן?

Tal:

היום הוא עבר מיתוג מחדש ברמת העיצוב והתוכן, אבל המיתוג והעיצוב נשענים על ההיסטוריה העניפה שלו. במהלך המיתוג החדש צללתי אל תוך הארכיון של המגזין, שבו זמנית התפתח עם עידן הדפוס, וזה מה שיצר את ההשראה הבסיסית: עיתון רטרו ונוסטלגי אבל עדכני ורלוונטי, שזנח את תרבות הצהובנים והסלבס לטובת תוכן מעשיר רלוונטי ומשפיע.

היה ברור לנו שאנחנו חייבים להתפתח ולבדוק כיוונים חדשים בשעה שמגזיני נוער נסגרים בעולם בזה אחר זה. אנחנו מתעסקים בנושאים חברתיים, קומיקס, גיימינג, דיגיטל, שירה, עיצוב ישראלי, מגדר, פמיניזם, אבל מזוויות של בני נוער

Yuval:

רגע לפני שנצלול לתהליך, מי בכלל הקהל שלכם, בני כמה הם, ואיך זה שהם מנויים למגזין פרינט?

Tal:

הקהל שלנו הוא בני נוער ישראלים, מכל קצוות האוכלוסיה, מגיל 13 עד 17. המגזין קיים בפרינט ובאתר הבית שלנו במאקו, אז בני הנוער נחשפים לתכנים שלנו בעולמות התוכן האלו, ותתפלא לשמוע, אבל הם קוראים, ולא מעט, ויש עליה חדה בקרב הבנות

Yuval:

למה הכוונה בעלייה חדה?

Tal:

זו בדיקה שנעשתה על ידי המשרד שלנו, מכיוון שאנחנו עוסקים גם בהוצאה לאור של ספרים ומגזינים אחרים. היה סקר שגילה לנו שבנות נוער הן קהל יעד שנמצא במגמת עליה בצריכת תוכן כתוב וקריאה. זה היה נתון יבש, אבל הצלחנו לזקק ממנו את ההבנה שבני נוער עדיין מחפשים לצרוך תוכן כתוב, והיה לנו ברור שאנחנו הולכים לפצח את הנושא במהלך המיתוג

טל לוי. צילום: טל אזולאי

Yuval:

אז איך ומאיפה מתחילים? ואיך בכלל התגלגלת לתפקיד הזה? במיוחד שרק הרגע פחות או יותר סיימת ללמוד במחלקה לתקשורת חזותית במנשר

Tal:

באמת שאלה טובה 🙂 העורכת הקודמת של המגזין חיפשה מעצב, והמליצו עלי, מפה לשם הגעתי למערכת הכי כיפית בעולם ולעיתון שכבר היתה לו שפה גרפית משלו. בהתחלה לא הבנתי עד כמה הפוזיציה שאני נמצא בה משמעותית, אבל ברגע שעלה לאוויר עניין המיתוג מחדש, הבנתי שאני הולך לעשות משהו משמעותי. 

איך מתחילים? ממש כמו בלימודים, עושים ישיבת קריאייטיב עם כל הצוות, מבררים מה הערכים שלנו, מה המטרות שלנו, מה החזון שלנו, ובונים תהליך מיתוג שלהם שמבוסס על זה

Yuval:

ספר עוד על התהליך, על הכיוונים שנבדקו, קומפוזיציות, טיפוגרפיה, צבעוניות: אל תחסוך

Tal:

אז ככה: בתור התחלה היה לי ברור שאני חייב לפצח את עניין הגריד, איך לגרום לבני נוער לקרוא בצורה יותר קלה ונוחה, והמקור הראשון שהלכתי אליו היה הסושיאל – גרידים של טמבלר, פייסבוק, אינסטגרם. כל חווית צריכת התוכן שלנו ברשת היא תבניתית, יש לנו את היכולת לעבור מתבנית לתבנית באותו מסך ולצרוך תוכן שונה או דומה. בנוסף, רציתי שהפורמט של העיתון יחייה בשלום ברשת, ולכן השער הוא בגריד של תמונת פולארויד (אינסטגרמי לגמרי).

זה לקח אותי צעד נוסף להתחיל לחקור את הארכיון של העיתון: היה אפשר לראות צבעוניות שמגלה את יכולות הדפוס הדלות באותה תקופה, תמונות מגורענות, שחור לבן, דמויות שיוצאות מהמסגרת של התמונה, גושי טקסט. לפעמים שימוש רק בשלושה צבעים לאורך כל העיתון. היה המון לטרינג ולוגואים לתחנות שונות, כל הדברים האלו ביססו את העיצוב החדש של המגזין.

היה כיוון אחד שהיו לו וריאציות שונות: רציתי לקחת את הערכים הנוסטלגיים שעלו מהארכיון לעידן הנוכחי בצורה היפסטרית ומגניבה. ואני מודה למו״ל שלי שנתן לי יד חופשית בנוגע לעיצוב, שזה היה ממש מפתיע

Yuval:

ואיך זה בא לידי ביטוי בתכנים – שחלקם לא היו קודם? – נושאים חברתיים, קומיקס, גיימינג, דיגיטל, שירה, עיצוב ישראלי, מגדר, פמיניזם…

Tal:

זהו, מתברר שדווקא כן התעסקנו בכל התכנים האלו בעבר, פשוט מנקודות מבט שונות. בשנות ה־50 וה־60 התכנים היו סופר מיליטריסטיים אבל היה דגש על הישראליות, אז היו כתבות על צלמים ישראלים, על נגישות לבעלי מוגבלויות בבתי ספר. דיגיטל? יותר בכיוון של DIY, איך לייצר רדיו. עם תחילת שנות ה־90 באמת יותר התעסקנו בתרבות הסלבס, אבל זה מה שקרה עם כניסת תרבות הפופ לשוק הישראלי בכל גופי התקשורת בארץ…

Yuval:

בוא תתן כמה דוגמאות ספציפיות לעיצוב סביב כפולות או שערים, מבחינת לטרינג, צבעוניות, שימוש באיור וכן הלאה?

Tal:

לא מזמן הזמנתי איור לשער של אריאנה גרנדה, לכתבה שהתעסקה בבני נוער מפורסמים שמספרים על הזווית הפחות נוצצת של עולם הפרסום. יש את מדור העיצוב שלי שלא מזמן ראיינתי את אברהם קורנפלד והיו שם לא מעט לטרינגים. הצבעוניות בכל המגזין היא שונה מכפולה לכפולה, אבל תמיד בכל מדור יהיו שלושה צבעים ששולטים ועובדים יחד

Yuval:

וזה לא יותר מדי?

Tal:

אני חושב שההפך, אם נסתכל אחורה נראה את המגזינים של שנות ה־2000, ושם באמת היתה אובר־צבעוניות. היום לכל מדור יש את הצבעוניות שלו, שמותאמת גם לוויז׳ואל ולנושא של הכתבה, וזה יוצר מכלול שלם והרמוני של צבעים שעובדים יחד, ופתאום אתה עובר למדור אחר, והוא שונה ונותן אווירה צבעונית אחרת שמתאימה לכתבה בצורה מדויקת.

המו״ל שלי פעם אמר לי, שאני עושה משהו מאד אקספרימנטלי, ולא בטוח שבתקופה אחרת הוא היה מאשר את זה, אבל מאחר ואנחנו נמצאים בעידן שהפרינט חייב להמציא את עצמו כל הזמן, היה לי ברור שזה כיוון שחייב לבדוק. לדעתי ולטעמי הוא מוצלח, ולא נרשמו ביטולי מנויים מאז השינוי הזה, להפך 🙂

אגב, השפה הגרפית עברה אישור של שתי קבוצות מיקוד של בני נוער שערכנו

העיצוב המחודש של מעריב לנוער. צילומים: מ״ל

Yuval:

תגיד, בן כמה אתה?

Tal:

במרץ אהיה בן 32 🙊

Yuval:

ואיך זה לעצב לקהל שהוא חצי מהגיל שלך?

Tal:

אני לא מתייחס אליהם ברמת העיצוב כאל ילדים שלא מבינים עניין, להפך: הם דור שצורך אסתטיקה כל הזמן בכל פלטפורמה שהיא. אני דווקא מרגיש שהם הקהל שהכי מבין את האסתטיקה שלי כמעצב

Yuval:

מעניין. תגיד, איפה אתה מרגיש בעבודה שלך המשך, התפתחות, ואיפה זה משהו חדש ואחר לגמרי?

Tal:

נכנסתי לעבודה הזו כשהייתי רק מעצב. היום אחרי שנה וחצי אני מעצב, כותב תוכן ומפיק, ונוגע בלא מעט תחומים שבעבר היו זרים לי לחלוטין. אני חושב שכמעצבים חשוב להוציא את עצמנו מאזור הנוחות שלנו ולחקור כיוונים חדשים ואחרים, שלא היו בסל כלים שלנו לפני זה. תקשורת חזותית היא סל כלים שמתרחב כל הזמן אם אתה יודע איך לפעול 🙂

היום אני מתחיל לעסוק בדוברות פוליטית, תמיד היה לי חשוב להעביר מסר, לייצר שינוי. ובזכות העבודה במעריב לנוער אני לגמרי מוכן לשלב הבא

Yuval:

לא הבנתי: אתה עוזב את מעריב לנוער? זה במקביל? ומה בדוברות פוליטית?

Tal:

אני לא עוזב את הבייבי שלי, זה הולך להיות במקביל. נכנסתי למשפחת אידאה – המרכז לדמוקרטיה ליברלית. זה קורס דוברות פוליטית הכי מקצועי שיש, שכבר במהלכו אני עוסק בדוברות של המרכז שמאל. להיות דובר זה ממש להיות משרד פרסום מהלך יחד עם חבר הכנסת שלך 🙂

Yuval:

וואלה. מגניב. יהיה מעניין לראו לאן זה יגלגל אותך. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

Tal:

אני גם ממש מצפה לראות לאן אתגלגל משם. חשוב לי להתעסק כל הזמן בדברים חדשים שמעניינים אותי, אני מאמין שעיצוב טוב הוא עיצוב משפיע ומקווה שזו תמשיך להיות הדרך שלי.

זהו בגדול 🙂

תגובה אחת

  1. גיא

    בהצלחה טל. אחלה עבודה. עבודתי הראשונה…. הייתי העורך הגרפי של מעריב לנוער בשנים 1993-2005

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden