כל מה שחשוב ויפה
ניצן הורוביץ, מסעדת רוזנברג. צילומים: עודד סמדר

מידע פנים // ניצן הורוביץ

ניצן הורוביץ עיצב את מסעדת רוזנברג בהרצליה פיתוח בהשראת חומרי הגלם שמרכיבים את המנות: בעיקר הרבה ירק, ולכן הוא הדגיש בחלל את הצבע הירוק שמייצג את המוצר המקומי ומקנה רעננות

שטח פרטי

ניצן הורוביץ, בן 43, גר ברמת גן.
אתרפייסבוקאינסטגרם

מפרט טכני

מסעדת רוזנברג ממוקמת ברחוב משכית בהרצליה פיתוח, בחלל ששימש קודם לכן כחנות מאפים. שטחה הכולל הוא 200 מ״ר, והיא נחלקת לשלושה מפלסים: קומת מטבח תחתונה ששטחה 100 מ״ר, קומת כניסה ששטחה 50 מ״ר ובמרכזה יש בר ושולחנות אוכל, וקומת גלריה ששטחה 50 מ״ר נוספים.

הפרטים הקטנים

תכנונה של מסעדת רוזנברג בהרצליה החל מהגדרת מספר הסועדים שיוכלו לאכלס את המקום בו זמנית. את ההשראה לקונספט העיצובי קיבלתי מתפריט המנות ומחומרי הגלם המרכיבים אותן: בעיקר הרבה ירק, ולכן במסעדה מודגש הירוק כצבע שמייצג את המוצר המקומי ומקנה רעננות.

ניצן הורוביץ: צילום״ אורן דאי

יצרתי אווירה של פטיו לשעות היום ואווירת בר לבילוי בערב. להדגשת אווירת צהריים רעננה בחרתי בריצוף בטעם של חו״ל – גרניט פורצלן דמוי פרקט פישבון בארבעה גוונים שונים, המתכתב עם טעמו של הקהל הצעיר ועובדי ההי־טק, שנוהגים לסעוד במקום. להדגשת אווירת הערב יצרתי אווירה נונשלנטית ופחות מהודקת, שמשדרת וייב אוראני ופונה לקהל בליינים שמגיע לשתות קוקטיילים ומחפש מקום נעים לשהייה, קז׳ואלי ופחות מחייב, ללא לחץ אופנתי.

הבר הגדול בכניסה הופך את קומת הכניסה (אחת משלוש) לדינמית יותר, ובפנייתו אל הרחוב שואב מהסביבה החיצונית. הוא מחופה ברזל ועטוף במשטח גרניט טבעי של קוסנטינו, כשמעליו יש חלל אחסון גדול המשמש גם כגוף תאורה דומיננטי. החלל מחופה בנגרות ירוקה מודגשת, ומעליה אריחי חרסינה בסגנון של פעם. בין האריחים משולבים ריבועי מראות, שבמפגש עם האור שנופל עליהם מכיוונים שונים מייצרים קיר מרצד שמעניק מראה מפוקסל ועמוק. זוג גרילנדות תלויות ומאורכות מאירות את אזורי הישיבה והבר, ומערכת מיזוג חשופה תורמת לתחושה תעשייתית קלילה. אלמנט תאורה שחוזר על עצמו בהקף המסעדה מקובע לחיפוי הקיר ומאיר את האריחים הלבנים כלפי מעלה, וכך מאפשר לחלל להשתנות בהתאם לשעת היממה ולסוג הקהל שמגיע – עוצמת תאורה ייעודית לצהריים ואחרת לשעות הערב.

פרט שולי

אני לא איש של טרנדים מתוך עקרון. אני מאמין שהאלמנטים והחומרים שנבחרים לחלל צריכים להיבחר לגופו של עניין. החוכמה היא למצוא את השילוב הנכון שמתאים לזמן. בגדול, אני תמיד שואף להשתמש בחומרים ובפריטים שהם על־זמניים.

הדום של רוש בבואה. צילום: בנימין אדם

לפרטים נוספים

הייתי רוצה לתכנן בית באחד הכפרים היוונים שממוקמים על צלע הר – ליצור במרחב אחר ושונה, לא עירוני או כפרי, מחוץ לאיזור הנוחות. מעניין אותי להתמודד עם טופוגרפיה ונופים שונים ולעשות שימוש בחומרים שטרם התנסיתי איתם.

פריטים נבחרים

ההדום אצלנו בסלון של רוש בבואה (Roche Bobois), שמרופד בבד תלת־ממדי נושם ומדמה צורה של בועה, משמש כעין כיכר מרכזית – בכל רגע נתון יש מישהו שיושב עליו.


רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים של ״מידע פנים״ לחצו כאן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden