כל מה שחשוב ויפה
מתוך ספרה של מירי בלבול, חדר משלהם. צילום: אורית ארנון

חדר משלהם: מירי בלבול מאמינה שעיצוב נכון משנה חיים

60 חדרים שהולבשו כחלק מפרויקטי התנדבות שמובילה מירי בלבול במסגרת סקולה, בית הספר להום־סטיילינג שהקימה לפני שש שנים, מוצגים בספר חדש

Yuval:

בוקר טוב מירי, מה שלומך? מזל טוב על חדר משלהם!

Miri:

בוקר אור, הכל מעולה תודה לאל. תודה רבה

Yuval:

תגידי, כמה זמן עבדת על הספר?

Miri:

חודשיים, מכיוון שהיו לי צילומים מקצועיים מתוך הפרויקטים יכולתי להרשות לעצמי לעשות את זה בזמן קצר

Yuval:

וואלה. והפרויקטים שבתוך הספר, מאיזה שנים הם?

Miri:

הראשון משנת 2015

Yuval:

אז בואי נלך צעד אחד (או חמש שנים) אחורה, ותספרי איך בכלל התחילה העבודה על פרויקטי הגמר למען הקהילה

Miri:

בשנים 2008 עד 2013 היה לי מדור במגזין העיצוב נישה, שבו טיפלתי בחללים באמצעות הום־סטיילינג של לפני/אחרי. במסגרת המדור הזה פנתה אליי עמותת עולם חסד, שהציעה לי ״לסדר״ (פעם ככה קראו לעיצוב) הוסטל לנוער בסיכון. הסכמתי, וכשניפתחה הסקולה שלי ב־2013 החלטתי לחבר בין העשייה במדור לבין בית הספר, ומאז הכל היסטוריה…

Yuval:

אז רגע לפני שנמשיך, ספרי כמה מילים על עצמך ועל בית הספר לטובת מי שלא מכיר

מירי בלבול. צילום: סלי בן אריה

צילום: נויה שילוני

Miri:

מירי בלבול, בת 57, נשואה בטוב ליעקב, אמא לשלושה. אני הבעלים של בית הספר סקולה, לימודי הום־סטיילינג, שחרט על דגלו את החיבור בין עיצוב, קהילה ואנשים. לסקולה שלי מגיעים אנשים שרוצים ללמוד את מקצוע ההום־סטיילינג וכאלה שרוצים לעשות הסבה באמצע החיים. בית הספר נמצא במתחם התחנה בתל אביב ושלוחה צפונית שלו נמצאת בבית מלאכה ליצירה ישראלית, במושב רגבה ליד נהריה

Yuval:

ואיך בא לידי ביטוי החיבור בין עיצוב, קהילה ואנשים?

Miri:

בשני מישורים, כשהראשון בעיקרו הוא בפרויקטי הגמר, שמוקדשים כולם למען הקהילה: אוכלוסיות מוחלשות, בתי ילדים, הוסטלים, בתים לחיילים בודדים, בתים לנשים שיצאו ממעגל הזנות והסמים, ואפילו כהוקרה ללוחמי האש הצפוניים כאות תודה לעבודתם הגדולה בקיץ לפני שנתיים עם השריפות הגדולות. אני מקבלת גם פניות מאנשים פרטיים: לדוגמה, מהאמא של תאיר ראדה ז״ל, לעצב מחדש את החדר שלה, פרויקט מטורף ומורכב במיוחד.

התלמידות בסקולה לא רק לומדות הום־סטיילינג: אני מלמדת את המקצוע דרך האנשים שזה לא פחות חשוב מהעיצוב

Yuval:

לגמרי. אני לא חושב שאפשר להפריד בין השניים…

Miri:

זה מאוד חשוב לי ואני רואה את שניהם כיחידה אחת

Yuval:

והלימודים? כמה זמן הם נמשכים ומה הם כוללים?

Miri:

הלימודים נמשכים כארבעה וחצי חודשים, כולל פרויקט הגמר שהעבודה עליו נמשכת בערך שבועיים. הרעיון של הפרויקט מבחינה לימודית הוא להקביל את האילוצים בעבודת ההום־סטיילינג לפרוייקט, זמן, מקום וכסף מוגבלים; עבודה עם אילוצים. הלימודים כוללים את כל נושאי הליבה של עבודת ההום־סטיילינג: סגננות עיצוב, השראה, צבעים, תאורה, טקסטיל, ריהוט, העמדה, קומפוזיציות, עבודה עם אנשים ואפילו תמחור

צילום: אורית ארנון

צילום: שגיא מורן

Yuval:

מה את יכולה לספר על הפרויקטים שמוצגים בספר?

Miri:

האמת, כולם מיוחדים, אבל אנסה לבחור… יש הוסטל לנערות עם הפרעות אכילה שהוצאו מבתיהן בצו בית משפט; בית לחיילים בודדים שפנו אלי באופן אישי בפנייה נרגשת לעצב להם את הבית המוזנח שהם גרים בו, שלושה חיילים קרביים; בית מעבר לנוער ששוקם ואמור לתרגל את החיים הנורמטייבים בחוץ בדירה משלהם.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

אני מאמינה שעיצוב מגיע לכל אחד, גם לאלה שהפרוטה אינה מצויה בידם, ולכן אפשר לעשות שינוי בכל תקציב. באמצעות צבע אפשר לעשות 50 אחוזים מהשינוי, שידרוג רהיטים קיימים, רכישת רהיטים חדשים ולא יקרים. התהליך מותאם אישית לדיירי הבית: מאוד חשוב לעשות את ההתאמה הזו אחרת הבית לא יהיה שלהם; חשוב לשלב פריטים שלהם בעיצוב, כמו מזכרות מחו״ל, פריטים מירושה, חפצים סנטימנטליים שמעוררים בבעלי הדירה רגש ודברים טובים. זה מכניס את האישי בעבורם והמון המון אופי

Yuval:

לגמרי

Miri:

כדי להגיע לתוצאה טובה בעיצוב חשוב להכניס לתוכו את האהבות, את המזכרות ואת האופי והסגנון הספציפי של האנשים. עבודת המעצב צריכה לנתח את האופי של מי שגר בבית ולייצר בעבורו את הבית המותאם לו באופן אישי ולא את טעמו של המעצב. כך לדוגמה, בחירות הצבעים צריכה להיות מותאמת ספציפית לדיירי הבית ולא מתוך טרנדיות עכשווית. בעניין הריהוט מתחשבים במה שנישאר ומתאימים לו את המשך העיצוב. לדוגמה, אם בבית ישנה ספה גדולה שחייבת להישאר, המעצב חייב להתחשב בה ולהתחיל להתניע את העיצוב ממנה

צילום: נויה שילוני

צילום: אורית ארנון

Yuval:

אז אם נחזור לספר, משהו חשוב נוסך להגיד לפני שמסיימים?

Miri:

את הספר אפשר לרכוש באתר ובחנויות עיצוב. הוא לא ימכר בסטימצקי וצומת ספרים כדי שאף אחד לא יגזור קופון, מהסיבה שכל הכספים מופנים לטובת הפרויקטים הבאים בסקולה. המיזם של הספר אמור להכפיל את השפע שלו באמצעות ההכנסות ממכירתו, שיופנו לפרויקטים הבאים. כך נוכל להמשיך בעשייה המבורכת ואף להגדיל אותה

Yuval:

אז יש לי שאלה לגבי התהליך: כמה מבין אלו שפונים יודעים מה הם רוצים? או שהם בדרך כלל באים ורק מבקשים עזרה?

Miri:

יהיו כאלה שחושבים שהם יודעים, אבל חלק גדול מאלה טועה. ישנם עוד פרמטרים חוץ ממה שהם רוצים, כי יש את התקציב ולא תמיד זה מתאים. לפעמים אנשים רוצים דברים שאינם עומדים בתקציב ויש קושי. הרעיון במצבים כאלה הוא לעשות תיעדופים לחללי הבית.

מצד שני, יהיו כאלה שיודעים בדיוק מה הם רוצים והם מוכנים מבחינת תקציבים, ואז צריך להתאים את הצרכים של הלקוחות לתקציב וכמובן לסגנון שלהם. באופן אישי אני אוהבת יותר לעצב לאנשים עם מגבלות תקציב, וכמובן שאני לא מסרבת לאלה עם התקציבים הגדולים מאוד… באילוצי תקציב היצירתיות הרבה יותר גדולה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden