הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
ניצה סמוק ומשה צור הם הזוכים בפרסי ״אות מפעל חיים למצוינות תכנונית״
ניצה סמוק ומשה צור הם הזוכים בפרסי ״אות מפעל חיים למצוינות תכנונית״ מטעם פסטיבל אדריכלות ישראלית שמקיימת התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל. סמוק וצור זוקפים לזכותם, כל אחד בתחומו, עשייה פורייה וארוכת שנים, שהינה חלק בלתי נפרד מפני הנוף המקומי, וככזו מציגה את תרומת האדריכלות לבניין הארץ ולעיצוב התרבות הישראלית. חבר השופטים מנה השנה את פרופ׳ דן איתן, שזכה לאחרונה בפרס ישראל, פרופ׳ שמאי אסיף וד״ר הדס שדר.
אדריכלית ניצה סמוק. צילום: פטר סמוק
פרופ׳ סמוק, שכונתה על ידי חבר השופטים ״חלוצה של עידן חדש, הקושר בין אדריכלות לשימור ולמורשת״, סיימה לימודי אדריכלות בפירנצה, איטליה, שלאחריהם עבדה שם ברשות השימור הממשלתית. תחום השימור, שאליו נחשפה בשנות מגוריה באיטליה, המשיך להנחות את פעילותה עם שובה לארץ, ובשנת 1990 היא הקימה את מחלקת השימור בעיריית תל אביב ועמדה בראשה עד 2002.
קידום הנושא שעמד ועומד בבסיס פעילותה גם היום, והוא, לדברי השופטים, גם מה ש״הפך את תל אביב הצעירה והדינמית לחלוצת השימור בארץ ובהקשר של שימור הסגנון הבין־לאומי לחלוצה בעולם כולו״. עוד הוסיפו השופטים ש״פעילותה הנמרצת והתקיפה, מבית לבית, ממרפסת למרפסת ומפרט לפרט, הניבה בשנת 2003 את הכרזת העיר הלבנה של תל אביב כאתר מורשת בין־לאומי על ידי אונסקו״.
עשייתה של סמוק – בתחום שבו הפכה לשם נרדף כמעט – רחבה ומגוונת, ובמהלך השנים אף זיכתה אותה בפרסים נחשבים כפרס רוקח ופרס א.מ.ת. לצד עיסוק בתכנון אדריכלי־שימורי במשרדה הפרטי, הרזומה העשיר של סמוק כולל ספרים שהוציאה לאור – ״בתים מן החול״ בשנת 1994, ו״לגור על החולות״, שהופק כקטלוג לתערוכה בשם זה שאצרה בשנת 2004, וכן כהונה כראש התכנית לתואר שני בשימור בטכניון.
״בימים אלה של תנופת בנייה חסרת תקדים וביקורת קשה על איכותן של השכונות החדשות שאנחנו בונים ועל הדרך שבה אנו מחדשים את ערינו, ברורה עוד יותר תרומתה של סמוק להחדרת תכנים של איכות, זהות מקומית ומורשת לשיח ולעשייה התכנונית״, סיכמו השופטים את נימוקי בחירתם. ״בעשייתה העקבית מייצגת סמוק את המבט החוקר והחקרני לעבר המורשת הבנויה ואת ההכרה בערכיה״.
אדריכל משה צור. צילום: יעל אנגלהרט
מגדל שרונה עזריאלי בתכנון משה צור. צילום: מ״ל
נימוקי בחירת השופטים באדריכל משה צור, כמי שראוי לקבל אות מפעל חיים, התייחסו אל עשייתו כאל תקדימית ופורצת דרך, המקרינה, לדבריהם, על כל מה שנעשה אחריה. ״מזה ארבעה עשורים מעצבים הפרויקטים של האדריכל משה צור את הנוף העירוני־אדריכלי של ישראל. מדובר במכלול בעל ערך מצטבר ובעל משמעות מקצועית ותרבותית ייחודית. המצוינות והחדשנות שמביא משה צור אל הנוף האדריכלי הישראלי הם יוצרי סטנדרט״.
צור, בוגר הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, החל את דרכו המקצועית במשרדו של האדריכל חתן פרס ישראל אל מנספלד, שבו עבד עד שפתח משרד עצמאי בשנת 1978. צור חתום על אין־ספור פרויקטים בארץ ובחו״ל, ולרשימת הפרסים שהוא זוקף לזכותו, נוספה לאחרונה זכייה בפרס המצוינות CTBUH, שהוענק לו בקטגוריית חזיתות על תכנון מגדל שרונה־עזריאלי.
המנעד התכנוני של צור מקיף פרויקטים בתחומי מגורים, מסחר ומשרדים, שבכולם, לדברי השופטים, באמצעות מיומנותו ושליטתו בצורה, טכנולוגיה וחומר, ״חוזר המושג אסתטיקה אל מרכז הבמה כשיח לגיטימי וראשי – מבחן של תרבות ושל איכות חיים״. עוד צוין בנימוקי הבחירה ש״למרות שהמכלול האדיר והבלתי נדלה של הפרויקטים שהקים וממשיך להקים בימים אלה הם תרומתו העיקרית, הקפיד צור להקים תלמידים וממשיכים מתוך משרדו וממשיך לחלוק את משנתו גם באקדמיה ובכל פורום אפשרי״.
״החיים בעיר״ היא הכותרת שתוביל את פסטיבל אדריכלות ישראלית FIA 2019, שיתקיים ב־4 ביוני תל אביב. זוהי שנתו השנייה של הפסטיבל, שהושק בשנה שעברה ע״י התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, המעמידה את העירוניות ואת ערכי הקהילה בלב עשייתה של אדריכלות שמחויבת לסביבה ערכית ומקיימת. הפסטיבל יארח 75 דוברים מהארץ ומהעולם, שידונו במכלול סוגיות והיבטים העומדים על סדר היום של תחום התכנון לגווניו, ובמסגרתו יוענקו פרסי ״אות האדריכלות הישראלית״ לפרויקטים מצטיינים במנעד קטגוריות: בנייה רוויה, בנייה פרטית, מבני ציבור, מבני חינוך, תכנון ועיצוב עירוני, אדריכלות המחר, מבני מסחר ועיצוב פנים.
תגובות