כל מה שחשוב ויפה
פריים מתוך White Darkness

RCA 2019 // יאיר הראל

בתערוכת סוף השנה של בוגרי הרויאל קולג׳ בלונדון, הציג יאיר הראל סרט אנימציה שמנסה לשחזר זיכרון מחוק מילדותו כילד היחיד שמגיע לבית הכנסת בלי אבא

בן 34, בוגר המחלקה לאמנויות המסך בבצלאל. אחרי הלימודים עבדתי בתל אביב במשך חמש שנים כפרילנס במגוון פרויקטים: כנס העתידנים של ארי פולמן, ערוץ Baby First TV, סטודיו פוינק, סטודיו פיל ועוד. מצד אחד, הרגשתי בר־מזל שזכיתי לעבוד בכל המקומות האלו ושאני מתפרנס מתחום שהפרנסה בו לא תמיד מובטחת ויציבה, אך בשלב מסוים עלתה בי תחושה של דריכה במקום. רוב הזמן הייתי בורג בפרויקטים שאחרים הובילו, ולא היו לי הזמן או המסגרת המתאימים להתפתח כיוצר ולעבוד על פרויקטים משלי.

כך התגבש הרעיון לנסוע ללימודי תואר שני באנימציה, מסלול שעדיין לא קיים בישראל. האפשרויות הצטמצמו לגובלנס בפריז או ה־RCA בלונדון. התרשמתי שמגובלנס יוצאים סרטים מרהיבים אך לעיתים קצת חסרי עומק, בעוד שב־RCA הדגש הוא על התוכן ועל התנסות בשיטות עבודה שונות, מה שהטה לבסוף את הכף לטובתו. בבחירת המסלול לא יצאתי יותר מדי מאזור הנוחות שלי ובחרתי באנימציה נרטיבית, אך במהלך הלימודים מצאתי שאני גם מתחבר לעולם האנימציה הדוקומנטרית שלא ממש הכרתי לפני כן.

יאיר הראל. צילום: מ״ל

פרויקט הגמר

הפרויקט, ״White Darkness״ (חושך לבן), נולד מתסריט שפיתחתי לפני שמונה שנים בעבור סרט הגמר בבצלאל, אך לבסוף נגנז ובמקומו עשיתי סרט אחר שלא לגמרי הייתי מרוצה ממנו. במובן הזה הפרויקט ב־RCA הוא תיקון ובדיעבד טוב שהוא נולד רק עכשיו, כי כנראה שבזמנו לא הייתי בשל ליצור אותו.
זהו סרט נרטיבי קצר המבוסס על חוויית ילדות שלי. גדלתי במשפחה דתית וכשהייתי בן שבע הוריי נפרדו, וכך יצא שכל שבת הלכתי עם אמא שלי לתפילה בבית הכנסת, וכשהיא ישבה בעזרת הנשים ישבתי אני לבד בעזרת הגברים, הילד היחידי בלי אבא. הפעם הראשונה שהייתי שם בלי אבא שלי מחוקה לי מהזיכרון, ובאמצעות הסרט המצאתי את הזיכרון המחוק ההוא, והצגתי את כל מה שעלול לקרות לילד שנקלע לסיטואציה כזו.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

הרבה סרטי אנימציה היוו לי השראה במהלך העבודה, ביניהם פרספוליס (והתוצאה אולי דומה לו מדי), שעוסק גם הוא בזכרונות ילדותה של הגיבורה ובשאלות סביב זהותה הלאומית והדתית; Weekends הנפלא, המתאר את עולמו של ילד להורים גרושים; וגם Howl של בוגרי בצלאל נטלי בטלהיים ושרון מיכאלי, המתאר את התמודדותה של אם חד הורית עם התנהגותו החריגה של בנה.

הפקת סרט שמתרחש כמעט כולו בתוך בית כנסת היא אתגר גדול, במיוחד כשהוא מופק רחוק מישראל בהנחיית מרצים לא יהודים, ומוצג לקהל שאינו דובר עברית ולא ביקר בבית כנסת מימיו. לכן הקפדתי שהתרבות שמוצגת בסרט תהווה רק רקע לנושאים יותר אוניברסליים של העלילה שיכולים לגעת בכולם: יחסי הורים־ילדים, בדידות, נסיונו של החריג להשתלב בחברה.

פריים מתוך White Darkness

פריים מתוך White Darkness

כחלק מהמחקר המקדים לסרט ביקרתי בבתי כנסת שונים, צילמתי תמונות וסרטונים ששימשו לי כרפרנס, ובעיקר הקלטתי הרבה סאונד שעזר לי להציג את ההתרחשות בצורה הכי אותנטית שאפשר. בלימודים הדגישו בפנינו את החשיבות של הסאונד, ועודדו אותנו לעצב אותו בעצמנו ולהשאיר כמה שפחות עבודה למעצב סאונד חיצוני, דבר שלפני הלימודים לא עלה בדעתי לעשות.

דבר נוסף שעשיתי לראשונה בסרט הזה הוא מעבר (עדיין יחסית זהיר ומאופק) בין טכניקות שונות, תוצאה ישירה של אווירת חציית הגבולות, ההתנסות וערבוב שיטות העבודה שהרגשתי סביבי במחלקה לאנימציה ובקולג׳ כולו. האווירה הזו נתנה לי הזדמנות לצאת מגבולות האנימציה המיינסטרימית שאליה הורגלתי בתעשייה, וטרפה בעבורי את כל הקלפים של נכון ולא נכון באנימציה. יש עוד תיקונים ושיפורים שאני רוצה לעשות בסרט, ונראה שייקח עוד זמן עד שהוא ממש ייצא לאוויר העולם, אך גם מהגרסה הכמעט גמורה שהצגתי בינתיים בתערוכת סוף השנה שהסתיימה לא מזמן אני בסך הכל מרוצה.

Ambassador

לונדון היא עיר יפהפייה, מרתקת, ואין סוף לדברים שאפשר לראות ולעשות בה, אבל המעבר אליה לא היה קל בעבורי. מלבד הקשיים הברורים הכרוכים במעבר למדינה חדשה, מצאתי את עצמי די מהר נאלץ גם להתמודד עם ההתעניינות של הבריטים במצב הפוליטי בארץ. קרה לי לא פעם שאנשים שמעו שאני מישראל ומייד ראו בי כתובת לכל שאלה או הערה שיש להם בנושא הסכסוך הישראלי־פלסטיני.

לדוגמה, בעל הבית בדירה הראשונה שלי בלונדון, שאיתו גרתי במשך חודש ב־Airbnb, התגלה כמאוד מעורב ובעל עמדה ביקורתית כלפי ישראל. ידעתי על האווירה הלא אוהדת שקיימת באנגליה עוד לפני המעבר, אך לא חשבתי שאאלץ להתמודד איתה כל כך מוקדם וכל כך מקרוב.

פריים מתוך Ambassador

החלטתי להקדיש את פרויקט השנה הראשונה שלי ב־RCA להתמודדות הזאת, ויצרתי סרט קצר שמתאר את המפגש שלי עם בעל הבית ההוא. את הנושא הטעון של הסרט בחרתי בכוונה לאזן עם עלילה קומית ודמויות קרטוּניות. הרבה יוצרים ישראלים שבוחרים לעסוק בסכסוך מביאים איתם קול של אשמה ובושה והכאה על חטא, וזה בסדר גמור ואני גם מזדהה עם זה, אבל עלה בי צורך חזק לבטא גם קול אחר. ממה שחוויתי בלונדון קיבלתי את התחושה שישראל קצת הפכה להיות שק חבטות של אנשים שספגו הרבה דיסאינפורמציה ולא באמת מבינים את המורכבות של המצב בארץ.

השתדלתי שהסרט לא יביע עמדה ברורה בנושא המדובר אלא פשוט יציג לצופים את החוויה האישית שלי, ובעיקר יעורר בהם את השאלה עד כמה אפשר לנקוט עמדות כל כך נחרצות לגבי עניינים מורכבים של מדינה רחוקה. ובכל זאת, במהלך העבודה עליו הצית הפרויקט כמה דיונים סוערים בכיתה שלי, והעבודה עליו לא היתה קלה, במיוחד כשגם לרוב המרצים שלי היו דיעות לא רחוקות משל אותו בעל בית.

העבודה על הסרט גילתה לי שיש בי כנראה דחף לקחת את תפוח האדמה הכי לוהט במדורה ולנסות לקלף אותו. בהרגשה שלי, אם כבר זכיתי בכמה דקות שבהן יושבים אנשים וצופים בסרט שהכנתי, האם לא כדאי לנצל אותן כדי לנסות לעבד נושא אקטואלי שרלוונטי לחיים שלי וגם שלהם? את הסרט, שהחלטתי לקרוא לו בפשטות Ambassador, עד היום לא ממש סיימתי. אולי אחרי שאסיים את התיקונים של סרט הגמר אתפנה גם אליו, ואולי מדובר בתפוח אדמה לוהט מדי שעדיף שכבר לא אגע בו יותר. אני עדיין לא יודע.

עתידות

כרגע אני עדיין בלונדון. במשך זמן רב חשבתי שאשאר כאן אחרי הלימודים ואנסה לעבוד. יש כאן לא מעט סטודיואים לאנימציה, חלקם מוכרים, מצליחים ואהובים עליי מאוד. סיורים שאירגן לנו הקולג׳ וגם תערוכת סוף השנה עזרו לי ליצור קשרים עם חלק מהם, ולמרות הכל נראה שאני עתיד לחזור בקרוב לישראל.

הפקת סרטו החדש של ארי פולמן המספר את סיפורה של אנה פרנק נמצאת כעת בעיצומה, ואני עתיד להשתלב בה כאחד האנימטורים. זו סיבה בהחלט מספיק טובה בשביל לחזור לארץ, וכמובן שיהיה גם נעים וטוב לראות שוב את כל האנשים שהיו חסרים לי בתקופה הזו. בעתיד הרחוק יותר אני מקווה לחלוק את הידע והניסיון שצברתי ולהתחיל ללמד, וכמובן להמשיך תמיד להתפתח וליצור.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. יהונתן

    מקסים! הנושאים שבחרת והדרך שבחרת להציג אותם, יפים, מרגשים ומעוררי השראה דווקא בגלל המורכבות שלהם.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden